הפגישה שלי הראשונה עם רבינו, היתה לפני
שלושים ושמונה שנה, למדתי בחיידר ’תורת אמת',
באותה העת היו לי כאבים חזקים כל לילה בגב,
עשו לי צילומים ובדיקות, וראו שיש לי אבנים
בכליות והיה צריך לעשות לי צינתור, לילה לפני
התור נכנסתי עם אבי שליט"א לרבינו בכדי לקבל
ברכתו, רבינו היה שקוע בלימודו, וכאשר הרים
את ראשו, אבי סיפר לו שאני צריך לעבור טיפול
להוצאת האבנים, רבינו הסתכל עלי וחייך, ליטף
את פני, ואמר: ’המקום שלו זה בחיידר, הוא צריך
ללמוד תורה, הוא לא צריך להסתובב בבית חולים',
אבי שאל אותו, האם לבטל את הטיפול, ורבינו חזר
וחייך עלי במבט מלא אהבה: ’הוא צריך ללמוד ולא
ללכת לטיפולים', כמובן שדברי רבינו היו על אבי
כדברי בת קול, ומיד ביטל את התור (כאשר בטלפון
צעקו עליו בבית חולים שהוא אבא לא אחראי וכדו', אבל הוא בשלו
ע"פ דברי רבינו ויהי מה!, רבינו אמר שלא צריך, אז לא צריך), ומאז
באורח פלא חלפו הכאבים שהיו לי.
---
רבנו אישר את הסיפור דלהלן ואמר כי הוא נכון: הרבנית פינקל אשת חבר להגאון רבי בינוש זצ"ל אמרה כי מעולם לא כעס החזון איש, ורק אם אמרו מדוע לא עשו כך וכך שאם היו עושין היה נהיה אחרת, אז כעס ואמר למה לא עשו, כי ה' סיבב שלא יעשו. אם כן איך אומרים למה לא עשו.
רבנו נכנס לניחום אבלים והאבל דיבר: בתי נפטרה לפני כמה שנים באופן שלא הספיקו לתת את התרופה כמו שצריך ועתה אשתי נפטרה גם כן באופן כזה האם הדבר מלמד משהו? אמר רבינו, בסדר עולם מובא שנגזר על האדם מתי ימות, כמה פסיעות יפסע וכמה דיבורים ידבר. ולא צריך לחשוב כנ"ל שיש בזה שייכות.
---
זכורני ששאל אותו אדם, האם הוא יכול
לעשות תנועות כשמברך ומתפלל,
בכדי שיראו בניו את רצינות הדבר,
אע"פ שהוא באמת לא מכוין כל כך,
ענה רבינו ש'צריך לחנך שלא לשקר,
ותתנהג לפי מה שאתה', רבינו הוסיף,
שמה שהמחשבות בורחות לפעמים
והכונה לא מושלמת, זה טבעי, ומיד
ציין לו רבינו לירושלמי (תרומות פ"ח, ה"ד)
לגבי רבי יוחנן שגנבו לו את הכסף והיה
קשה לו לענות מחמת שכל האברים
תלויים בלב, והלב תלוי בכיס, ורואים
שהגוף מגיב מיד בצורה טבעית, אפילו
שלא מדעת האדם, וכן לגבי תפילה עצמה מצינו (ירושלמי הובא בתוס' ב"ב קסד:
ד"ה עיון) אמורא שאמר תודה לראשי שכורע במודים שאין אדם ניצול מעיון
תפלה, ע"ש.
----
פעמים היה רבינו מזהיר אותי בהזדמנויות שונות, שלא לעשות שום מעשה
משונה, והיה מפטיר בהלצה ’משונה משלם חצי נזק', ולפעמים היה מפטיר
’כל המשנה ובא אחר ושינה פטור', לדוגמא, אמר לי שלא לכוין לירושלים
כשהציבור לא מתפלל לצד זה, רק אם אני יודע את הכיון המדויק, אזי
לצדד מעט בראש לאותו הכיון (כגון בבהכנ"ס לדרמן שמתפללים למזרח, יש לצדד
מעט לצד דרום לכיוון ירושלים שהיא 45 מעלות דרומה).
---
לאחר הבר מצוה שלחתי לרבינו מכתב שאני רוצה
ללמוד איתו, הוא ענה לי שאכנס אליו, נכנסתי
ואמרתי לו שאני רוצה ללמוד איתו, הוא ענה לי
שאין לו זמן, שאלתי אותו, א"כ כיצד הלל ענה
על שאלות מטופשות למה עיניהם של תרמודיין
תרוטות וכד' (עי' שבת ל"א א'), ורבינו השיב שהלל
אחז ש'זה הרמה של מי ששואל אותו, וצריך לתת
לכל אחד את החשיבות לפי הרמה שלו, ועולם
חסד יבנה', התחלתי להסביר לרבינו, שאבי חוזר
בתשובה, ואני לומד בישיבה, וכל אחד יש לו מנהגי
אבותיו, ואני עומד נבוך שאינני יודע מה לעשות ואיך לנהוג, ולכן אני מבטיח לא לשאול שאלות משונות, אלא רק שאלות
הלכתיות או בהנהגה, הוא חייך ואמר לי ’תבוא בשעה זו כל יום שישי,
ותפרט לי את ספקותיך'.
מיני אז התעצם הקשר, ובמשך כל ימי חיי,
התייעצתי עם רבינו על כל צעד ושעל, לאיזה
ישיבה אלך, באיזה סוג לימוד לבחור, וכיצד
ללמוד, גם לאחמ"כ כאשר התחלתי בכתיבת
ספרי ההלכה ע"ס המשנ"ב, היה זה רבינו
שעודד ודחף כל הזמן להמשיך ללא הפסקה,
ודבר פלא היה לראות כיצד שכל פעם כאשר
קיבל ספר חדש שיצא לאור עולם, היה שמח
עליו כמוצא שלל רב, כאילו הוא בעצמו הוציא
את הספר, וכאילו מדובר בספר שלו, או בספר
חידושים של אדם גדול, רבינו חינך את הדור
כולו, להעריך ולדעת חשיבותה של תורה מהי.
---
פעם בחן אותי רבינו על מסכת והתנה עמי שאם לא אדע אחזור שוב,
הסכמתי, ואכן נכשלתי, היה זה מסכת ברכות, רבינו שאל אותי אם אשה
יכולה להיות מלך, את התשובה לא ידעתי, מיד הראה לי רבינו שזו גמ'
מפורשת (מ"ט א') אמר רב חננאל אמר רב לא אמר ברית ותורה ומלכות יצא
וכו' תורה ומלכות לפי שאינה בנשים ועבדים וכו', אמנם בין השורות... אבל
גמרא מפורשת...
---
נשאל הרב זצ"ל: מהו לעמוד בפני גבאי צדקה להמבואר בירושלמי
בכורים פ"ג ה"ג שצריך לעמוד בפני עושי מצוה?
והשיב: 'בדרך כלל גבאי צדקה לוקחים אחוזים לעצמן וזה לא לשם
מצוה אבל מי שאינו נוטל לעצמו כלום צריך לקום בפניו (עי' בפתחי
תשובה יו"ד סי' רנ"ו סק"א בשם תשובת יד אליהו סי' נ"ד)'.
והוסיף הרב: 'היה גבאי צדקה רבי דוד לייב שוורץ זצ"ל, ידעתי שאינו
נוטל לעצמו כלום, ותמיד הייתי קם בפניו'.
---
מענין לענין אמר הרב זצ"ל: 'גם מסדר הספרים בביית מדרש עוסק
הוא במצות חסד ואפשר שצריך לקום בפניו'.
