כל נדרי במוצאי יום כיפור

מספר הסופר משה ארלנגר: 

"לפני כמה שנים נאלצתי להישאר ביום כיפור בעיר פרנקפורט שבגרמניה. שכרתי חדר במלון ליד בית הכנסת הגדול של פרנקפורט, אלתרתי סעודה מפסקת, ויצאתי לתפילה בתחושת החמצה וגעגוע לארץ. גיליתי בית כנסת מפואר עם 2,000 מתפללים, שרובם לא מגיעים למקום לאורך השנה. החזן התחיל בתפילת 'כל נדרי', ונראה היה שהוא בסערת רגשות אדירה. קולו נשנק, נשבר, עלה וירד. הקהל כולו התרגש יחד איתו. 

בסיום התפילה ניגשתי אליו. 'נעים מאוד, שמי צדוק גרינוולד', אמר. שאלתי מדוע כל כך התרגש בכל נדרי, וכך הוא ענה: כבר שנים אני החזן כאן בימים הנוראים. כנצר לניצולי שואה, זו זכות גדולה לעשות זאת דווקא כאן, על האדמה הארורה הזו. לפני כמה שנים, במוצאי יום כיפור, עמדתי לצאת מהמקום. אחרוני המתפללים כבר הלכו לשבור את הצום, הגבאי נעל את השער הראשי, ואני יצאתי דרך דלת צדדית, רעב ועייף. סמוך לשער הראשי ראיתי אדם מבוגר, עם כיפה לבנה מחוברת לשערו בסיכה. הוא פנה אליי: 'למה שערי בית הכנסת נעולים? מתי כל נדרי? בבקשה, תענה לי, למה השערים נעולים?'. שתקתי. לבי נקרע. 'יהודי יקר, תשמע, יום כיפור היה אתמול', אמרתי בגמגום, 'המתפללים הלכו הביתה, וכל נדרי יהיה שוב בעוד שנה'. האיש אחז בידי והתחיל לבכות כמו ילד קטן. 'מעולם לא פספסתי כל נדרי. הבטחתי לאבא שלי זכרונו לברכה שבכל שנה אלך לשמוע כל נדרי בבית כנסת. זה הקשר היחיד שלי לאבא שלי. זה הקשר היחיד שלי ליהדות שלי'. ידעתי מה עליי לעשות. 

'יהודי, לא הפסדת כלום', אמרתי לו. 'אני החזן הראשי של בית הכנסת הזה, בוא איתי לשמוע כל נדרי'. פתחתי את הכניסה הצדדית, הושבתי אותו על כיסא, נתתי לו מחזור, התעטפתי בטלית והתחלתי להתפלל כל נדרי. זו הייתה התפילה החזקה ביותר בחיי. אלפי כיסאות ריקים, ורק אני, הוא והקדוש ברוך הוא. שכחתי מהצום. התרכזתי בחיבור שבין יהודי רחוק אל אבא שלו. ובעצם, גם אל האבא שלי. אבינו שבשמיים. מאז לא ראיתי אותו שוב, אבל בכל פעם שאני מתפלל כל נדרי אני חושב עליו, ועל עוד מיליוני יהודים במצבו, ועל הדלת הצדדית – שדרכה כל אחד יכול בסוף להיכנס".

אושפיזין

יש לנו ילדה בכיתה ה' שהיא מאותגרת מבחינה חברתית. מורכב לה להבין סיטואציות חברתיות ולא תמיד היא נמצאת בקצב המתאים, מה שגרם עד עכשיו לתגובות לא תמיד רצויות ואוהדות מצד ילדים שיכולים להיות גם אכזריים בהתנהגות שלהם.

מאז כיתה א' כמעט שהיא לא שותפה בפעילויות ותמיד היינו צריכים להתערב ולבחוש ולהתערב בשביל שהיא תשותף ותוזמן גם לאירועים החברתיים. אף אחד מהחברות שלה לא עשתה לה דווקא, זו האיטיות שלה שגרמה לו להיות שקופה בעיניהם.

זה כאב לנו. וזה כאב לה. למרות שהלכנו כמה פעמים למכונים שעוסקים בפיתוח מיומנויות חברתיות הדברים אפשר לומר די נשארו כמו שהם. תקועים. וכך היא עלתה לכיתה ד' וכבר לא ציפתה לכלום.

חברות שלה היו הולכות אחת לשניה, מתארחות בכל סוכות אחת אצל הסוכה של השניה ורק לסוכה שלנו אף חברה לא באה למרות שהילדה שלנו הזמינה אותן כמה וכמה פעמים.

הילדה שלנו אחראית על קישוט הסוכה והשנה היא אמרה לנו בפעם הראשונה בחיים שלה שהיא לא רוצה בגלל שגם ככה אף אחד לא תבוא לסוכה שלנו אז בשביל מה?

אתם יודעים מה החלום שלי? היא שאלה אותנו לאחר מכן. ואז אמרה לנו:

שכל החברות בכיתה יהיו האושפיזין שלי ויתארחו בסוכה שלנו!

המילים האלו שלה חתכו לנו את הלב. לא מאחל לאף הורה לשמוע את הילדה שלו מדברת בצורה הזו...מציאות שנחשבת לאלמנטרית עבור בנות מסוימות נחשבת עבור הילדה שלנו בגדר חלום רחוק...

השנה הגיעו לבית הספר שלנו מחנכת חדשה ומנהלת חדשה. שיתפנו אותה בכאב שלנו ואמרה לה שהשנה הילדה שלנו לא קישטה את הסוכה כי היא אמרה שגם ככה אף חברה לא תבוא לסוכה שלנו...המחנכת הייתה בהלם כשהיא שמעה אותנו מדברים כך.

היא לא הבינה מה זאת אומרת שאף חברה לא תבוא לסוכה שלנו?

הסברנו לה שזה כבר ככה מאז שהיא עלתה לכיתה א'.

המחנכת ביקשה מאיתנו כמה שעות עד שהיא תחזור אלינו והבנו שבזמן הזה היא דיברה עם המנהלת של בית הספר ושתיהן ביחד תיאמו להגיד לבנות הכיתה שאם כל הכיתה תתייצב ותגיע כאורחות בסוכה של הילדה הזו, אז הכיתה תצא מיד אחרי חופשת סוכות לטיול על חשבון בית הספר של יום אחד.

המחנכת שאלה אותי אם אנחנו בסדר עם המהלך הזה. בהתחלה קצת נרתענו ממנו: כי מה באמת התועלת בזה? אם הם לא ימשיכו להזמין את הילדה שלנו אז מה זה כבר יעזור שהם יעשו טובה לאנושות ויהיו מוכנות להיות חברה שלה רק בגלל שהם רוצות לצאת לטיול? עד לשם אנחנו צריכים להגיע בשביל שהם יואילו בטובם לבוא לסוכה שלנו?

אבל אז המחנכת שכנעה אותנו שהיא מתכוונת לעשות מהלך חינוכי רחב לאורך כל השנה בכל מה שנוגע לעניין החברתי ומתוך שלא לשמה בא לשמה וזו רק ההתחלה וחשוב להעביר מסר לילדה שלנו שהחלום שלה הוא לגמרי מציאותי וזה ייתכן כל החברות שלה יגיעו להתארח בסוכה שלנו

אז הסכמנו ואתמול בלילה סידרנו את הדברים כך שבכל כמה דקות חברה אחרת נכנסה לסוכה והפתיעה את הילדה ההמומה שלנו שלא הבינה מאיפה כל החברות האלו הגיעו לסוכה שלה ואנחנו הסתכלנו עליה וראינו שאחרי החברה השמינית היא כבר התחילה לדמוע.

כך נכנסו חברה אחרי חברה ובאיזה שהוא שלב החברות שנכנסו קודם היו צריכות לצאת החוצה בשביל לאפשר לבנות החדשות להגיע לסוכה כי לא היה מקום לכולם.

כשאחת מהילדות רצתה לצלם את האירוע בסרטון המנהלת והמחנכת ביקשו ממנה שלא לעשות זאת כי הם אמרו לילדות שזה לא מופע מיוחד ולא צריך להפוך את זה לאיזה סרטון ויראלי בגלל שמדובר בהתנהגות שאמורה להיות אלמנטרית ובסיסית.

בשעה עשר וחצי יצאה הילדה האחרונה מהסוכה. ניגשנו לילדה שלנו שהייתה רטובה מדמעות ורק ביקשה מאיתנו להישאר בסוכה לבד. היא אמרה לנו שהיא לא רוצה לעזוב את הסוכה והיא פוחדת שהחלום שהיא חיה בו ייגמר

נודה לך אם תפרסם את הסיפור שלנו מתוך תקווה שיגע בעוד הורים שיפנימו ויבינו כמה שמדובר כאן בדיני נפשות וכמה שזה חשוב להיות מעורבים בחיים החברתיים של הילדים שלהם ושיבינו שהם צריכים לעודד את הילדים והילדות שלהם להיות איכפתיים ורגישים לאחר. 

Kosher Cotton Candy

ב'רובע היהודי':

תייר ניגש לקנות לבנו 'שערות סבתא'. פונה לילד שמוכר:

"תגיד, מה הכשרות?".

הילד משיב:

"אדוני, זה 'שערות סבתא'. זה רק סוכר ואוויר"

התייר לא משתכנע ומתעקש:

"לא הבנתי. אתה מוכר כאן מוצר. מה הכשרות של זה?".

הילד שנראה מבני המקום, לא מתבלבל ומשיב לו:

"הסוכר זה של הבד"צ. האוויר של ירושלים. הכי טוב שיש".

התייר מחייך, מרוצה מהתשובה:

"אם כך, תביא לי שניים בבקשה!".

הכח של מילים טובות

אני מורה כ-15 שנים, אתמול היה אחד הימים שיתחרו על התואר:

"השיעור הכי משמעותי בחיי".

אני מלמד יום אחד בשבוע במרכז לילדים מחוננים. פוגש ילדים בני 10-12

אתמול פגשתי כיתה שאני פוגש כבר שנה שנייה ברצף.

מלמד אותם אינטליגנציה חיובית באמצעות אמנות המילה.

בגדול זה אומר שאני פוגש אותם, ולומד ומלמד איך לראות ולהרגיש אותם ואתם טוב יותר.

לקראת אמצע שנה המורים מתבקשים לכתוב הערכות לכל ילד.

כבר מההתחלה הבנתי שהדרך היחידה להעניק לילד משוב בונה, זה כשאני רואה ומראה לו אותו אך ורק עם עין טובה.

היום הצעתי לילדים תרגיל.

לכתוב הערכה על עצמם בגוף שלישי. ביקשתי שיכתבו לפחות על עמוד אחד, ומי שרוצה שיהפוך דף ויכתוב גם מאחור. ואך ורק דברים טובים.

הם התחילו להתווכח אתי.

