בשנים בהן אספתי סיפורים ותורות כדי לכתוב את הספר 'שירת הי"ם' על סבי זקני רבי יעקב משה חרל"פ, הגעתי כמובן גם לשכונת 'שערי חסד' לשמוע מהרב שמואל אוירבך על רב שכונתו הראשון. נכנסתי לבית כנסת 'הגר"א' בה שוכנת ישיבת 'מעלות התורה', הרב אוירבך עמד אז בראשה. המתנתי זמן רב עד שהרב יסיים את סדר לימודו.
כששמע הרב אוירבך שאני נינו של הרב חרל"פ. שם הרב את ידו על כתפי וחבקני, וכשחיוך על פניו אמר: "הנה פה במזרח ליד ארון הקדש התפלל סבך הצדיק הגדול, בדבקות עצומה ונוראה". כאשר התקיימה מסיבת האירוסין של אחד מצאצאי הרב חרל"פ הגיע הרב שמואל אוירבך לברך את החתן והכלה.
כשגילה הרב שמואל שהוא יושב ליד נכדו של הרב חרל"פ – (נפתלי צבי יהודה – סב החתן) התמלא שמחה וביקש ממנו לשמוע ספורים אודות סבו זקנו הרב, הלא הוא הרב חיים לייב אוירבך אביו של הרב שלמה זלמן אוירבעך.
אנחנו זקוקים לסנדביץ'
ונזכיר סיפור אחד שסיפר הנכד נפתלי חרלפ לרב שמואל אוירבך:
בתקופת המצור על ירושלים אמר הרב חיים לייב אוירבך לסובבים אותו: "בגלל המצב הקשה אנו זקוקים לסנדביץ'". התפלאו השומעים: סנדביץ'?
הסביר להם, הרב חיים לייב: הפסוק אומר: "קוה אל ה'" – זו פרוסה אחת, "חזק ויאמץ לבך" זה הממרח, ושוב: "וקוה אל ה'" –שזו הפרוסה השנייה של הסנדביץ'. זהו הסנדביץ' הרוחני שחילק הרב חיים לייב אוירבעך לחזק אמונה בה' גם בשעות הקשות של מצור ומצוק בירושלים.
וסיפור נוסף על הרב חיים לייב אוירבך:
פעם באה אישה וטענה שהיא גרושה ורוצה להתחתן. הרגיש הרב חיים לייב אוירבך [שהיה ראש ישיבת המקובלים שער השמים] שאין דברי האישה אמת. ושמא היא עדיין אשת איש ולא גרושה. אמר לה : זוכרת שסובבו אותך בחופה 7 פעמים סביב בעלך וכך … קשרו אותך אליו ואותו אלייך? ובגרושין כזכור לך עושים התרת קשרים ומסובבים את האישה 7 פעמים בכיוון השני כדי לנתקה מבעלה. האם כשהתגרשת עשו לך 7 סבובים הפוכים כדי להתירך מבעלך?
ענתה האישה: ודאי ודאי שכך עשו לי. מייד הבין הרב חיים לייב שאכן מה שחשש שהאשה משקרת אינו חשש אלא עובדה. (מפי אפרים רוטמן).
כשהמהרי"ל אמר "אנא עבדא דקודשא בריך הוא"
כידוע היה רבי זבולון (אביו של הרב חרל"פ) דיין בבית דינו של המהרי"ל דסקין לכן זכה רבי יעקב משה חרל"פ כבר בצעירותו להסתופף בצילו של השרף – המהרי"ל ואף זכה לברכותיו.
אם כן שאלתי את הרב אוירבך מה בדיוק ידוע לו על הביקור שעשה רבי יעקב משה בנערותו אצל המהרי"ל לאחר ארוסיו בהיותו רק בן 15.
כששמע הרב אוירבך את צמד המילים: "המהרי"ל דסקין" מייד החל לספר סיפורים על המהרי"ל ואציין סיפור אחד שסיפר לי: כאשר התפללו במניין בבית המהרי"ל דסקין, הציבור התפלל בחדר אחד והמהרי"ל התפלל איתם בחדר הסמוך שדלת פתוחה מעט מפרידה בין החדרים. הציבור לא ראוהו והוא התייחד בחדרו בתפלה.
