לאדם מישראל אשר לבו לא הוקפא עוד לגמרי אין צורך להסביר את מלוא הברכה שהביאה לנו מדינת ישראל. מדינתנו זו, שנתחדשה בארץ אבות הקדומה, הביאה לעם היושב בציון תקומה ועצמאות מדינית ולנו נדחי ישראל שבארצות נכר – כבוד ותפארת. הויכוח הנולד אם יש להכיר במדינה חילונית שלא הושתתה, לצערנו הגדול, על בסיס התורה והמצות, מתנדף כעשן מול המציאות החיה והקיימת של מעצמה ממלכתית ישראלית עם מערכת בטחונית כבירה, השומרת במסירות נפש שאין דוגמתה על חיינו וחיי בנינו בפנים הארץ ועל כבודנו וזכויותנו מחוצה לה.
הארץ המחודשת קדושה היא לנו. כי מלבד קדושתה העצמית מפי אלקינו ואלקי אבותינו ומטעם המצות הקדושות התלויות בה, עוד נתקדשה בקדושת הדם העברי, בדם חלוצינו הראשונים, שהשקיעו את חלבם ודמם בביצות המלאריה הממארת, כדי ליבשן ולהפוך אותן לגני עדן פורחים ומלבלבים בשבילנו ובשביל הבאים אחרינו. היא נתקדשה בדם גבורינו לוחמי מלחמת עמנו למען כיבוש הארץ ושחרורה ולמען הקים לאומה הסחופה, הדוויה והרדופה חוף מפלט ושארית פילטה בארץ אבות. מסופקני אם יש בתוכנו מי שמוחו בריא ולבו ישר, שיעצום את עיניו מלראות את מראה הפלא, שהופיע לעינינו ושיעלה בלבו מחשבת פיגול ותועבה לזלזל בקדושת גבורים וקדושים, שמסרו את נפשם למען ה', עמו וארצו.
הגרי"י וינברג - סיני תשח"י
