סח לי הגר"י הוטנר: פעם דבר אתי 'הסבא' על הרב ואמר לי הוא אמנם לא למד בישיבה של מוסר 'אבל ער איז דיא צורה פון מוסר' [הוא הצורה - ההתגלמות של תורת המוסר].
ועוד מסר הגר"י הוטנר ז"ל כמובן ידע הסבא על הקשר המיוחד שלי אל הרב, ופעם אחרי נסיעה לירושלים שאל אותי הסבא הלא ודאי היית אצל הרב ובכן מה ראיתי. עניתי לתומי דיברנו בלימוד כרגיל נשאנו ונתנו בהלכה ולא עמדתי על משהו מיוחד. נזף בי חסבא ואמר איפה העיניים ?כשהולכים אל אדם גדול צריכות העיניים להיות פקוחות לראות כל פרט ולשים לב לכל דיבור. הסבא לא הרפה ממני וביקש ממני למסור לו בדיוק תיאור מלא ממה שהיה מרגע בואי אל הרב עד צאתי, במה היה חרב עסוק בבואי אליו כיצד קיבל פני וכו' וכו'. התחלתי אפוא לשחזר את פרטי הביקור ותוך כדי סיפור כבר צצו והתחילו להתבלט דקויות שונות בהנהגתו של הרב שמתחילה לא שמתי לב להן. הנהן הסבא כל פעם כשהוא נועץ בי מבט מייסר "נו נו" - כלומר הנה אתה נוכח לדעת שהיה מח לראות שהיה מה ללמוד, הרי על כגון דא סיים הסבא "אמר ר' שמעון בר יוחאי גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה" - ברכות ז' ב'.
נזכר הגר"י שבבואו אצל הרב היתה השעה קרובה כבר ל-11 ועל שולחנו של הרב עמדה כוס החלב שהרבנית הביאה לו אחרי התפילה והוא עדיין לא נגע בה. באותה שעה ישב וחיכה בחוץ פקיד בריטי גבוה שנקבע לו ביקור. אולם לפני זה קדם ונכנס אל הרב תלמיד חכם זקן כבד שמיעה ושאל את הרב כמה שאלות, והרב השיב לו. אולם הואיל ואוזניו לא קלטו את כל תשובת הרב, חזר ושאל. הרב היה צריך לחזור על דבריו לאט לאט עד שתפס הזקן את תשובות הרב כהלכה. מצב זה גרם שזמן ביקורו של הפקיד הבריטי נדחה וכמובן הביע מורת רוחו. השמש נכנס באמצע שיחת הרב עם הזקן ולחש לרב מה שלחש אולם הרב השיב לו "כבוד התורה כבוד התורה". התערבות השמש ותגובת הרב חזרה פעם שנייה עד שסוף סוף קם הזקן ונפרד מהרב ורק אז קיבל הרב את פניו של הפקיד הבריטי.
כשגמר ר' יצחק את סיפורו התרגש הסבא מכל האמור על הנהגתו של הרב ונזף בר' יצחק על שאמר בתחילה שלא ראה משהו לא רגיל "אם את כל זה לא ראית אז מה כבר נקרא לראות?!"
