ראשי הציונות לא פסקו מ"משיכת החוטים" משך כל ימי השואה ולאחריה. שעה שכלל ישראל המום מהמהלומות הכבדות, שעה שהכאב הקהה את החושים - דימו ששעה זו כשרה לבצע את "הניתוח הגדול" להפוך את כלל ישראל ל"עם נורמאלי" ולשים קץ לגלות בכוח עצמם ע"י הקמת מדינה.
"משיכת החוטים" הזאת בימי השואה ולאחריה כוללת בתוכה פרקים שונים שכדאי מאוד היה לפרסמם ולכתוב עליהם. כמה מן הפרטים הללו צפו ועלו לאור היום בהמשך משפט קאסטנר - אולם לא על כך אנו מדברים עתה.
אף על פי כן כדאי יהיה למסור עובדה "קטנה" אחת זו ששמעתי מפי העד המהימן, בה"א הידיעה הרב מיכאל דב ווייסמאנדל ז"ל (אשר אף בנאומו של התובע הכללי של מדינת ישראל, חיים כהן, הוא נקרא בשם: "אותו צדיק" - ר' "תיק פלילי 124" בהוצאת "ידיעות אחרונות" תל אביב).
שח לי ר' מיכאל דב ז"ל: הידיעות הראשונות על קיומו וסדריו של מחנה ההשמדה באושווינצים - בירקנאו, נתקבלו ע"י שני יהודים סלובאקיים שהצליחו ע"י הרפתקאות שונות להימלט משם חזרה לסלובקיה ומסרו גביית עדות מפורטת בצירוף מפות, מספרים וכד' בנוכחות אחד הקונסולים הניטראליים. בחירוף נפש הצליח הרב ווייסמאנדל להגניב את המסמך הזה לנציגי "היהדות" (הדזוינט והסוכנות) בשווייצריה. ואמנם נתקבלה תשובה כעבור זמן מה: "מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה...".
בזיכרונותיו (הנמצאים עתה בדפוס) מביא הרב ווייסמאנדל את הנוסח המקורי של מכתב אחד שנתקבל מאותם המוסדות הציוניים המרכזיים בשווייצריה, בתשובה לקריאת עזרה שהופנתה אליו ע"י הגב' גיזלה פליישמאן הי"ד - עסקנית ציונית ותיקה ופעילה ביותר בענייני הצלה בימי השואה - בשיתוף פעולה עם הרב ווייסמאנדל זצ"ל שהיה קרוב שלה. קריאתה לעזרה כללה גם הוראות מדויקות כיצד להושיט את ההצלה וכו' (כאמור, אי אפשר להיכנס לפרטים כאן). התשובה שנתקבלה לאחר צפייה דרוכה הייתה: כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו"רק בדם תהיה לנו הארץ..." (אלה המתארים עתה כ"עלילת דם" כל הזכרה של פרשות אלה - מוטב להם שיזמינו בעוד מועד את ספרו של הרב ווייסמאנדל זצ"ל ויקראו בו ובכל המסמכים המצורפים אליו).
[יהדות התורה והמדינה - ר' אוריאל צימר]