"נראה לך?! אין לי מה לכתוב"

"אני מוכן לכתוב רק שורה אחת"

"אני אכתוב, נחמד חביב משתתף בשיעור...יותר מזה אין לי מה..."

"מאיפה אני יודע מה לכתוב...אני לא הולך להשתחצן...לא רוצה"

הם התחילו להתפתל. התחילו לזרוק לאוויר כל מיני משפטי הערכה חיוביים בטון מזלזל ומלא ציניות ארסית.

התחלתי לחשוב שאולי אני מציע להם משהו שגדול עליהם. או אולי זה תרגיל שמשעמם אותם. וכמעט שוויתרתי.

ואז קלטתי שיש בי שני קולות.

קול אחד שיודע שזה תרגיל מכונן. תרגיל שהלוואי והיו מאפשרים לי לעשות אותו כשהייתי ילד. והלוואי שכל יום הייתי מתאמן על זה.

תרגיל שיכול לאפשר להם לחוות משהו שאולי יתאפשר להם רק כשיגיעו לאיזו סדנה בגיל 40. תרגיל שיפרוץ איזו חומה של דימוי עצמי מבוסס אישור חיצוני.

מעין מכת חשמל להחיות איזה קול פנימי שנכנס לתרדמת, מאז שהמבוגרים התחילו לחנך אותם באמצעות דיבור על השלילי ו"טעון השיפור" שבהם.

והקול השני בתוכי היה קול של אגו שפוחד שהוא משעמם. פוחד שככה לא אצליח למשוך את תשומת הלב החיובית שלהם. קול שהציע לי לעשות אתם משהו אחר, משהו "יותר כייפי". ידעתי בשכל שהתגובה שלהם נובעת ממבוכה. אבל הילד הקטן שבי, שפוחד לשעמם, כמעט וויתר על התרגיל.

ברגע שקלטתי את שני הקולות האלה בתוכי, עצרתי כמו בחריקת בלמים.

עלה בי כאב עמוק על הילד הקטן שבי שלא זכה לשמוע כמה הוא מדהים ויפה וחכם ומוצלח ואהוב ורצוי באופן כזה שישכנע אותו לשארית חייו. כאב על זה שהילד שבי לא מאמין לדברים טובים שנאמרים עליו גם היום ממרום גילו הביולוגי. כאב על זה שכשאני כן מצליח להאמין למשהו טוב שמישהו אומר עליי, אז מיד יורדות לי דמעות של כאב ואושר מחובקים יחד.

הברקס הזה השמיע קול אסרטיבי, קשוח, על גבול התקיף.

"תקשיבו לי טוב עכשיו!" יצאה לי ממני להבה ווקלית שריכזה את כל העיניים, האוזניים והלבבות אליי.

"אתם עומדים לקבל את המתנה הכי גדולה שאוכל לתת לכם השנה!.

תראו איזה אבסורד, אני מציע לכם לעוף על עצמכם. לכתוב על עצמכם על עמוד שלם מה טוב ויפה ומוצלח בכם, ואתם מתווכחים אתי שאתם לא רוצים, ושאתם מוכנים לכתוב מקסימום שורה אחת??!!!.

אתם קולטים מה קורה פה???"

הם השתתקו. וגם אני.

הרגשתי איך אני רועד בתוכי.

זה היה משהו שנגע בי עמוק.

הם הרגישו את זה.

ענן של דמעות חמות עמד באוויר.

שיתפתי אותם במה שאני מרגיש.

סיפרתי להם על הילד הקטן שבתוכי שרודף אחרי אישורים חיצוניים, כי אין בתוכו קול שמשמיע לו את מה שהוא כל כך משתוקק לשמוע.

הבהרתי להם שהקשיחות הבוטה הזאת, שהם שומעים כרגע, נובעת מכאב עמוק בתוכי, כי אף אחד לא אימן אותי להשמיע בי לי את הטוב שבי.

סיפרתי להם שהייתי כדורגלן שהיה מעולה פיזית, אבל היה בו קול פנימי שתמיד הרגיש שהוא לא טוב. ולכן פרשתי בגיל צעיר. כי לא היה בי קול פנימי מחזק מול הקולות החיצוניים המחלישים.

סיפרתי להם על כתבה שקראתי על דודו אהרון. שאיזו מנהלת מועדון אמרה לו, כשהוא היה בתחילת דרכו, שהוא לא שווה ולא יצא ממנו זמר, והוא הלך הביתה ברגל, וכל הדרך דמיין איך הוא מופיע בקיסריה. ואך ורק בזכות הקול הפנימי הזה הוא הצליח.

ויש כמוהו עוד אלפי זמרים מוכשרים שהקול הפנימי שלהם המחליש שבהם, מתגבר על הקול החיצוני היפה שלהם.

דיברתי בפאטוס שיצא לי מהנשמה.

מעולם לא דיברתי ככה לתלמידים שלי.

זה היה קול של פצע שעובר ריפוי עמוק.

הם שתקו.

אחד מהם התעקש שהוא לא מוכן לעשות את התרגיל הזה.

וקיפל את הדף קיפולים עד דק. כאילו מהדק את הפה שלו שמא יעז להגיד על עצמו משהו טוב.

אמרתי לו שאני יכול לכתוב עליו עשרה עמודים מלאים, על כמה הוא חכם ורגיש ומיוחד ומוצלח ועל הדרך המדהימה שהוא עשה במהלך השנה והחצי שאנחנו מכירים. הוא הסתכל עליי במבט של 'אני מת להאמין לך אבל אני לא יכול להרשות לעצמי'.

הרגשתי שאני לא יכול לשכנע אתו לכתוב, אז ויתרתי לו.

ילדה אחת סיפרה שהיא תכתוב, אבל זה מאוד קשה לה.

שאלתי למה.

היא אמרה שמיד עולים בה קולות של אחרים שיגידו לה שהיא משתחצנת.

שאלתי אותה למה הם אומרים לה שהיא משתחצנת.

היא ענתה שהיא לא יודעת.

הצעתי לה נקודת מבט על הסיבה.

אמרתי שאולי אלה שאומרים לה שהיא משתחצנת מרגישים קושי. כי שכשהיא אומרת משהו טוב על עצמה, זה גורם להם להרגיש לו טוב עם עצמם, כי אנשים משווים את עצמם כל הזמן לאחר, ואם לה טוב אז להם לא, וכדי לא להמשיך להרגיש קטנים הם חייבים להקטין אותה כדי לחזור ולהרגיש טוב עם עצמם. והם מקטינים אותה על ידי שאומרים לה שהיא משתחצנת, כלומר מענישים אותה בשם תואר שנתפס כמכאיב, כדי שהיא תפסיק לגרום להם להרגיש לא טוב עם עצמם. וכשאנחנו אומרים לעצמנו על עצמנו שאנחנו טובים, אנחנו לא משתחצנים, אנחנו פשוט אומרים את האמת, ואין רע בלהגיד אמת, להיפך, אנחנו חייבים לעצמנו את האמת הזאת.

היא התבוננה. ועלה בה חיוך קטן של הבנה.

הסתכלתי לפינת הכיתה, ראיתי שם ילד שאני מאוהב בו. ילד מבריק, שנון, עם עיניים עמוקות מלאות אור. וראיתי שהוא מחזיק את החלק העליון של החולצה ומושך אותה למעלה כדי להסתיר בה את הפנים שלו.

אמרתי להם שאני לא מוותר. ומבחינתי הם לא יוצאים להפסקה עד שהם לא עושים את זה.

בחיים לא כפיתי שום דבר על אף ילד. והיום הרגשתי שאני חייב.

אני חייב לעשות את השינוי הזה בתוכי, כדי להיות אבא יותר טוב.

אני חייב לדרוש את זה, כי אני יודע שזה מאוד נכון וזה לגמרי לטובתם.

וזה לגמרי להגיד לעצמי, לילד שבתוכי, שיגיד על עצמו רק דברים טובים.

נוצר שקט יחסי. הם התחילו לכתוב.

אמרתי להם שגם אני לוקח דף, והולך לכתוב על עצמי בגוף שלישי, כאילו שהם כותבים עליי.

ועפתי על עצמי בשני עמודים מלאים בכל טוב.

הילד שישב בצד עם הפנים בתוך החולצה, הסתובב עם הגב אליי, ישב על הרצפה וכתב על הכיסא שלו. כאילו מסתתר מתחת לשולחן.

אחרי כמה דקות ביקשתי שהם יקריאו בקול רם את מה שכתבו על עצמם.

הראשון התחיל, ויצאו לו דברים נפלאים ומרגשים. ביקשתי שהם ימחאו כפיים בסוף כל הקראה. היו כפיים וצחוק מלא שמחה נקייה.

השני הקריא, וגם לו מחאו כפיים.

וככה עד שהגענו לילד שישב על הרצפה עם הגב אליי.

קראתי לו אליי. הוא חייך חיוך נבוך. וצעד לאט.

קמתי מהכיסא, והצעתי לו לעלות ולהקריא מעל הכיסא.

הוא חייך במבוכה, עם פנים שהיה כתוב עליהם - "קשה לי מאוד, אבל אני מת שתתעקש אתי לעשות את זה". הנפתי אותו שיעמוד על הכיסא.

הוא נעמד מול הכיתה, עם הדף מול הפנים, כאילו מסתיר את עצמו מכולם.

הוא התחיל לגמגם את המילים הראשונות.

"אני לא יכול..." הוא אמר. "המילים לא יוצאות לי"

ראיתי שכבה דקה של דמעה מרוחה לו בעיניים.

התקרבתי אליו קרוב, והתחלתי אני להקריא את המילים הראשונות.

והוא המשיך בקול כמעט חנוק. להקריא "עדי, הוא ילד שמשתדל לא להפריע, שמשתדל להקשיב למורה..." (כל השמות בדויים לגמרי)

נקרע לי הלב לקרוא שמה שיש לו טוב להגיד על עצמו זה שהוא משתדל לא להפריע למורה, ושהוא משתדל להשתתף בשיעור...כל הטוב שלו הוא בעצם המנעות מלהיות נטל והפרעה למבוגר שלידו.

הוא סיים את שלוש השורות שהוא כתב...ורצה לרדת...

עצרתי אותו ואמרתי שיש עוד מלא שורות.

הוא הסתכל עליי, ואמר שאין. והראה לי את המשך הדף הריק.

"הנה אני אקריא את ההמשך..." הצעתי.

והתחלתי ל"הקריא" מהראש והלב מלא משפטים שאני חושב עליו.

שהוא חכם, ומצחיק, ורגיש, ויש לו אור גדול בלב שזורח לו דרך האישונים. ושכל משפט שלו מלמד איזה עומק ואיזו חשיבה נדירה יש לו.

וכל הדברים התנגנו ממני החוצה בקלילות של רוח חלילית.

הילדים קלטו שאני מקריא מהלב, וסימנתי להם עם היד שיוסיפו עוד..והם המשיכו ואמרו שהוא חבר טוב, וטוב בכדורגל, ותמיד נדיב. ומאוד מצחיק...

