בס"ד
"אחי מאין אתם... לא עת האסף וכו'". רש"י או גזל או תשקה את הבהמות.
מה פשר ביטוי האחוה? איך מוכיח אותם? מי שמך? האחד בא לגור וישפוט שפוט?
תוכחה - גזל הוא אחד מז' מצות. יתכן שב"נ חייבים בצער בעלי חיים לפי הדעה שאבר מן החי הוא משום לתא דצעב"ח [או שהיא מצוה שכלית - ר"נ גאון]. ב"נ מצווים על הדינים ולכן היה צריך לדון אותם. או שלא היה מסוגל לראות עוול והיה מוכרח להגיב. [רבי מקלויזנברג זצ"ל זי"ע]
"מאין אתם" - רמז למשנה "הסתכל וכו' ואין אתה בא לידי חטא דע מאין בא וכו'...."
יעקב מלבר משה מלגאו - גם משה לא היה מסוגל לראות עוול [התערב כשראה מצרי מכה עברי, שני עברים ניצים, בנות יתרו] וגם דאג לצאן הצמא [מדרש].
רמב"ם - תוכחה עד הכאה [עפ"י ערכין ט"ז, ב]. מהיכ"ת מצוה שמחוייבת רק עד הכאה? ר' יעקב קמנצקי זצ"ל [שמעתי מר' יצחק ברנשטיין זצ"ל לפני כ-30 שנה]: תוכחה צריכה להיאמר מתוך אהבה. אם מכים את המוכיח סימן שוא לא אוהב ולכן פטור. "אחי" מאין אתם. ביטוי של אחווה טרם התוכחה.
וכמה מאירים דברי הרמב"ם [דעות ו' ט'] "הרואה חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה מצוה להחזירו למוטב ולהודיעו שהוא
חוטא על עצמו במעשיו הרעים שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך המוכיח את חבירו בין
בדברים שבינו לבינו בין בדברים שבינו לבין המקום צריך להוכיחו בינו לבין
עצמו וידבר לו בנחת ובלשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו להביאו
לחיי העולם הבא". ודבריו משתלבים להפליא.
סיפור על הראדקובר שהוכיחו אותו על שיושב בויברך דוד והגיב שלא מפריע שיושב בלי אשה וכו' רק שיושב בויברך דוד. צריך אהבה כנה לפני התוכחה.
הוכח תוכיח את "עמיתך". הוא עמית וידיד.
לא תשנא.. הוכח וכו' ולא תשא וכו' - תוודא קודם כל שאין לך שנאה וסלידה כלפי סובייקט התוכחה ורק אז תוכיח.
פסוק הבא - "ואהבת לרעך".
שנזכה להוכיח אך ורק מתוך רגשי אהבה ואחווה.
[בבית כנסת בית אליהו ובבית כנסת בני ישיבות]