פעם אחת קרה בשעת הוצאת ספר תורה וילד פתח לרווחה את הדלת המפרידה, כשהציבור אומר 'בריך שמיה'. לפתע ניגלה לעיני המתפללים המהרי"ל כשאומר בדחילו ורחימו את המילים: "אנא עבדא דקודשא בריך הוא.." מרוב פחד על כך שראו את השרף ושמעו את תפלתו, לא יכלו לעמוד מעוצמת הדבקות העצומה ומהאימה שנפלה עליהם, ומספר מתפללים ממש ברחו וחלקם נפלו והתעלפו.
קריאת שמע של הרב חרל"פ
לפני מספר שנים חגגה שערי חסד מאה שנים להיווסדה (תרס"ט-תשס"ט) החגיגה הייתה גם לרגל שיפוץ בית כנסת הגר"א וקביעת המזוזה ע"י התורמים צאצאי משפחת זוננפלד. כשעלה הרב שמואל אוירבך לדבר בפני הצבור הגדול החל לספר שכאן בבית הכנסת הגר"א התפלל רב השכונה הגרי"מ חרל"פ, "וקריאת שמע של הגרי"מ חרל"פ שנאמרה במסירות נפש ממש, עדיין מהדהדת באוזני יותר משבעים שנה…"
זמן מה לאחר מכן שאלתי את הרב אוירבך האם יוכל לספר לי עוד על ה'קריאת – שמע' המיוחדת של הרב חרל"פ. אמר הרב אוירבך: "לא רק קריאת שמע של הרב חרל"פ הייתה מיוחדת, כל תפלתו הייתה מיוחדת."
לאחר שנים במסיבת האירוסין של האחיין שלי פניתי לרב אוירבך ואמרתי לו: "תודה על מה שסיפרת לי, כבוד הרב זוכר?" ענה הרב בחיוך גדול: "אני זוכר היטב אפילו מה שלא סיפרתי לך…". ואז הוא לחץ את ידי בחום.
לאחר כמה שבועות (אדר תשע"ב) הגיע הרב אוירבך לחתונה עצמה. הרב יהושע זקש שהיה ידידו עוד מנערותם זבמן שלמדו יחד בישיבה, העניק לרב אוירבך את הספר "שירת הי"ם" שיצא לאור בדיוק באותו שבוע.
הרב אוירבך שמח מאוד ושקע בתוך הספר ממש נדמה היה כאילו שכח שהוא יושב בשלחן הכבוד בחתונה. לאחר זמן רב שהוא שקוע בספר, הוציא עט והחל לכתוב בתוך הספר. כשסיים לכתוב קרא לחתן ונתן לו במתנה את הספר 'שירת הי"ם' עם הקדשה אישית ממנו.
---------
בבית משפחת .... (בני ברק) ערב שגרתי לפתע נשמעים דפיקות על הדלת
האמא ממהרת לענות כדי לא להפריע לחתנה (היה בהחלמה אצל הורי אשתו) הנח בחדר הסמוך על מיטת חוליו
להפתעתה בדלת עומד לא אחר ממרן רה"י הגאון ר' שמואל אוירבאך הוא ולא אחר בלי מלווים בלי משמשים
ושאול האם אפשר להכנס לבקר את החתן (שלמד אצלו)
אם הבית שהייתה כולה אחוזת התרגשות מהרה להכניסו לחדרו שם שוחח וסעדו
לשמע שאלתו האם הגיע במיוחד בשבילו
ענה שהיה צריך להיות בב"ב. אז קפץ לבקר
(הסיפור היה לפני כשנתיים באותו ערב היה לו כמה אירועים בב"ב)
כל כך הרבה טרדות כ"כ הרבה ענינם על הראש
ולזכור תלמיד שלמד אצלו כמה שנים קודם
ולזכור שהוא חולה
ולזכור שאמרו לו שהוא כרגע אצל הורי אשתו
ולפנות מעסקיו ולהגיע בכזה פשטות
ולתת לו כזה יחס לבבי ואוהב
זה גדלות בחסד
-------
יש סיפור מפורסם נורא הוד
שמראה על יראת שמים שהית בו כבר מנעוריו
כידוע ששנים רבות חיכו הזוג אוירבך לפרי בטן
ומה לא עשה ר' שמאול בשביל זה. נסע לקברי צדיקים צם והתענה תעניות רבות .
והנה אחד הרופאים הציע להם פיטרון שיכול להיות להם לעזר, אומנם כיון שזה היה תלוי באיזה סיבוך הלכתי הרב והרבנית דחו את ההצעה.
