עם חלוף השנים הלך הריהוט והתבלה. הרב חי בצמצום רב והיתה לו התנגדות עזה לכל מה שנראה בעיניו כמותרות. בפינת החדר עמדה הספה השבורה והבלויה שבעבר ישנו עליה מגיבורי ישראל בימי המחתרות. על השולחן עמדו מכשירי כתיבה בכוס פלסטיק פשוטה. את המכתבים שנשלחו אליו הניח מתחת למפת הניילון שעל שולחנו. לא היה בבית הרב קו טלפון וכשנשאל מדוע השיב שבית הוא מקום סגור מכל הצדדים והטלפון הוא פריצה לתוך עולמו הפרטי של האדם.