אסור כתיבת תושבע"פ אינו אסור פרטי בין שאר אסוריה של תורה אלא שהיא קביעות הצורה של כריתת בריתו של הקב"ה עם ישראל. האסור מהווה חלק של ברית התורה ועל כן נהי דהאיסור שבדבר הותר משום עת לעשות מ"מ בכדי שלא לבטל את תוכן צורתה של ברית התורה השאירו את המשנה בשיעור ידוע כדברים שבעל פה גם לאחר שנכתבו. ולכן בתוך כללי סידור המשנה נמצאים כאלה שאינם נראים כלל כמעשה סידור, כגון אין סדר למשנה, חסורי מחסרא, עניים במקום זה ועשירים במקום אחר וכדומה. ועל ידי זה הכתב יהא נזקק לסיוע של הפה וסוף סוף לא תעמוד הכתיבה במקומה של הקבלה מפה לאוזן.
[מרן ראש הישיבה זצ"ל]
[מרן ראש הישיבה זצ"ל]
