בספרו "אדר היקר", כתב הרב שכדי שתחזור האומה לחיים של חיבור שלם עם אלוהיה, חייבת היא לחזור לטבעיות הרעננה של אהבת החיים הטבעיים, סגנון חיים שאבד לנו בגלות:
אבל מאז אבד כוח החיים של האהבה את ערכו הטהור, הרומנטיקה עם כל סעיפיה לא תוכל עוד להחזיק מעמד בטהרתה . "מיום שחרב בית המקדש ניטלה... וניתנה לעוברי עבירה" . ובזה נטו קו שחור אחד על רוב הספרות הרומנטית מולדת זמן המחלה האנושית, שהיא מוכרחת להימשך עד אשר "ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים... קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' כי טוב " .
רוצה לומר; כוח החיים של האהבה הפשוטה טהור הוא, אלא שאיבד את ערכו, ומצא לו מקום אצל עוברי עבירה, ומשום כך התרחקו יראי שמים ומתחו קו שחור על רוב ספרות זו. אך ככל שמצעדי תחיית האומה בארצה ילכו ויתקדמו, כך תלך ותפרח גם ספרות אהבה ראויה, טהורה ונקיה.
