We have been discussing Kiddush Hashem. On the podcast I referenced in an earlier post, one of the interviewees was asked if it is a Kiddush Hashem to serve in the IDF. He replied that in his opinion when men and women serve in the army they are fulfilling the mitzva of Kiddush Hashem.
His proof is that Rav Shlomo Zalman Auerbach ztz"l told someone that instead of going to Kivrei Tzadikim up north, he can instead go to Har Herzl where the soldiers who were killed in battle are buried.
Firstly, it is absolutely forbidden for a girl to serve in the IDF. This is the psak of the Chief Rabbinate and every serious Talmid Chochom and posek since the birth of the State [if there is an exception then it is just that - an exception]. How can it be Kiddush Hashem if it is an aveirah - for which the Chazon Ish [and many others] said is יהרג ואל יעבר due to the tzniyus problems inherent in young men and women serving together?? [What would he say about college campuses where the situation is far worse, as the dorms are coed, the parties abound and these young people have too much free time on their hands? Double-triple-quadruple יהרג ואל יעבור!!]
As far as male soldiers - why is this any more of a Kiddush Hashem than any other mitzva? How does it fit into one of the various categories of Kiddush Hashem that we see in the Rambam? The Rambam says in the Sefer Hamitzvos that Kiddush Hashem is to
היא שצונו לקדש את שמו. והוא אמרו "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
וענין זאת המצוה אשר אנחנו מצווים לפרסם האמונה הזאת האמתית בעולם ושלא נפחד בהיזק שום מזיק ואע"פ שבא עלינו מכריח לבקש ממנו לכפותנו שלא נשמע אליו אבל נמסור עצמנו למיתה ולא נתעהו לחשוב שכפרנו אע"פ שלבותינו מאמינים בו יתעלה. וזאת היא מצות קדוש השם המצווים בה בני ישראל בכללם, רוצה לומר התרת עצמנו למות ביד האנס בעבור אהבתו יתעלה וההאמנה באחדותו כמו שעשו חנניה מישאל ועזריה בזמן נבוכדנצר הרשע כשצוה להשתחות לצלם והשתחוו לו כל ההמון וישראל בכלל ולא היה שם מקדש שם שמים אבל פחדו הכל והיתה בזה חרפה לכל ישראל על אשר אבדה זאת המצוה מכללם.
ולא נצטותה זאת המצוה אלא לכמו המעמד המפורסם הגדול ההוא אשר פחד ממנו כל העולם, ולהיות פרסום היחוד בזה יעד השם על ידי ישעיה שלא תשלם חרפת ישראל בזה המעמד ושיראו בהם בחורים בעת ההיא הקשה לא יפחידם המות ויתירו נפשם ויפרסמו האמונה ויקדשו את השם ברבים, כמו שהבטיחנו באמרו לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו בי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי וגו'.
How is serving in the army a "פירסום האמונה"?
Just because it is a mitzva to defend the Jewish people doesn't make it a Kiddush Hashem. We can't confuse our terms. Not every mitzva is a Kiddush Hashem. If one fulfills a mitzva solely for Hashem with no ulterior motive - it is a Kiddush Hashem:
וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה לא מפני דבר בעולם לא פחד ולא יראה ולא לבקש כבוד אלא מפני הבורא ברוך הוא כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו הרי זה מקדש את השם:
Conversely, anyone who refrains from committing a sin or performs a mitzvah for no ulterior motive, neither out of fear or dread, nor to seek honor, but for the sake of the Creator, blessed be He - as Yoseph held himself back from his master's wife - sanctifies God's name. [Yesodei HaTorah 5-10]
So if the intention of the chayal is so pure, then his service is a Kiddush Hashem - like any other mitzva performed with the pure motivation.
If they died defending our people - give a listen here where the topic is analyzed.
It is also worth noting that the aforementioned Rav Shlomo Zalman Aurbach didn't send his children to the army and his Yeshiva catered to students who did not serve in the army.
It is a great zchus to defend Am Yisrael and of course we have great gratitude for those who do. Hashem will surely reward them tremendously. But for some, the Medinah is to them what the Rebbe is to Chabad - The central tenet of the religion and everything else is commentary.
We need a Medinah, we need an army and we need Rebbes - but the Torah is much bigger than all of those things.