הפכנו את הדף, והם המשיכו כל אחד בתורו להגיד עליו עוד משהו.

אחרי שסיימנו, הוא ירד. חזר למקום. התיישב על הרצפה עם הפנים בתוך החולצה, והתחיל לבכות בכי חרישי. גם לי ירדו דמעות שקטות.

הכיתה שתקה כמה שניות ועברנו לילד הבא.

גם אותו הנפתי שיעמוד על הכיסא, וגם הוא כתב רק: "אייל הוא ילד.." והשאיר את כל שאר העמוד ריק.

ושוב סימנתי לילדים להשלים את החסר,ואני הוספתי מלוא החופן.

בסיום, הוא ירד מהכיסא וחזר למקום. שנים רבות ייצרב בי המבט שלו. היה לו זוהר מיוחד. הפנים שלו הזכירו לי את השניות הראשונות שלי על הקרקע אחרי שצנחתי ממטוס. אושר שרק ניצחון פחד-מוות יכול להעניק.

שאר הילדים עלו בזה אחר זה בשמחה, על הכיסא והקריאו את מה שכתבו על עצמם.

ובסוף כל הקראה מחיאות כפיים סו-ערות מצד שאר הילדים.

הצלצול מזמן צלצל, ואף אחד לא קם לצאת.

הגענו לשתי בנות שישבו בסוף. הן לא רצו להקריא.

הרגשתי שזה נכון לשחרר אותן מזה. ביקשתי מהכיתה לצאת להפסקה ומהן להישאר.

שאלתי אם זה בסדר שהן יקריאו לי. הן הסכימו.

הכתיבה שלהן על עצמן הייתה נדירה בעומקה ומודעותה.

אחת מהן הקריאה עם דמעות בעיניים.

כשיצאתי החוצה ושיתפתי את המנהלת והיועצת במה שהן כתבו, הן הזכירו לי שזה מזכיר את השפה שלי, שאלו ביטויים שדומים למה שאני כתבתי עליהן בהערכות לפני שנה.

בום, קלטתי. הן הפכו את המילים שאני כתבתי לפני שנה, למילים שלהן על עצמן.

הרגשתי לרגע, באופן עקום שזה לא שווה. זה לא המילים שלהן, אלו המילים שלי.

אבל מיד התיישרתי, כי גם המילים הרעות של הילדים על עצמם, הן לא המילים שלהם אלא המילים שהם סופגים מהמבוגרים סביבם.

עם כל הכבוד לזיכרון שלהן, זה לא הגיוני שהן זכרו מילה במילה.

הן הפנימו את המילים שלי, שהיו בסך הכל תמלול של מה שאני רואה בהן.

הן זכו לשמוע מבחוץ את מה שהן יודעות על עצמן מבפנים.

המילים והלחן של ההערכה היום היו שלהן לגמרי.

הדימוי העצמי של הילדים הוא תוצר ישיר של מה שאומרים עליהם המבוגרים המשפיעים בחייהם.

מה שאנחנו אומרים להם זה מה שהם סופגים ללשד עצמות הנפש שלהם.

"הקול של המבוגר לילד, הופך להיות הקול הפנימי של הילד".

Some Comments On A "Popular" Topic

The media spends an endless amounts of time on the topic of משכב זכור and its accessories. 

Some comments:

• This is not our way b/c talking about it incessantly is IMMODEST. If there is a benefit then it should be addressed [ideally] privately and only as much as necessary.
• The vast majority of people are regular, straight heterosexual people. Why does the slim minority get so much press?  
• It is a challenge to be a Jew and to have inclinations and desires for behavior that is forbidden such as having relations with members of the same gender or to have surgery to attempt to alter ones gender. But let us not forget - the nature of the male is to want to have far more than the one female partner that he is limited to. So almost EVERYONE has to control forbidden urges. The average male is attracted to a woman about one-fifth of a second after seeing her. He doesn't need more than that to want to get to "know her better". So he has to control himself thousands of times a month - even if he is not looking on purpose. [It is not exactly comparable but the point is significant]. Life is about self control [among other things].
• Again and again, those in the Jewish liberal camp talk about how we must be "sensitive" to the struggles of those who have SSA [same sex attraction]. If that were the only issue then there would be no argument. Nobody says that we should be insensitive [I hope]. The issue is that what that homosexual community wants is legitimacy. They want to hear that we respect and even support them in their decision to engage in משכב זכור. This of course can never happen b/c that would constitute a rebellion against Hashem and His Torah. Back when I was young and this wasn't a public issue there were plenty of homosexuals walking around. They went to shul and received aliyos and kibbudim like everyone else. This is b/c they kept their aveiros private. They didn't celebrate them, march in parades expressing their pride in their sins and then come to shul and expect Maftir. That is what is happening today. If a homosexual wants to be treated equally in shul then he shouldn't advertise his aveiros, just as we straight men don't celebrate the fact that we often desire other people's wives, non-Jewish women and random women we happen to see on the subway or on the street. It is an aveirah we are ashamed of and instead of celebrating, we work on eliminating.   
• The very foundation of our service of Hashem is קדושים תהיו. So משכב זכור is not just another aveirah with the death penalty [!!!] but also an assault on קדושים תהיו. The very first mitzva in the Torah is פרו ורבו. It goes w/o saying that משכב זכור is an act of war on פרו ורבו and the perpetuation of the Jewish people. 

Bereishis - Proof Positive

לרפואת ר' ברוך בן מרים, חנה גיטל בת נעמי עליזה, יוכבד פייגע בת מיכל יהודית בתיה, רות ויקטוריה בת תהילה רובידה, אביגיל איילת בת יוכבד בתוך שח"י ולע"נ ידידי ר' משה בן ר' אהרן

“Wherever you go, no matter what the weather, always bring your own sunshine.”
"The positive thinker sees the invisible, feels the intangible, and achieves the impossible."

SHAAAAAAAAALOMMM SWEEETEST FRIENDSSSSSSSS!!!!!


WOWOWOOWOWOWOW!!!! Tonight and tomorrow is the yahrtzeit of Rav Levi Yitzchk of Berditchev!!! There are so many AMAZINGGGGG stories about him!! He is most famous for always viewing Jews in a positive light.


When he saw a wagon driver fixing his wagon while davening with his tallis and tefillin, he exclaimed "Master of the Universe - look at Your people. Even when they fix their wagons they daven to you...."


It was the afternoon before Pesach, and Rav Levi Yitzchak was wandering through the streets of the Jewish quarter seeking out local smugglers. From one he quietly asked for the price of contraband tobacco, from another he inquired about the availability of smuggled embroideries. No matter the merchandise he sought, everything was available for the right price.

However, when he started asking his newfound acquaintances to supply him with some bread or whiskey, those very same businessmen who had previously proved so accommodating declined. “Rebbi,” said one, “are you trying to insult me? The Seder will be starting in just a few hours, and no Jew would have even a speck of chametz left anywhere.”

Not one merchant was able to come up with even a crumb of bread or a drop of alcohol no matter the price offered.

Thrilled with the results of his failed quest, the rabbi looked up to heaven and declared: “G‑d Almighty, look down with pride at Your people! The czar has border guards and tax commissioners dedicated to his commands. The police and the courts are devoted to tracking down and punishing smugglers and black marketeers, and yet anything one could possibly want is available. Contrast this with the faith and fidelity of Your Jews. It has been over 3,000 years since you commanded us to observe Pesach. No police, no guards, no courts and jails enforce this edict—and yet every Jew keeps Your laws to the utmost!

“Mi k’amcha Yisrael—Who is like Your nation, Israel?!”


[There are loads of great stories, some of which can be found via Dr. Goog].



What a SUPER Avoda for today and EVERY day!!! Looking at people in a positive light!! The printed and social media are soooooooooooooooooo filled with negativity!!! We need more positivity in our world!!!


My friend was feeling a bit too positive recently so he was tested and his fears were confirmed - he tested positive for Covid.


TOO FUNNYY!!!!!!!!!!!!!!!


Being positive is not only a holy Avoda but also greatly enhances your life.


So a vort on the parsha from the Holy Rebbe on his yahrzeit!


The Medrash says on the pasuk "Elokim called the light day" - these are the deeds of the Tzadikim. "And the darkness he called night" - these are the deeds of the evil people. Which does Hashem prefer? "Elokim saw the light and it was good" - The deeds of the Tzadikim are better.


Whatta Medrash!!!!!!!!!!!!!!!!! The Medrash entertains the notion [ensuring that the notion will have a good time...] that MAYBE the deeds of the evil people are better in Hashem's eyes but then concludes that in fact the deeds of the Tzadikim are better. Like - what is the question???


Says R' Levi Yitzchak: There are two ways to bring people close to Torah. One is with love and warmth. These are the "deeds of Tzadikim". The other is by screaming them down and embarrassing them for their evil ways - called by the Medrash "deeds of the evil people". In this way one uses "evil deeds" for the sake of good. He uses anger and hatred and other negative traits to break people down and thereby bring them to Teshuva [if it works....]. So which is better? Maybe it is better to use negative middos for the sake of a spiritual ideal thus transforming even the bad into good??


The Medrash concludes - "Light is better!!!" The deeds of the Tzadikim are preferable. The ways of Torah are ways of pleasantness!!! דרכיה דרכי נועם!!! Bring people back with love and hugs - not with shame and threats!!!


AHHHHHHHHHHHHHHHHHHHHH!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


May we merit to walk on the path of סנגורם של ישראל - the great defense attorney of the Jewish people, Rav Levi Yitzchak ben Sorah Sosha, and always find the light in people.


A Shabbos of BLISSSSSSSSSSSSSSSSSSSS!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

Kaffiyehs And Korona

All of the red zones in Israel where there is the highest rate of the spread of the virus is in Arab villages and towns. 

Proof that kaffiyehs don't prevent Corona.   

Shekels, Pesos And Sfardim

 I saw that the shekel was selling for a paltry 0.075. 

!!!!!!!!!!!!!!!

How RELIEVED I was when I saw that it was not the value of the dollar but of the Uruguayan Peso. 

I can imagine that quite a LARGE NUMBER of people in Uruguay are exchanging their shekels for Pesos. 

Jews have Peyos - not Pesos [or as Sefardim call them - Petot].  

😂😂

Bereishis - It's HER Fault

לרפואת ר' יצחק יונה בן חנה, ר' ברוך בן מרים, חנה גיטל בת נעמי עליזה, יוכבד פייגע בת מיכל יהודית בתיה בתוך שח"י ולעילוי נשמת ר' משה בן הרב אהרן

The one who follows the crowd will usually get no further than the crowd. The one who walks alone is likely to find himself in places no one has been.


Ally Einstein



Shaaaloooooooommmm sweeeetest friendssssss!!!!!!

SOOOOOOOO exciiitttiinggg!! We start again from the BEGINNING!!!

