סיפר רבי יצחק - נוכחתי בבית הרב בשעה שהרבנית ע"ה ואביו רכי שלמה זלמן ז"ל התרעמו עליו על שהעניק מכתב המלצה לאחד הקנאים הקיצוניים אשר רק לפני זמן קצר פגע בצורה חמורה בכבודו של הרב על אותו קנאי התרגשה ובאה צרה גדולה ורק מכתבו של הרב יכול היה לעזור לו. הוא התבייש לבוא אל הרב ביום והוא הגיע אליו כשעה מאוחרת בלילה.
אולם כמה מבני הישיבה המתמידים המאחרים שבת בבית המדרש ראו את האיש בבואו אל הרב ונרעשו למראה עיניהם כשעמדו על סיבת ביקור מפתיע זה ונוכחו בהענותו המיידית של הרב לבקשתו רגזו מאד. לא יכלו להשלים עם חסידותו המופרזת של הרב שגם במקרה זה עבר על מידותיו. אולם כמובן לא העיזו להגיב אבל מהם נודע הדבר לבני ביתו של הרב שכאמור לא היו מוכנים להבליג, והנה טענה הרבנית ואמרה מדוע הרב מזלזל כך כך בכבוד עצמו, וגם אבי הרב הוסיף ואמר שאין הרב רשאי למחול על כבודו עד כדי כך ויש גבול לדבר וכו' וכו'.
הרב שמע את הדברים באורך רוח וכשנסתיימו דברי התרעומת השיב הרב בשקט ועם זאת בפסקנות "כיון שישנם שמאשימים אותי שאני עושה מעשים מסוימים משום ככודי ואינני חס על כבוד שמים לכן אני מצווה שככוד עצמי לא יהיה השוב בעיני כלל וכלל.
וסיים רכי יצחק תשובה זאת הרעישה את לבי. הרבה יראת שמים נוספה לי כששמעתי תשובה זו מפי הרב.
