ואהבת לרעך כמוך זה כל התורה - ומפרסמת היא התמיהה הרי אהבת רעים איננה כוללת אלא את ה'בין אדם לחברו' ועדיין כל ה'בין אדם למקום' נשאר מבחוץ?! ומתוך תמיהה זו הרגשנו בהערה נפלאה כי בעבודת התשובה על עבירות שבין אדם לחברו הפיוס מתחייב הוא מפאת תיקון המעוות תיקון זה צריך לפרשו. דאמנם אם אדם מפסיד ממון חברו הרי על ידי זה שהוא משלם לו מה שהזיקו הוא מתקן את המעוות דעל ידי התשלומין נתבטל ההפסד אבל במצער את חברו או שביזהו הרי אף לאחר הפיוס הצער או הבזיון במקומו עומד? אלא מכיון שהפיוס מועיל הוא להסיר את הקפידה שבדבר גם זה בכלל תיקון המעוות הוא.
והסברת הדברים כך היא, מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך אינה מחייבת רק להיות אוהב אלא מחייבת היא גם להיות אהוב ומשום כן לאחר שהוא מפייס את חברו דאז חברו נקרא אכזרי אם אינו מוחל לו ונמצא דעל ידי הפיוס הוא נוטל מחברו את היתר התרעומות ומצד זה נחשב הוא הפיוס לתיוקן המעוות. [מרן רה"י זצ"ל]