What is so "cool" [if I may be a teenager for a second] about learning Torah is that no matter how many times we learn the same Parshiyos or words of Chazal, there is always new insight to be gleaned!!

From the many, many, many lessons from parshas Bereishis:

Adam eats from the tree. Hashem says "Did you eat from the tree I told you NOT to eat from??"

Adam COULD have said "Yes and I am OOOHHHH SOOO SOOORRRRYYYY!!!!" Or "I totally totally goofed. PLEASE forgive me!!!!"

Instead - he said

"הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָֽאֹכֵֽל".

"The woman YOU gave me, handed me the fruit and I ate it."

It's not MY fault!!! It is .... Your fault for giving me "that woman". And HER fault for giving me to eat.

AHHHHHHHHHHHH!!!


I like to say that the words "אני לא בסדר" - I am NOT blameless [meaning that I am at fault - there is no English equivalent of which I am aware] is the same gematria as משיח!!!!

If we would just admit fault and correct OURSELVES - MESSIAH would come [and put to rest the debate the Jewish world has with Crown Heights - not to mention how surprised the other almost 8 billion people on the planet will be].

Also - Hashem did Adam a HUUUUGE FAVOR BY GIVING HIM THIS WOMAN!!! It is NOT GOOD for man to be alone!!! [It is also not good to leave Arab terrorists in prison cells alone.....] Instead of appreciating the gift, Adam found fault in it. [See Rashi, Ramban and others. However see the Ohr Hachaim, Ksav Vi-kabbala and Rav Hirsch who all read the pasuk as favoring Adam]. Since then man has had this terrible tendency to be ungrateful - to G-d and fellow man.

But there is another way to read the pasuk. Rav Leib Chasman - Adam was confessing - וידוי!! He was saying that it WAS his fault that he ate from the tree b/c he followed his wife! Hashem, Adam said, I was WRONG!! I followed my wife and not you!!! I should have done what was right and not followed my wife just because she "put it on my plate".

This reveals to us a basic human quality - our nature is to follow!!!

In a study by French psychologists Serge Moscovici and Marisa Zavalloni, researchers asked participants some questions. First, researchers asked about their opinion of the French president. Second, they asked about their attitude toward Americans. The researchers then asked the participants to discuss each topic as a group.

After a discussion, groups who held a tentative consensus became more extreme in their opinions. For example, participants held slightly favorable attitudes toward the French president. But their attitudes magnified as group members spoke with one another. They held slightly negative attitudes toward Americans. But their attitudes intensified as each member learned others shared their views about their allies abroad. The researchers concluded, “Group consensus seems to induce a change of attitudes in which subjects are likely to adopt more extreme positions." When we see our uncertain opinions reflected back to us, our beliefs strengthen.

Many of us also enjoy being with others who share similar beliefs. In one experiment, researchers invited people to discuss issues including same-gender marriage, affirmative action, and climate change. People in one group came from predominantly liberal Boulder, Colorado. People in another group came from mostly conservative Colorado Springs. The discussions on controversial topics led to increased agreement within the groups. Beliefs we hold are strengthened when we are around others who hold similar views.

There is a heuristic [a mental shortcut that allows people to solve problems and make judgments quickly and efficiently] most of us use to determine what to do, think, say, and buy: the principle of social proof. To learn what is correct, we look at what other people are doing. In his bestselling book Influence: The Psychology of Persuasion, psychologist Robert Cialdini writes, “Whether the question is what to do with an empty popcorn box in a movie theater, how fast to drive on a certain stretch of highway, or how to eat the chicken at a dinner party, the actions of those around us will be important in defining the answer.” Social proof is a shortcut to decide how to act.

Cialdini has used the principle of social proof to prevent environmental theft. Consider the case of Arizona’s Petrified Forest National Park. Visitors would arrive at the park and learn of past thievery from prominent signs: “Your heritage is being vandalized every day by theft losses of petrified wood of 14 tons a year, mostly a small piece at a time.”

In one experiment, Cialdini removed the sign from a specific path in the park to measure any differences it might make. The path with no sign had one-third less theft than the path with the sign. Visitors interpreted the sign’s message as permission. Put differently, visitors thought it was “normal” to take small pieces of wood, because so much was stolen every year.

Researchers have also used the principle of social proof to help people overcome their fears. In one study, Albert Bandura and his colleagues worked with a group of young children frightened of dogs. The children watched a four-year-old boy happily play with a dog for 20 minutes a day for four days. After the four day period, 67 percent of the children who watched the boy play with the dog were willing to enter a playpen with a dog. When the researchers conducted a follow-up study one month later, they found the same children were willing to play with a dog. Watching a little boy have fun with a dog reduced fear in children. They used the behavior of a boy playing with a dog as a model to change their own behavior.

Clearly, others affect our behavior. One reason for this is that we live in a complex world. We use the decisions of others as a heuristic, or mental shortcut, to navigate our lives. English philosopher and mathematician Alfred North Whitehead once said, “Civilization advances by extending the number of operations we can perform without thinking about them."

In his book Influence, Cialdini uses the example of advertisers informing us that a product is the “fastest-growing” or “best-selling.” Advertisers don’t have to persuade us that a product is good, they only need to say others think so.

Cialdini notes that consumers often use a simple heuristic: Popular is good. Following the crowd allows us to function in a complicated environment. Most of us do not have time to increase our knowledge of all merchandise and research every advertised item to measure its usefulness.

Instead, we rely on signals like popularity. If everyone else is buying something, the reasoning goes, there is a good chance the item is worth our attention. [From Psychology Today]

The takeways:
A] Be around GOOD people. They will make you better!!!!
B] Be careful about doing something or thinking a certain way b/c "everybody" is doing or thinking that.


There is a story about the Chiddushei HaRim: There was a certain fellow that everybody used to call "Roiter" ["Gingi" in modern hebrew. "Red" in English, as per the famous GM of the Celtics who was a "Red" with the last name of Gedolim!!!]. The Gemara says that one shouldn't use derogatory nicknames. So the Chiddushei HaRim objected. One person who used the nickname said "But gantz Varsha [all of Warsaw] calls him Roiter!!!"

The Chiddushei HaRim sharply responded "Iz da platz in Gehenom far gantz Varsha" [There is room in Gehenom for all of Warsaw!!!].


Just b/c "everybody" does something doesn't make it right!! There is "herd immunity" for viruses - not for wrongful behavior!!!


Hashem gave us our VERY OWN brains - to use efficiently!!! It is the GREAT ones who are able to buck popular behavior and opinion and do the RIGHT THING [even if it costs them a lot of "bucks"!!!]


Avraham Avinu is called Avraham Ha-Ivri b/c he was on one side [מעבר אחד] and the rest of the world on the other side.


And he is OUR grandfather!!!!!!

May we all have an INCREDIBLE Shabbos filled with EXCITEMENT, FRESHNESS and resolve to TRY OUR BEST to always do what is right, regardless of what others are doing!!!

Bi-ahava rabba ,
Me

Hashem's Tfilla

The Gemara in the first perek of Brachos says that Hashm davens. It also relates that Hashem asked for a bracha from the Kohen Gadol. What does this MEAN??

ציור הדבר, תכלית התפלה אצלנו היא להתרוממות הנפש שתהיה מוכנת להתנהג במעלה יותר רוממה משהיא מתנהגת, ע"כ פועלת התפלה ג"כ על השגת המבוקש, שבהיותו מעולה יותר, ראוי הוא למילוי חסרונו. והנה לפניו ית' אין מעצור להשפיע רב טוב, אבל צריך שיהיו המקבלים מוכנים. וכל ההנהגה המסודרת בתורה ומצות וכל מדה נכונה, היא רק להכשיר את המקבלים לקבל הטוב המתוקן להם. אמנם ביארו כאן סוד מטוב ההנהגה האלהית, ששם דרכים בהנהגתו ית' שיתעלו המקבלים להיות ראויים לקבל רב טוב יותר מכפי מדתם. ואותן הדרכים שמובילים לכך בההנהגה הכוללת, שהם דומים ממש לתכלית שאנו משיגים ע"י התפילה, דבר זה נקרא שהקב"ה מתפלל. ומתוך שהגאולה העתידה תהי' אע"פ שלא יהיו ראויים לכך, כמו שכ' "וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרועו" , ע"כ נקרא ביהמ"ק העתיד, בית תפלתי לגבי הקב"ה. וזה הי' תכלית החזיון הגדול שהוא קרוב לנבואה שראה ר"י בן אלישע לפני ולפנים. אז בהיות מצב האומה הישראלית תלוי ברפיון, ומכשולות רבות גופניות ורוחניות שתו עליה, אז יוכל היות שיבוא איש לרפיון ידים ולהתיאש מתקומתם של ישראל ח"ו אם ימוד מדת ההנהגה רק לפי ערך הכנת המקבלים. ע"כ גלה סודו אל עבדו ר"י ב"א, כי יש כאן מידה עליונה הצריכה ברכה, היינו קצת הכנה, עכ"פ מצד יחידי הדור, שהם מכשירים את הכלל לקבל הרבה יותר מכפי המידה הראויה לפי הכנתם. וזאת היא הברכה שבקש ד' צבאות מר"י בן אלישע, למען תחזקנה ידיו, ויחזק ידי עמו וכל העוסקים בעבודת הקודש, לשובב יעקב לאלקי ישעו.

Shemittah And Shabbos

 In most Yeshivos, one of  the high points of the week is the Shiur Klali of the Rosh Yeshiva. This is a complex Gemara shiur bringing together many sources to provide a new look at a topic. For many years I learned at Yeshivat HaKotel where the RY Rav Hadari z"l didn't give a Shiur Klali in Gemara. Instead, every Thursday night the Yeshiva boys [the Israeli ones who understood his complex shiurim and high level Hebrew - some attended even though they had no idea what he was saying...] packed the Beis Medrash to hear a shiur related to the Parsha. He would give series of shiurim on various themes. They were off-the-charts-incredible. I only came to appreciate them later in life. The depth and breadth were awe inspiring and jaw droppping.  

One topic he spoke about often was Shemittah and its relationship to Shabbos and the Parsha and Chag. It is a serious חשש בל תשחית דאורייתא not to learn this sefer. Not normal amazing. 

For those who have trouble understanding, I am aware of a person who has been giving over the material in English.... The shiurim are available on line [FREE!!!] and hopefully will continue throughout the year.

If you choose NOT to learn the sefer or listen to the shiurim that is FINE!! But I don't recommend it....😀  

Kadesh Or Kadesha? - Solution For Insomnia

This Tosfos has been bothering me FOREVER!!! It must be bothering you too!

 Here is some clarity. 