כאשר שמע זאת אביו הגרשז"א הגיע לביתו ואמר לו שבעז"ה בקרוב ישב על הנושא לראות את ההבט ההלכתי.
כעבור זמן הגיע לבנו ואמר לו שב"ה ישב על הנושא בעיון רב ודעתו להתיר והוא מוכן לקחת אחריות שאם ח"ו טעה בפסיקת ההלכה העבירה תהיה עלי.
להפתעתו ר' שמואל סירב לעצה למרות שידע שזה כמעט האפשרות היחידה שיהיה לו אי פעם ילדים.
ר' שלמה זלמן יצא מביתו כשהוא אחוז התפעלות מהיראת שמים של בנו ואמר לסובבים אותו יותר אל תקראו לי 'שלמה זלמן' תקראו לי 'אבוה דשמאול' שהוא גדול ממני ואין לי השגה כלל במעלתיו.
--------
יש סיפור שסיפר תלמידו ישעיהו ווין, בריאיון ברדיו, שכשהוא נכנס לישיבת מעלות אמרו לו אם אתה רוצה לקנות (להחניף) לר"י תלמד בלילה, ר' שמואל אוהב מאוד את מי שלומד בלילה, יום אחד הוא ישב ללמוד בלילה ור' שמואל חוזר מאירוע שמחתי וכמובן מתיישב ללמוד אחרי כמה זמן שהוא רואה שאני יושב ולומד בלילה הוא קם והוציא מכיסו חופן של כבדים צלויים, (כידוע, לא היה מי שיכין לו אוכל בתקופה ההיא) שהוא לקח מהאירוע ואמר לי כך נאה למי שלומד בלילה, כמובן שהוא לא אכל כי זה היה בכיס, אבל כמה אהבת תורה יש בסיפור הזה.
-----------
שמעתי סיפור מדהים עליו ממרן החזו"א זיע"א
שהגיע אליו בתור בחור צעיר לדבר איתו בלימוד [בגיל 18] ואחר תקופה הפסיק לבא שאל אותו מרן הגרח"ק שיבדלחט"א למה הוא לא מגיע יותר
ענה לו מרן זיע"א שלא רוצה להפריע למרנא החזו"א כי אני רואה שזה מאמץ לו כשאני מגיע אמר לו הגרח"ק שאתה רואה את הזמן שאתה נמצא אבל אני רואה את הזמן שאח"כ שהוא כל כך שמח שאתה מגיע אליו
ושהחזו"א נורא קשה לו שהוא מגיע לתכופות נדירות ולא תדירות
מדהים שזה היה כשהוא ממש צעיר ורק בן ח"י שנים.
---------
כששמעתי על הפטירה, מיד עלתה במחשבה, נערה אחת, מעונה בכל מיני יסורים נוראים, גלמודה וערירית, ואין לה אף ד"א משלה. עקב מצבה הרפואי אינה יכולה להתחתן, ומשאלה אחת יש לעלובה זו: פינת בית, ד' אמות להניח עליהם את גופה המיוסר. מקום שלא יבקשו ממנה להתפנות בכל שבת כי החתן מגיע, או כל חג כי השויגער מגיעה. היא עלתה לר' שמואל לפני איזה שנים, לדבריה, ר' שמואל בכה יחד איתה, הוציא איזה מתנת כסף, לחסכון הדירה, ואמר לה: באותו מקום שאמרו חז"ל, כי ארבעים יום קודם, מכריזין בת פלוני לפלוני, באותו מקום כתוב שמכריזים בית פלוני לפלוני, את המשפט הראשון ככל הנראה לא הכריזו עליך, אבל בודאי כרוזא קרא בחיל, בית פלוני לפלוני ! ובעז"ה תזכי לבית וקן משלך. הנערה מיהרה לבני ברק ותלתה מעל מיטתה פתק ובו דברי הגמרא הנזכרים, ובהם היא מוצאת חיזוק ונוחם. מני אז היה ר' שמואל מתקשר אליה כפעם בפעם, לאחל לה ברכת השנים, להתעניין על תחושתה אחרי ניתוח אחד מני רבים, ועוד בעתים מזומנים. אין לתאר גודל השמחה שהיה לה, אחרי טלפון כזה, מיצור עצור ונעזב המוטל בצידי דרכים, היא חשה חשובה ומיוחדת...!
