הרב זאב נוימן
לאחר קריאת מאמרו השני של הרב ישראל רוזן שליט"א, בגליון פר' דברים,
בו המשיך את אשר החל במאמרו בגליון פר' בלק, מבקש אני להעיר את הערותי הבאות. מקוצר הזמן ומקוצר היריעה אאלץ לתמצת דבריי.
א. כתב הרב רוזן: "... בדורנו דור יתום יש מקום לתור אחר קולות". ראשית, מבקש אני לשאול מי אבחן שדורנו דור יתום הוא? כאשר נשים רבות הולכות ומכסות ראשן, דבר שלא היה נפוץ כל כך בדור הקודם, זהו "דור יתום"? כאשר חיילים אינם מוכנים לשמוע קול אשה, ומוכנים להסתכן במאסר עקב כך, זהו "דור יתום"? יתר על כן. כל בר בי רב יודע ש"כח דהיתרא עדיף", כך נהגו גדולי פוסקי ההלכה בכל הדורות. אלא שידעו הם לקרוא לדבר בשמו "דיעבד" ולא הפכוהו ל"לכתחילה". טשטוש מושגים זה הוא אולי המקומם ביותר במאמריו של הרב רוזן.
ב. לגבי דעתו של הרב פיינשטיין זצ"ל. בכ' בסיון תש"ס פנה ר' שאול שיף נ"י לבנו של הרב פיינשטיין זצ"ל, הרב ראובן כדי לברר עמו סוגיה זו. וכך כתב: "אודות שיטת אמו"ר זצ"ל, בענין לישב מעורב אנשים ונשים במקום שיש חלק יושבים נפרדים. באופן כזה ודאי ישב אמו"ר זצ"ל עם הנפרדים. ומה ששאל אם סבר אמו"ר זצ"ל בתשובותיו שהענין לישב אנשים ונשים מפורדים 'שאינה מן הדין ולא מסורת ישראל' ודאי לא נראה ענין זה מתשובותיו שהוא מדבר רק לענין מחיצה. ועוד שבחתונה שלי ישבו מפורדים".
נאמנה עלי עדותו של בן הרב ואכמ"ל.
ג. במאמרו הביא הרב רוזן את דברי בעל הלבוש, שכתב: "... ואין נזהרין עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, דדמין עלן כקאקי חיוורא (כלומר דומות כאווזים לבנים ולא גורמות להרהורים - ברכות כ"ב) מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו".
באמתחתי חומר רב בענין היתר זה של בעל הלבוש ואכמ"ל. אך ראשית כל אציין שבשולחן ערוך לא נפסק כך. עיין בב"ח (אה"ע סב יב), ב"ש (שם ס"ק יא), באר היטב (שם סוס"ק יא), ש"ך (יו"ד שצא), שערי תשובה (תקכט ס"ק ד), קיצוש"ע (קמט א), שו"ת יהודה יעלה (ח"ב סי' מה ועוד), משנ"ב (תטו ס"ק ב), כף החיים (תקכט ס"ק מח) ועוד.
ד. לגבי עצם דברי בעל הלבוש. יש מי שכתב (הובא בשדי חמד) "מי זה אשר יאמר ד'דמין עלן כקאקי חיוורא' (ודאי אם "דור יתום" אנו)... דמלבד דזה לא שייך אלא בראיה בעלמא', 'ועוד דהם אמרו כן רבותינו בעלי הש"ס לפי גודל קדושתם וטוהר רעיונם ... איך נלמד מהם אנחנו אזובי הקיר...". ויש מי שכתב שהלבוש "רק לתרץ מנהגם של ישראל על שראה שאינם נזהרין בזה ולאו מדינא קאמר". והגדיל לעשות מי שכתב ש"בודאי תלמיד טועה הוסיף בדברי הלבוש...".
ה. אחד המקורות הראשונים בסוגיה זו הוא דברי הגמרא (סוכה נ"א): "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול... מאי תיקון גדול? - אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה". וממנה נפסק להלכה, כפי שציינתי לעיל (סע' ג).
ו. נפסק בשו"ע (אה"ע כ"א): "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד ... ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור ... ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה ... והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף . ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין". (ועי' בלבוש אה"ע כא א שהביא זאת!) האם בחתונה מעורבת ניתן לקיים פסק הלכה זה?
ז. הרב רוזן הביא את הלבוש וכתב "הובא ביביע אומר וכו'". והנה אשר כתב הגר"ע יוסף שליט"א אחר הביאו את דברי הלבוש: "... ומ"מ לכתחלה ודאי שיש להקפיד כמה שאפשר ..."
נסיים בדברי מרן הראי"ה קוק זצ"ל (מדות הראיה):
"מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחמרי [על כן הם נדחים]".