כופין את רבו. וא"ת אמאי כופין ליתי עשה דפרו ורבו וידחה לא תעשה דלא יהיה קדש? [תוספות ב"ב י"ג] 

"לכאורה צריך לומר לאו ד'לא תהיה קדשה' ותרגם אונקלוס לא תהי אתתא מבנת ישראל לגבר עבד ועי' מהר"ם גיטין מא דהתוס' נקטו לשון המורגל בגמרא לומר תמיד באיסור עבדות לאו דלא יהיה קדש ועיי"ש עוד מה שרצה לפרש באופן אחר את קושית התוס' דישא שפחה ואף שאינו מקיים פרו ורבו אלא שבת ונקטו בקושיתם דליתי עשה דפרו ורבו לאו דווקא הוא עי"ש ועי' רש"ש כאן דבלאו דלא יהיה קדש כולל גם איסור שלא ישא עבד בת חורין" [הערה במתיבתא].

Hamotzi

 Why do we say "המוציא לחם מן הארץ"?

Have you ever seen bread coming out of the ground??? 

I haven't... 

Rav Feldman Shlita On Mishkav Zachor

 Here.

Baruch ben Miraim

From an email: 

I’m not sure if anyone told you but last week my father fell ill and is in critical condition. He is currently in the icu on a respirator, fully sedated. He has an infection in his spine in his neck in multiple places and he is septic. Please daven for Baruch ben Miriam.


If you know anyone who would like to join a tehillim group for him below is the link:

 https://chat.whatsapp.com/ExG8QE1e2YaKpMxl62fw6L

Chesed On The Southern State Parkway

 

Would you like to have your faith in the human spirit restored? Would you like to hear about an amazing and selfless act of kindness?
Ruby and I were on the Southern State Parkway when it became obvious we had a flat tire. There's no shoulder on the side of that highway, so I pulled off onto the grass, and, almost immediately, a black Jeep pulled off the highway in front of us, just as I was looking for the phone number for AAA.
Then a young man wearing a yarmulke stepped out of the Jeep into the 96 degree heat and walked over to the passenger side window of my car. He said he had lots of tools in his car and could change my tire for me. Really? "Yes," he said. "I see you have a child in the back, and, if this happened to my mother, I'd like to think someone would do the same for her."
So, as he's changing the tire, we started chatting and he told me there's a group of people in his Orthodox Jewish community who do volunteer roadside assistance - for anyone and everyone. There's also a volunteer ambulance. I said, I never heard of such thing before. And he said, "yeah, you only hear the bad stuff about us."
He quickly and adeptly finished changing my tire, and, as I was thanking him profusely, I asked if there was anything I could do to thank him. He responded with a smile, "zero." I got back in the car, crying.
Ruby asked me why I was crying, and I said they were happy tears and tears of relief. So super scary to think how much worse the day could have been for us, and such an amazingly kind person who came to our rescue. That kid has his ticket to heaven written in stone.
If you've gotten this far in reading, please consider doing something kind for a stranger today - I know I will .

Mary Tischler

The Stringency Of Chilul Hashem

Yoma 86a: 

שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְּרוֹמִי: שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חִלּוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ? אָמַר: שְׁלֹשָׁה הֵן, וּתְשׁוּבָה עִם כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. 

Furthermore, with regard to the topic of repentance, Rabbi Masya ben Ḥarash asked Rabbi Elazar ben Azarya when Rabbi Elazar was in Rome: Have you heard the teaching that there are four distinctions in the process of atonement that Rabbi Yishmael would derive? He said to him: They are not four but three distinctions, and repentance is necessary with each one.

עָבַר עַל עֲשֵׂה וְשָׁב — אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים״. עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה — תְּשׁוּבָה תּוֹלָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם״. עָבַר עַל כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה — תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין, וְיִסּוּרִין מְמָרְקִין. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם״. 

These are the categories: If one violates a positive mitzva and repents, he is forgiven even before he moves from his place, i.e. immediately, as it is stated: “Return, you backsliding children, I will heal your backsliding” (Jeremiah 3:22), implying that when one repents he is immediately forgiven. If one violates a prohibition and repents, repentance suspends his punishment and Yom Kippur atones for his sin, as it is stated: “For on this day shall atonement be made for you, to purify you from all your sins” (Leviticus 16:30). If one commits a transgression that warrants karet or a sin punishable by death from the earthly court and then repents, repentance and Yom Kippur suspend his punishment, and suffering absolves and completes the atonement, as it is stated: “Then will I visit their transgression with the rod, and their iniquity with strokes” (Psalms 89:33).

אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ חִילּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ — אֵין לוֹ כֹּחַ בִּתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר וְלֹא בְּיִסּוּרִין לְמָרֵק, אֶלָּא כּוּלָּן תּוֹלִין, וּמִיתָה מְמָרֶקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִגְלָה בְאׇזְנָי ה׳ צְבָאוֹת אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן״. 

But in the case of one who has caused desecration of God’s name, his repentance has no power to suspend punishment, nor does Yom Kippur have power to atone for his sin, nor does suffering alone have power to absolve him. Rather, all these suspend punishment, and death absolves him, as it is stated: “And the Lord of Hosts revealed Himself to my ears: This iniquity shall not be atoned for until you die” (Isaiah 22:14).

Chilul Hashem does not incur any punishment from the Beis Din. It is a לאו שאין בו מעשה. So how can it be worse than כריתות and מיתות בית דין???

A Question For Random People

 Walk down the street and stop random passers-by and ask them the following question:

If you see a work of intelligence [e.g. a computer, a book etc.], does it make more sense that an intelligent being/s is behind it or it created itself? 

They will look at you as if you are crazzzzzzzzzzzzzyyyyyy!!! UV KORS an intelligent being created it!!! Nothing just comes out of hot air by itself. 

The world is FILLLLLLEEEEEDDDDDD with SOOOOOOOOOOOOOOOOOO MUCHHHHHHH intelligence. So many intelligent human beings, so much intelligence in biology, chemistry, physics, mathematics etc. etc. etc. 

ALLLLLLLLLLLLLLLLL BY ITSELF?? OUTTA HOT AIR???? 

To think that so many otherwise intelligent people believe that..... 

A פלא פלאי פלאים לפלא!!!! 

 

First And Last

 

R' Eliezer said that nobody ever got to the Beis Medrash before or after him [Sukkah 28].

Chiddushei Ha-Rim [The Rosh Yeshiva quoted him and said "א הרגשה פון א הייליגע ייד"]: That is why Rebbe put his name in the first Mishna in Shas in Brachos and he is the last individual Tanna mentioned in Uktzin [where if you will notice it really doesn't belong. It was like Rebbe האט זיך געדרייט to put him in]!! 

 

The Meaning Of Shmini Atzeres And How It Relates To Our Lives

לרפואת חנה גיטל בת עליזה נעמי ויוכבד פייגע בת מיכל יהודית בתיה בתוך שח"י!!!

SHAAAAAAAAAAAALOOOOOOOOM SWEEEEEEEETEST FRIENDS!!!!!!!!!!!!!!!!!!


The pasuk says אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. Tzadikim have light while Yesharim ["straight" people] have Simcha. Why is it that Yesharim merit Simcha? This explanation is based on the Torah of Maran Rosh HaYeshiva ztz"l.


A Yashar is a person who is like a straight line that keeps going as opposed to those who get crooked over time.


Let us take an example from modern science in order to explain: Neuroscientist David ["Duvie"] Creswell from Carnegie [Water]Mellon wanted to explore what happens in the brain when people tackle problems that are too big for their conscious mind to solve. He had people think about purchasing an imaginary car, based on multiple wants and needs. One group had to choose immediately. These people didn’t do great at optimizing their decision. A second group had time to try to consciously solve the problem. Their choices weren’t much better. A third group were given the problem, then given a distracter task – something that lightly held their conscious attention but allowed their non-conscious to keep working. This group did significantly better than the other groups at selecting the optimum car for their overall needs.

To put it plainly - people who were distracted did better on a complex problem-solving task than people who put in conscious effort. This isn’t so surprising –the problem-solving resources of the non-conscious are millions if not billions of times larger than that of the conscious. What’s surprising is how fast this effect kicked in – the third group were distracted for only a few minutes. This wasn’t the ‘sleep on it’ effect, or about quieting the mind. It was something more accessible to all of us every day, in many small ways.


What did the geometry teacher say when the class had trouble solving a problem?

Let’s try a different angle.

An idea incubates and then a solution is found. [On a personal level I will say that on those rare occasions when a profound insight suddenly appears in my brain it is when I am NOT THINKING about the topic!! Just... BOOOM!! LIGHT!!!!]. A Tzadik is a person who serves Hashem when he is "on duty" but at other times he is off duty. A Yashar is a person whose Avoda is expressed even when he is "off duty", even in the "down times". The Yashar's Avodah "incubates" even when the outward Avoda is not evident. אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך - The Tzadikim thank Hashem while the Yesharim continue appreciating Hashem even after they have "sat" and retired from active duty. A continuous straight line.


We see this in davening. In Birkas Krias Shema we talk about how the angels accept the yoke of Heaven and say "קדוש קודש קודש". Then in Kedusha we equate ourselves with the angels "נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום". We sanctify Hashem as the angels do! Then in Uva Litzion we go even further and say "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל" - Hashem "sits" on OUR praise and not on that of the angels. Our praise is greater b/c we are busy with Hashem even when we are not actively serving, even when we our Avoda is "incubated". This is said AFTER the central feature of our davening which is Shmoneh Esrei. By Uva Litzion a lot of good Yidden are already out the door... But still, the Avoda continues!!!! ישבו ישרים את פניך!!!


The Tzadikim have light but the Yesharim do better - they have Simcha b/c their light continues after "work hours".


What is "Shmini Atzeres/Simchas Torah"? Chazal say that it is hard for Hashem to separate from us so He says "stay around for one more day". How do this help? It is just pushing off the inevitable???


Sukkos was seven days of joy and there is concern that this Simcha will dissipate - Chas Vi-shalom!!!!!!!!!!! There are ENOUGH depressed people in the world!!! I know a few myself!!!!!!!!

On the eighth day the Simcha incubates and gets deeply rooted in our psyche. During the seven days we were busy DOING. So many mitzvos BARUCH HASHEM!!!!! Now on the 8th day there are no special mitzvos - just let the Simcha of preceding days to sink in! A Yashar continues even after the hard work is over.


The word "Atzeres" means according to the Targum "כנש" - absorb, gather in.



עצרת - כנש!!!!


NOT NORRRRRMAALLLL!!!


I think that there is another important lesson here. Sometimes, people make big changes for the better in their lives. Does this happen overnight? If it does then it is not healthy and won't last. The change is a result of a deep internal process that the person him/herself wasn't aware of. If we know people whom we want to change [like ourselves!!!] and it isn't happening fast enough for us, it is worthwhile remember that change is predicated on a slowly evolving process. It doesn't happen overnight. We need it to incubate. There are many people who went to Israel for the year and the messages only sank in years later.


May we all have the capacity to allow the incredible positive energy of Sukkos sink in and be in the category of the ישרים who live in a perpetual state of satisfaction and Simcha!!!!


