לרפואת חיים בן לאה בתוך שאר חולי ישראל
The Rambam writes [Yesodei Ha-Torah 5-4]:
כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר הרי זה קידש את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה קידש את השם ברבים כדניאל חנניה מישאל ועזריה ורבי עקיבא וחביריו ואלו הן הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתן ועליהן נאמר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה ועליהם נאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם.
If anyone about whom it is said: "Transgress and do not sacrifice your life," sacrifices his life and does not transgress, he is held accountable for his life.
When anyone about whom it is said: "Sacrifice your life and do not transgress," sacrifices his life and does not transgress, he sanctifies [God's] name. If he does so in the presence of ten Jews, he sanctifies [God's] name in public, like Daniel, Chananiah, Mishael, Azariah, and Rabbi Akiva and his colleagues. These are those slain by [the wicked] kingdom, above whom there is no higher level. Concerning them, [Psalms 44:23] states: "For Your sake, we have been slain all day, we are viewed as sheep for the slaughter," and [Psalms 50:5] states: "Gather unto Me, My pious ones, those who have made a covenant with Me by slaughter."
When anyone about whom it is said: "Sacrifice your life and do not transgress," transgresses instead of sacrificing his life, he desecrates [God's] name. If he does so in the presence of ten Jews, he desecrates [God's] name in public, nullifies [the fulfillment of] the positive commandment of the sanctification of [God's] name, and violates the negative commandment against the desecration of God's name.
The Rambam writes [Yesodei Hatorah 5-10/11]:
כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצות האמורות בתורה בשאט בנפש להכעיס הרי זה מחלל את השם ולפיכך נאמר בשבועת שקר וחללת את שם אלהיך אני ה' ואם עבר בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה לא מפני דבר בעולם לא פחד ולא יראה ולא לבקש כבוד אלא מפני הבורא ברוך הוא כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו הרי זה מקדש את השם:
Whoever consciously transgresses one of the mitzvot related in the Torah, without being forced to, in a spirit of derision, to arouse [Divine] anger, desecrates [God's] name. Therefore, [Leviticus 19:12] states, regarding [taking] an oath in vain: "[for] you are desecrating the name of your Lord; I am God." If he transgresses amidst ten Jews, he desecrates [God's] name in public.
Conversely, anyone who refrains from committing a sin or performs a mitzvah for no ulterior motive, neither out of fear or dread, nor to seek honor, but for the sake of the Creator, blessed be He - as Joseph held himself back from his master's wife - sanctifies God's name.
ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינן עבירות הרי זה חילל את השם כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר והוא שיש לו ונמצאו המוכרים תובעין והוא מקיפן או שירבה בשחוק או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס וכיוצא בדברים האלו הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין
There are other deeds which are also included in [the category of] the desecration of [God's] name, if performed by a person of great Torah stature who is renowned for his piety - i.e., deeds which, although they are not transgressions, [will cause] people to speak disparagingly of him. This also constitutes the desecration of [God's] name.
For example, a person who purchases [merchandise] and does not pay for it immediately, although he possesses the money, and thus, the sellers demand payment and he pushes them off; a person who jests immoderately; or who eats and drinks near or among the common people; or whose conduct with other people is not gentle and he does not receive them with a favorable countenance, but rather contests with them and vents his anger; and the like. Everything depends on the stature of the sage. [The extent to which] he must be careful with himself and go beyond the measure of the law [depends on the level of his Torah stature.]
So to summarize, we have 3 types of Chilul Hashem:
1] Not sacrificing one's life when the Halacha obligates one to do so.
2] Doing an aveirah out of spite.
3] Acting in a way that is improper - even if it is not strictly speaking an aveirah but it makes people look askance at frum people and thereby at Hashem and His Torah.
In the Sefer Hamitzvos the Rambam clearly delineates these three categories:
שהזהירנו מחילול השם והוא היפך קידוש השם שנצטוינו בו, שקדם ביאורו בתשיעית ממצוות עשה (מצוה ט), והוא אמרו יתברך "ולא תחללו את שם קדשי" (ויקרא כב, לב). והעוון הזה יחלק לשלושה חלקים: שניים כוללים והאחד מיוחד.
א.
