From a commentary on the Birkas Shmuel:
רואים ממהלך דברי רבינו איך אינו פונה לשום חקירה צדדית ופרטית, לשום פרט ולשום מקום שניתן לשאול שאלות ולעורר מקום להסתפק ולחקור.
אלא הוא פולח ונוקב בקו ישר לגמרי אל לב שורש הדין, לחשוף את צורתא דשמעתתא במרכז הדין. הוא מביא את דברי הרמב"ם בפרק א' מנזקי ממון הלכה א', שהם עצמיות דין נזקי ממון, ובקו ישר לגמרי בלי שום סטייה לצדדים ובסכין חדה כתער חושף את הצורה הפנימית של גדר הדין שכתב הרמב"ם עד שהיא בוקעת באור יקרות.
משום כך כששאלו את רבי חיים הלוי מבריסק ז"ל על מעלת תלמידו רבי ברוך בער, אמר שאי אפשר להעריכו שהוא יותר מאחרים או פחות, כי הוא אינו עומד כלל באותו מקום כמו אחרים שיהיה ניתן להשוותו אליהם, אלא הוא עומד בפני עצמו ויחיד הוא.
יש מלומדי הישיבות שאומרים שאין לשון רבינו בהירה ומסבירה. ובאמת היא בהירה ומסבירה מאוד, ורק מעומק המושג אי אפשר לרוץ על דבריו בהעברה ובחוסר סבלנות ומייד להיות יכולים לומר מה כתוב ולפלפל בדברים, אלא יש להתייגע בנתינת לב וסבלנות ואז ניתן לראות עד כמה לשונו בהירה ומאירה.