BI-AHAVA RABBA!!!!!!!!!

Date Story

 Chol Hamoed Sukkos Date:

Girl: What do גנב"ך and רבק"ש stand for?

Boy: *Puzzled look*.

Girl: Please take me home. This won't go anywhere. 

---------

Why in the Sugya of סוכת גנב"ך is קביעי considered a מעלה when we hold that דירת ארעי בעינן?

How can the Gemara contrast the מעלה of קביעי w/ the מעלה of בני חיובא when these are seemingly two distinct מעלות with no linkage between them? 

[I discuss this in the recent series on סוכה ישנה. Please - שמעו ותחי נפשכם!]

Vi-zos Not On Shabbos

 The only parsha we don't read on Shabbos is Vi-zos Habracha. Why is the deeper meaning of that? [There are 54 Parshiyos but we only count 53 b/c Vizos Habracha isn't read on Shabbos.] - עי' דברים נפלאים בס' רשימות לב! 

Sukkah Lishmah

The Gemara [Sukkah 9a] talks abt. building a Sukkah Lishmah. How is it possible to build a Sukkah Lishmah before Sukkos when we know that one cannot write a Get Lishmah if he is not yet married?? Sukkah Lishmah before Sukkos is like Get Lishmah before marriage??  

NEW!!!:-)

  Sukkah 9a: Sukkah Yashana

 Sukkah 9a: Sukkah Yeshana - Part 2

Sukkah Yeshana - Part 3

Sukkah Yeshana - Part 4

 Lulav On Shabbos

Koheles Succos Shabbos and Shmitta

 Ushpizin Of Yaakov Avinu - Sufficing With Little

 How Many Walls Does A Succah Have?

 Shmitta - Succos - Shabbos: Achdus

Succah 7a: Does The Migo Create A Wall Or Something Else ?

 Succah 7b: Do The Walls Have To Keep The Sun Out?

 Succah 7b: Do The Walls Have To Keep The Sun Out? - Part 2

 Succah 7b: The Dual Nature Of Defanos HaSuccah

 Succah 7b: The Dual Nature Of Defanos HaSuccah - Part 2

Sukkos - A Holiday For All Peoples? - Rav Aharon And The Mafia

Dr. David Weiss was SOOOOOOOOOO excited. He was about to deliver his very first baby after all of those years of medical school!!! Patricia O'Brien had a loooong, difficult labor but it appeared to be over. Finally the baby came out!!!


Dr. Weiss couldn't contain his excitement upon seeing the baby and cried out "MAZELLLL TOOOVVV!!! It's a GOYYYYY"!!!!!!

Shhhhhhhhhhhaalloom Sweeeeetest Friends!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


My plan was to share a *short* message before Shabbos but as happens to me quite often the power of the message overtakes me and *short* turns into *not that short*. So I BEG your indulgence [you probably prefer people who beg your indulgence to people who beg for your money]. If you read to the end, I believe that you will be enriched....



Sukkot has a dual aspect. On one hand it is a very particularistic holiday. It is about the Jews and the Jews alone. We were guarded by Hashem in the desert after the miracles of Yetzias Mitzrayim. We have very specific mitzvos that only we keep [see Avoda Zara 3a where the stark opposition of the Gentiles to the mitzva of Sukkah is highlighted]. "It's all about the Benjamins" to quote one famous Jew-Hating politician [may she return to her native homeland soon ... with a ONE WAY ticket!!!!]. A very Jewish holiday.


On the other hand we offer 70 bulls up in the Beis Hamikdash corresponding to the 70 nations as a merit for the Gentiles [although some say that since we bring the sacrifices in descending order they serve to weaken them].


The Navi Zecharia [chapter 14 - we read it on the first day of Sukkos as the Haftorah] offers a futuristic vision where to the evil Gentiles will perish and the good ones will go up to Yerushalayim for Sukkos [so make your reservations in the King David NOW before it is too late!!!]:
1Behold! A day of the Lord is coming, and your plunder shall be shared within you.
2And I will gather all the nations to Jerusalem to wage war; and the city shall be captured, and the houses shall be plundered, and the women shall be ravished, and half the city shall go forth into exile-and the rest of the people shall not be cut off from the city.
3And the Lord shall go forth and wage war with those nations, like the day he waged war on the day of the battle.
4And on that day His feet shall stand on the Mount of Olives, which is before Jerusalem from the east. And the Mount of Olives shall split in the midst thereof-toward the east and toward the west-a very great valley. And half the mountain shall move to the north, and half of it to the south.
5And you shall flee to the valley of the mountains, for the valley of the mountains shall reach Azal. And you shall flee as you fled because of the earthquake, in the days of Uzziah the King of Judah. And the Lord,my God, shall come; all holy ones with you.
6And it shall come to pass on that day that there shall be no light, only disappearing light and thick darkness.
7And it shall be one day that shall be known to the Lord, neither day nor night; and it shall come to pass that at eventide it shall be light.
8And it shall come to pass on that day that spring water shall come forth from Jerusalem; half of it to the eastern sea, and half of it to the western sea; in summer and in winter it shall be.
9And the Lord shall become King over all the earth; on that day shall the Lord be one, and His name one.
10The whole earth shall be changed to be like a plain, from the hill of Rimmon in the south of Jerusalem; but it [Jerusalem] will be elevated high and remain in its old place; from the gate of Benjamin to the place of the first gate, until the corner gate, and from the tower of Hananel until the king's wine-cellars.
11And they shall dwell therein, and there shall be no more destruction; but Jerusalem shall dwell in safety.
12And this shall be the plague wherewith the Lord will smite all the nations who besieged Jerusalem; his flesh will waste away while he still stands on his feet; his eyes will waste away in their sockets, and his tongue shall waste away in his mouth.
13And it will come to pass on that day that there will be great consternation, sent by the Lord upon them; each one shall seize the hand of the other, and his hand shall rise up against the hand of the other.
14Yea, even Judah will fight against Jerusalem! And the wealth of all the nations round about-gold and silver and apparel-will be gathered in very great abundance.
15And so will be the plague of the horses, the mules, the camels, the donkeys, and all the animals that are in those camps, similar to this plague.
16And it will come to pass that everyone left of the nations who came up against Jerusalem will go up from year to year to prostrate himself to the King, the Lord of Hosts, and to celebrate the festival of Tabernacles.
17And it shall be that whoever of all the families of the earth does not go up to Jerusalem to prostrate himself to the King, the Lord of Hosts-upon them there shall be no rain.
18And if the family of Egypt does not go up and does not come, it shall not [rain] upon them. The plague [on Egypt] will be [the same as] that with which the Lord will plague the nations who do not go up to celebrate the festival of Tabernacles.
19Such will be the punishment of Egypt and the punishment of all the nations who do not go up to celebrate the festival of Tabernacles.
20On that day there will be upon the bells of the horses, "holy to the Lord"; and the pots in the House of the Lord will be like the sprinkling bowls before the altar.
21 Every pot in Jerusalem and in Judah will be holy to the Lord of Hosts, and all who sacrifice will come and take of them and cook in them; and there will no longer be a trafficker in the House of the Lord of Hosts on that day.


The Sfas Emes [סוכות תרנ"ג] writes:

והנה זה החג הי' בחי' אהרן אוהב שלום ורודף שלום. וכן הסוכה נקראת סוכת שלם. דכ' אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. וכ' במ"א כענין שכ' כי תקרב אל עיר כו' וקראת אלי' לשלום. כי אפילו מלחמת בנ"י היא בבחי' השלום שרוצין לקרב כל האומות ושיכניעו עצמן לכנוס תחת כנפי השכינה. ולכן בזה החג נותנין אחיזה לכל הבא להתקרב. וכמ"ש שלעתיד יבואו כולם לחוג חג הסוכות.

Sukkos is the holiday of Aharon in whose merit we had the clouds of glory [which acc. to one opinion in the Gemara are the Sukkos we commemorate]. Aharon's middah was being a lover of PEACE!!! The Torah tells us that before we wage war we must call out to the enemy in PEACE. Even our wars are about peace. We want all of the nations of the world joining us in creating a utopian society where spirituality, love and kindness reign supreme. A world where selfishness and narcissism are not to be found but rather we all unite to serve Hashem and bring His bounty down to earth. So this is the holiday where even the Gentiles can come close. This is indicated by the fact that at the end of days the Gentiles will come to Yerushalayim and make the Beis Hamikdash a בית תפילה לכל העמים [Yeshayahu 56-7] - a "shul" for ALL people.


As Shlomo Hamelech davened at the inauguration of the first Beis Hamikdash [Melachim 1 8/41-43]:


41And also to the stranger, who (is) not of Your people Israel, but will come from a far country for the sake of Your Name.
42For they shall hear of Your great Name, and of Your mighty hand, and of Your outstretched arm, and he will come and pray toward this house.
43You shall hear in heaven Your dwelling place, and do according to all that the stranger calls You for, that all peoples of the earth may know Your Name, to fear You, as (do) Your people Israel, and that they may know that Your Name is called upon this house that I have built.

Sukkos is the only Chag that the Gentiles will be keeping in the future!!! So it is important to distinguish between the good Gentiles, the ones who care about Hashem, the Jewish people, Israel and living a moral life and the bad Gentiles - the ones who want to kill us and who are either idolaters or hedonists or both. It is the latter group that will "kick" down the Sukkos at the end of days [Avoda Zara 3a] while the former will come up to Yerushalayim to serve with us.


In the meantime we must model to the world how one should live one's life. Instead of being drawn down to their level [Netflix, excessive materialism, drinking and drug use, Greek culture, immersion in politics and other fleeting temporalities] we should lift them up to our level.


Most of the world can't handle the spirituality right now. So they run away seeking more and more and more pleasure. Food, drink, entertainment, everything the smartphone has to offer and much much much more. But they can't avoid the Light forever. A time will come when all who merit will all unite in Yerushalayim as the pasuk [Yeshayahu 4-3] says -

 

כל הנותר בציון והנשאר בירושלם קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים.

And it shall come to pass that every survivor shall be in Zion, and everyone who is left, in Jerusalem; "holy" shall be said of him, everyone inscribed for life in Jerusalem.


After that pasuk we are told [פסוק ו] that Hashem will make none other than a .... Sukkah for us all!!!!

 וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר

And a Sukkah shall be for shade by day from the heat, and for a shelter and for a covert from stream and from rain.