ואולם החלק האחד הכולל:
כל מי שביקשו ממנו לעבור על דבר ממצוות בשעת השמד, והיה האונס מתכוון להעביר בין מצוות קלות בין חמורות.
או מי שיבוקש ממנו שיעבור על עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ואפילו שלא בשעת השמד.
הנה הוא חייב להתיר נפשו ויהרג ואל יעבור, כמו שבארנו בט' ממצוות עשה. ואם עבר ולא נהרג, כבר חילל את השם ועבר על לאו זה. ואם היה העובר במקום הרבים, כלומר בעשרה מישראל, כבר חילל את השם ברבים ועובר על לאו "ולא תחללו את שם קדשי" וחטאו גדול מאוד. אבל אינו לוקה, בעבור שהוא אנוס, כי אין לבית דין לקיים גדר מלקות או מיתה אלא במזיד ברצון ועדים והתראה. ולשון ספרא בנותן מזרעו למולך ונתתי את פני באיש ההוא ואמרו ההוא ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה. הנה כבר התבאר לך שעובד עבודה זרה באונס אינו חייב כרת וכל שכן מיתת בית דין, אבל עבר על חילול השם.
ב.
והחלק השני הכולל גם כן כשיעשה האדם עבירה, אין תאווה בה ולא הנאה, אבל כיוון בפעולתו המרד ופריקת עול מלכות שמים. הנה זה מחלל גם כן ולוקה. ולפיכך אמר "וחללת את שם אלהיך" (ויקרא יט, יב) כי זה מכוון להכעיס בזה העניין ואין הנאה גשמית בזה.
ג.
והחלק המיוחד הוא שיעשה אדם ידוע במעלה ובטוב מעשה פעולה אחת נראה בעיני ההמון שהוא עבירה, ואין ראוי לנכבד לעשות דמיון הפועל ההוא. אף על פי שהפועל מותר, הנה הוא חילל את השם. והוא אמרם (יומא פו.) היכי דמי חילול השם? כגון אנא דשקילנא בשרא מבי טבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר, רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין.
Now the Rambam writes in Hilchos Teshuva [1-4]
Even though Teshuvah atones for all [sins] and the essence of Yom Kippur brings atonement, [there are different levels of sin and hence, differences in the degree of atonement.] There are sins that can be atoned for immediately and other sins which can only be atoned for over the course of time. What is implied?
If a person violates a positive command which is not punishable by karet and repents, he will not leave that place before he is forgiven. Concerning these sins, [Jeremiah 3:22] states: "Return, faithless children! I will heal your rebellious acts."
If a person violates a prohibition that is not punishable by karet or execution by the court and repents, Teshuvah has a tentative effect and Yom Kippur brings atonement as [Leviticus, loc. cit. states "This day will atone for you."
If a person violates [sins punishable by] karet or execution by the court and repents, Teshuvah and Yom Kippur have a tentative effect and the sufferings which come upon him complete the atonement. He will never achieve complete atonement until he endures suffering for concerning these [sins, Psalms 89:33] states: "I will punish their transgression with a rod."
When does the above apply: When the desecration of God's name is not involved in the transgression. However, a person who desecrated God's name, even though he repented, Yom Kippur arrived while he continued his repentance, and he experienced suffering, will not be granted complete atonement until he dies. The three: repentance, Yom Kippur, and suffering have a tentative effect and death atones as [Isaiah 22:14] states: "It was revealed in my ears [by] the Lord of Hosts, surely this iniquity will not be atoned for until you die."
OH ME, OY MY!!! NO ATONEMENT IN THIS WORLD FOR CHILUL HASHEM 😰😨. We of course have to understand why Chilul Hashem is THE MOST serious aveirah when it comes to atonement when it is not even an aveirah that mandates Kares or Missas Beis Din - or even malkos!!
But what I want to ask here is which category of Chillul Hashem is the Rambam referring to? All three?
Some point out that the Rambam's source is Yoma 86a which is talking ONLY ABOUT category three - acting like a vilde chaya ["middle linebacker" in yiddish] in front of others. So it would emerge that the other types of Chilul Hashem, DO have a kappara in this world - WHATTA RELIEF😅.
But that intensifies the question😲: The only type of Chilul Hashem that doesn't involve an actual, formal aveirah is the most severe when it comes to receiving atonement.
As they say in Lakewood - דאס איז דאך א פלא!!😳