The Rav ztz"l beautifully describes how the pagan man [including he of 2021] fears the great faith in Hashem and tries to escape into his hedonism. But it won't help because Hashem's light penetrates everywhere - even the coarse physical world - and will eventually be most evident in Yerushalayim:

מתירא הוא האדם האלילי מפני האמונה הגדולה באלהים, מפני גודל האיכות הנשמתית שבפליאתה והדר גאונה. חושב הוא שיבולע כולו ויכחד באש הגדולה הזאת של גאות אין סוף, ובורח הוא בנקיקי סלעים, של תאוות חומריות, של בילויי זמנים בהוללות, ושל כל עסקי החיים הצריכים ושאינם צריכים, כדי להסתר מהאור הגדול של השיגוב האלהי המעור את עיניו. אבל לא יועיל בכל מנוסתו. האור המלא כל חודר הוא וחודר, ממלא הוא קרב וכליות, ודורש הוא דוקא את ההסתגלות אליו, לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו. ותוכני החיים של הכלל ושל הפרט, שע"פ ההסתגלות להחיים הספוגים מהאורה של המחשבה, העזוזיות, הבטחה והעמדה, הרעננות והתפארת, שבתוכן העליון של הוד אלהים עליון, הם ממלאים את כל הככר הרוחני אשר לישראל, ומפטמים בריח בשמיהם גם את כל המרחביים הגשמיים שלהם. כל הנותר בציון והנשאר בירושלם קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים.

NOT NORMALLLLLL!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!


So the question is - will WE merit to be the fortunate ones who remain alive in Yerushalayim? The answer depends on US!!!!


Regarding our impact on bringing our message to the Gentiles, I am reminded of the following story I heard from Rav Herschel Schachter Shlita:


This seemingly too-incredible-to-be-true story actually took place. It was during World War II when twenty-four rabbonim were being held in Italy and faced being returned to Nazi-occupied Europe and certain death.

Rav Aharon Kotler, founder and rosh yeshiva of the Lakewood Yeshiva, turned to the well-known askan and subsequent author of Ethics From Sinai, Irving Bunim, and asked him who could intercede on behalf of these 24 rabbonim. Irving Bunim suggested the Italian Mafia. Rav Kotler urged Mr. Bunim to contact them immediately.
After contacting them, he asked Rav Aharon, “Who are we sending to the meeting?”
Rav Aharon replied, “You and I are going.”
Off they went to meet the godfather of the Mafia, Joe Bonnano. Rav Aharon did not speak English, so it was Mr. Bunim who explained the problem of the 24 rabbonim trapped in Italy.
The Mafia chief asked Mr. Bunim, “Who is the elderly man sitting next to you?”
He told him, “He is the godfather of the Jewish people.”
“Really?” asked the Mafia chief.
“Yes!” replied Mr. Bunim emphatically.
“Tell him I want a blessing.”
So Mr. Irving Bunim turned to Rav Aharon and in Yiddish told him, “Ehr vill a bracha fun de rov. (He wants a blessing from the rov).”
“Zog eim ehr zol leiben lang un shtarben in bet.”
Nu - what other bracha could Rav Aharon give? You should have Yiddishe Nachas and your children should be Talmidei Chachomim???
Irving Bunim turned back to the mafia chief Joe Bonnano and told him, “The rabbi blesses you with long life and you should die in bed.”
Upon hearing this, the mafia chief replied, “I like that,” and promised within 2 weeks to arrange the freedom of the 24 rabbonim stuck in Italy, which he did indeed accomplish.
Twenty-something years later, in 1964, a shiny black stretch limo pulls up in front of Lakewood Yeshiva in Lakewood, New Jersey. Two fancy-dressed men get out and walk up to the office. They say that they are looking for Rabbi Kotler. Out comes a man who introduces himself.
“No, not you,” say the two Italian guys. “We are looking for an older man.”
“That was my father,” says the rosh yeshiva, Rav Shneur Kotler, ”but he passed away a number of years ago.”
The Italian men explain that they are the Bonnano brothers, and that their father always “attributed his long life to your saintly father’s blessing. Now that he has just retired, we are taking over the business and we came here for the same blessing.”
“I’m sorry,” says Rav Shneur, “my father could do that, but I am not on that high level.”
Disappointed, but clearly understanding the concept of yeridas hadoros - the descent of the generations, the new Mafia chiefs bid farewell to Rav Shneur.
For saving 24 rabbonim from the Nazis, and with Rav Aharon Kotler’s bracha, Joe Bonnano - the Mafia godfather - lived to 97 years old.



BELOVED FRIENDS!!!!!!!!!! The end of days are hopefully close!!! This our last opportunity to make a Kiddush Hashem in a dark world so devoid of spirituality!!! Let's "chap arein" and bring our Light and message to the world!!!


A DELICIOUSSSS SHABBBBBBBOSSSSSSSSSSS!!!!!!!!

One Nail

A story for Succot. And it really happened, over 40 years ago. For the first time, I had to make a succah for ourselves. And I really didn’t know how: first of all, at school every single year I came bottom in the class woodwork, changing a light bulb was the outer limit of my practical abilities. Secondly, we didn’t have a car. So I had no idea how to get the materials and bring them back home. But then a friend said to me, “Well, I’m going tomorrow to buy some materials for the succah, would you like to come with me? We can buy them together.” So I said, yes. And the next morning I went round to him.

Well, he showed me his plans. He had actually drawn up the most elaborate, architectural drawings for a succah fit for royalty. It was the kind of succah that’s grand with a fine door and windows and all sorts of things that you would be really quite happy to spend 40 years in the wilderness. And you could, as I say, entertain royalty in it. And, as I say, I had no idea what to do or how to make the thing. But we went off in his car and we went to the timber yard.

When we got there, he took out of his pocket a long list of precise specifications: Beams, and planks, and hinges and screws, and goodness knows what. And I really had no idea. So I ordered a few big sheets of hardboard and a few planks, and a bag of nails, and that was it. We put them all in his car, we came back to our respective homes and started hammering away.

The next day, we visited one another to see our respective handiwork. He had indeed done a palace of a succah. It was grand, it was self-standing, and it was magnificent. And mine was just three walls of hardboard nailed together and leaning against the house. It looked like a great big cardboard box and very ungainly. But nevermind, at least it satisfied the halachic requirements. And we went into Yom Tov and duly celebrated.

The second night of Succot there was an almighty storm, and very intense hurricane force wind. And the next morning I came into shul and he was looking very downcast. “What’s the matter?” I said to him. “My succah,” he said. “In the storm last night, it blew down. Yours did too, I suppose.” With a self-deprecating smile I said, “No, actually mine’s still standing.” “I don’t believe it,” he said. “I’ve got to come round and see.” So after shul he came back to our house and looked at our succah. And there it was, still standing, and he wanted to know why. He looked carefully and he found the answer. Because it was so unstable I had fixed it to the house with a single nail, and that nail kept it standing upright. He paused for a moment and then he turned to me and he said this:

He said, “Now I suddenly understand what Succot is all about.” He said, “You can plan a succah, you can plan a building, you can plan a life down to the utmost detail and it can be a magnificent plan. But if a wind comes, it can blow your plans away. Whereas yours, which was very rough and ready, is joined to something solid, to the wall of your house. And even if there’s only one nail joining you to something solid and immovable, then all the winds in the world won’t blow you away.” 

And then he looked carefully at the nail and turned to me with a smile I’ll never forget. And he said to me, “That nail is faith.”

Sign From G-d!!!!!!!!!!!!!!!!

I know that it is TRULY הבל הבלים and תרבות יון and a legalized way to pulverize people you don't like and be paid millions for doing so - but after the Dolphins beat the Patriots in their first game of the year, I know that this will be a GREEAAAAAAAAAAATTTTTTTTT year!!! [רמז - ת'הא ש'נת פ'ייטריאטס ב'יטען] 

  

Lessons On Envy

“Greed, envy, sloth, pride and gluttony: these are not vices anymore. No, these are marketing tools. Lust is our way of life. Envy is just a nudge towards another sale. Even in our relationships we consume each other, each of us looking for what we can get out of the other. Our appetites are often satisfied at the expense of those around us. In a dog-eat-dog world we lose part of our humanity.”

“You can feel anything. All is free for you to feel. But I guarantee you that if you allow yourself to feel envy and then to swim in it, that envy will destroy you and the people around you. Envy is unlike anger. Envy is not a right wing nor a left wing, it is not on either end of the balancing beam. Nobody needs it and I can assure you that once you give yourself to it, you will be eaten up. Envy can even eat up nations, casting them up against each other and pull a whole nation down into an internal collapse.”



Shaaaaaaaaaaaaalooommm Sweeeeeetest Friends!!!!!!


A guuuuuuuuuuuuuuuuuuuuut moed and Moadim Li-simcha!!! Hope you are ENJOYING this SUPER-JOYOUS Chag!!!!!!




Years ago I knew an AMAZING family of whom I was envious. They had it ALL!!! They were fun, cool, with it [even the parents!!], religious but not *too religious* that impeded their ability to enjoy themselves. Religious in a cool, fun way [not fanatics like the person I am today] . They were $uper duper wealthy, well connected and well respected, good looking, smart, personable etc. etc. And they were all so close to each other!!!


WOW!!! Whatta family!! Why couldn't my family be more like them??? If I couldn't be born into that family then if I could only marry into that family then my life would be PEACHES AND CREAM!!!! BLISSSSSS!!!! 4-EVER!!!!


I won't go into details but this family has had soooooooooooo many tzaros. It could be that there is not a family in Klal Yisrael that has had so many troubles. Like - problems up the kazoo!!! I won't go into detail so as not to give any hints about who I am talking about.... The Jewish version of the Kennedy's! Everything going for them and then everything that could go wrong - does!! Or so it seems. Look at JFK - He was sooooooooooooo handsome!! Bright!! Powerful!!! A beautiful wife with a few more spare wives to make life interesting!!! Then as he waves to the cheering crowd in Dallas it all ends so tragically. All that we have from him today is an airport....

“If the grass is greener on the other side of the fence, you can bet the water bill is higher.”


LESSON: Don't envy others!!! You NEVER know what troubles they have had, are having and will have in the future. I have learned this lesson many times since.


This Shabbos, Koheles will be read in shul. The pasuk there says

וְרָאִ֨יתִֽי אֲנִ֜י אֶת־כׇּל־עָמָ֗ל וְאֵת֙ כׇּל־כִּשְׁר֣וֹן הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה כִּ֛י הִ֥יא קִנְאַת־אִ֖ישׁ מֵרֵעֵ֑הוּ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃
I have also noted that all labor and skillful enterprise come from men’s envy of each other—another futility and evil spirit!


It is a GREAT lesson!!!


Instead of being envious, focus on all of your blessings and remember that NOBODY but nobody goes through life w/o having significant challenges. That is why we are here!! To have challenges and overcome as best we can.


We are Jews who are called ישראל as the pasuk says abt. Yaakov [today's special guest in the Sukkah!!!] כי שרית עם אלהים ואנשים ותוכל - We battle with angel and man and won!!!! We are battlers!!! Life is not MEANT to be peaches and cream!!!

 

So the BEST way to live is to view others with an עין טובה - be happy for their successes and share in their pain when things don't go their way. But never envy!!! It is misplaced, toxic and always based on false premises.


Much love and blessings!!!!

אם עשו זכר לענני הכבוד ולירידת המן מה"ת ומדרבנן

סוכה יא ע"ב

דתניא כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, ענני הכבוד היו דברי ר' אליעזר, ר"ע אומר סוכות ממש עשו להם וכו'. ויעוי' ברש"י לעיל ברפ"ק (ב:) ד"ה ההוא וכו' דתפס כוותיה דרבי אליעזר בזה. וכ"כ רש"י עה"ת בפ' אמור שם. וכן יעוי' ב"טור" בר"ה סוכה שתפס ג"כ כוותיה, ויעו"ש בב"ח שבי' דה"ט מדתרגם "אונקלוס" בזה כוותיה דר"א, דע"כ דכ"ה העיקר ולא כר"ע יעו"ש.

(א)

ויעוי' בברכ"י למרן החיד"א ז"ל בר"ה סוכה (סימן תרכה' ס"א) שכ' וז"ל, הם ענני הכבוד שהקיפה וכו', יש לחקור מה טעם מפקד פקיד השי"ת לעשות זכר לענני כבוד ולא פקדנו אבא עילאה לעשות זכר למן והבאר, דבמעמד שלשתן נתונים המה ממדבר מתנה, וכבר הארכתי בזה בספרי הק' "ראש דוד" עה"ת פ' אמור בס"ד, עכ"ל הברכ"י יעו"ש.

אולם יל"ע בדכ' בפשיטות דלא נצטוינו לעשות זכר ל"מן והבאר", הא יעוי' ברי"ף בפ"י דפסחים (דף כה: ברי"ף) שכ' בזה"ל, חייב אדם לבצוע על שתי ככרות שלמות בשבת, מ"ט "לקטו לחם משנה" כתיב, ופירשו רבנן דביו"ט נמי בעינן לבצוע על שתי ככרות בשבת, דעיקר חיובא בשבת משום דלא היה המן יורד בשבת אלא יורד בע"ש זוגי זוגי, וביו"ט נמי לא ירד אלא בערב יו"ט וכו', עכ"ד הרי"ף יעו"ש. וכן יעוי' בספר "הישר" לר"ת (סימן ע' אות ד') שכ' דגם נשים חייבות בג' סעודות בש"ק ולבצוע על שתי ככרות, דאף הם היו באותו הנס דירידת המן שירד בע"ש "כפול" וכו', עכ"ד ע"ש. וכן יעוי' במרדכי בפט"ז דשבת (סימן שצז') דהביא לר"ת הנ"ל. וכן יעו"ש (בסוגריים בצד) דשאלו את ר' נטרונאי גאון אם ביו"ט צריכין לבצוע על ב' ככרות או לא, והשיב דודאי צריך לבצוע ביו"ט כמו בשבת, דהא ביו"ט ג"כ לא ירד המן כמו בשבת, עכ"ד ע"ש. וכ"כ ה"פרישה" בס"ה יו"ט (סימן תקכט' אות ג') דה"ט דחייבים בלח"מ גם ביו"ט, מדנעשה בו ג"כ נס דהמן שירד כפול בערב יו"ט וכו' ע"ש.

וא"כ מבואר דגם לירידת המן עושים "זכר" ופירסומא ניסא ולא רק לענני הכבוד, וא"כ מהו שכ' החיד"א בפשיטות דלא אשכחן דעושים "זכר למן". ויעוי' בט"ז בה' חנוכה (סי' תרעח' ס"ב) שכ' בזה"ל, כ' הר"ן וב"י דאע"ג דקידוש דאורייתא ונ"ח דרבנן וכו', אבל הפת דלחם משנה הוא קודם ליין קידוש דהא לח"מ לכו"ע דאורייתא כדאמר רבי אבא בפרק כל כתבי [שבת (קיז:) ע"ש] דכ' "לחם משנה", ושלוש סעודות ג"כ דאורייתא ופת בעינן כדאיתא (בסימן רעד'), וא"כ כ"ש שהיא קודמת לנ"ח שאינו אלא "מדרבנן", עכ"ל אדונינו הג"ר דוד ז"ל בט"ז יעו"ש. וא"כ מבואר דהקב"ה בתורתו ציוה לעשות גם "זכר למן" ע"י לח"מ וג"ס בש"ק ויו"ט, ודומיא דעשה "זכר לענני הכבוד" בדציוה "לישב בסוכה", ואינו רק מ"ע מדרבנן בעלמא, וא"כ מהו שכ' החיד"א דמ"ט לא פקדנו "אבא עילאה" והיינו הקב"ה לעשות זכר למן וכו', ויל"ע.

(ב)

אולם צ"ל דס"ל דלח"מ וג"ס אינו מה"ת כלל כ"א מדרבנן בעלמא, וקרא ד"לחם משנה" וכן מש"כ ג' פעמים בתורה "היום" שנלמד מזה החיוב דג"ס אינו אלא "אסמכתא בעלמא", וכש"כ ר"ת להדיא בספר הישר שם דה"ט דנשים חייבות בהני תרי מצות, אב"א מדהיו באותו הנס, ואב"א משום דהוי מצ"ע מדרבנן ובזה ליכא לפטור דמצ"ע שהז"ג דרק במ"ע דאורייתא איכא להאי פטור, עכ"ד יעו"ש. ומבואר להדיא דס"ל דהוי מדרבנן, ודלא כש"כ הט"ז דלכו"ע הוי מה"ת, וצ"ע באמת בט"ז איך התעלם מדברי ר"ת הנ"ל. ועכ"פ לפי"ז אתי שפיר מש"כ החיד"א דלא פקדנו אבא עילאה לעשות זכר למן, דנהי דחז"ל תיקנו להני תרי מצות לזכרו, מ"מ קשה מ"ט הקב"ה בתורתו לא עשה לו זכר ודומיא דעשה "לענני הכבוד" במ"ע דסוכה, ודו"ק. וכן יעו"ש בה' חנוכה בפמ"ג במשב"ז (סק"ב) שכ' דלא כן דעת המג"א (בסימן קפח' סק"ט) דס"ל דלח"מ חיובו רק מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, עכ"ד ע"ש. וא"כ צ"ל דה"נ ס"ל לחיד"א, וא"ש.

ובאמת יעו"ש בברכ"י בה' חנוכה דהביא לדברי הט"ז הנ"ל דלח"מ הוי מה"ת וא"כ קודם לנ"ח, וע"ז כ' החיד"א דנר' דלא כן דעת חמיו הב"ח, והפר"ח, דס"ל דהוי רק מדרבנן, ואף הסמ"ג [עשין כז'] שכ' דצריך לאכול בש"ק "לחם" מדכ' בפסוק שנלמד ביה ג"ס "לחם", מ"מ אפ"ל דמדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, וק"ק על המהר"ם בן חביב ב"יום תרועה" בספ"ג דר"ה (כט:) בד"ה תוס' ברכת הלחם וכו' שכ' דחיוב "פת" בש"ק הוי מה"ת וכו'. ושו"ר בא"ר (בס"ס קסז') שכ' בשם התוי"ט דלחם מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, ועמש"כ לעיל (סי' ערב' אות ח' וט') בזה, עכ"ד החיד"א יעו"ש. וא"כ משמע דס"ל דהעיקר בזה כהב"ח והפר"ח והתוי"ט דהוי מדרבנן, ודלא כהט"ז והמהר"ם בן חביב, וא"כ שפיר הקשה מ"ט לא עשתה התורה זכר גם למן, דאזיל לשיטתיה דאינו אלא מדרבנן, ודו"ק.

[ועש"ע בברכ"י לעיל בה' קידוש (סי' ערב') שכ' דהא דצריך לאכול פת וסעודה בליל ש"ק אינו מה"ת כ"א "מדברי קבלה", ולכן מי שאין לו יין או פת לקדש מוטב שיאכל בלי קידוש ולא יתענה בליל שבת, דלטעום קודם קידוש אסור רק "מדרבנן" ומשא"כ סעודת ליל שבת הוי "מדברי קבלה" וכו', עכ"ד ע"ש. אולם לא איירי לגבי לח"מ ואיירי שאין לו "פת" וע"כ שאין לו לח"מ, וא"כ אפשר דס"ל דלח"מ הוי מה"ת וא"כ כ"ש דבכה"ג מוטב שיאכל [וכגון שאין לו רשות מבעל הפת "לקדש" ע"ז כ"א "לאוכלו" בתורת לח"מ], וא"כ ליכא ראיה מהתם דס"ל דהוי רק מדרבנן, ואינו ענין להכא].

(ג)

אולם בלאו הכי י"ל דלק"מ, דהא ב"מן" היה תרי ניסים, חדא בעצם ירידתו מידי יום ביומו וחדא במאי דירד בע"ש "כפול" לכבוד ש"ק, וכדכ' בפ' בשלח (טז', ד', ה') ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו "דבר יום ביומו" וגו', ואח"כ כ' והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה "משנה" וגו' יעו"ש. וא"כ נר' דהלח"מ בש"ק הוי רק זכר לנס דש"ק ולא במשך ימות החול. וא"כ אפי' את"ל דס"ל לחיד"א דמ"ע דלח"מ הוי מה"ת, מ"מ אי"ז זכר לנס דירידת המן דס"ל לחיד"א דכל השבוע כ"א דש"ק, וא"כ שפיר הק' החיד"א מ"ט לא עשתה התוה"ק זכר לנס המן דעלמא.

(ד)

ובעצם דברי ר"ת דה"ט דחייבים אנשים וגם נשים בלח"מ בש"ק ויו"ט "זכר לנס דירידת המן" בע"ש ועיו"ט שירד "כפול", נר' דע"כ דס"ל כוותיה דתוס' בפ"ק דמגילה (ד.) ובפסחים (קח:) דס"ל דמש"כ דאף הם היו באותו הנס" היינו שהשתתפו ונהנו מהנס דדי בזה בשביל לחייבם במצות לזכרו, דאל"כ וס"ל כרש"י והרשב"ם בפסחים שם דה"ט מד"על ידם נעשה הנס" דרק בכה"ג חייבו חז"ל במצות לזכרו, א"כ מה שייך לחייב לנשים בלח"מ מדהיו באותו הנס דהמן שג"כ נהנו מזה הא דוקא כשנעשה על ידן והיינו ע"י "אשה" חייבום חז"ל בכה"ג ולא בעלמא, וע"כ דמדס"ל לר"ת דה"ט דחייבות בזה מדהיו וכו', דס"ל בזה כתוס' ולא כבן דודו הרשב"ם ז"ל וזקינו רש"י ז"ל, ודו"ק.

ומאידך רש"י והרשב"ם י"ל דס"ל דה"ט דחייבות נשים בלח"מ, כאידך טעמא דר"ת בספר הישר שם דליכא במצ"ע דרבנן לפטור דמ"ע ש"הזמן גרמא" כ"א במצ"ע מה"ת ולכן חייבות נשים בלח"מ דומיא דחייבות בכל המצ"ע מה"ת ומדרבנן שאינם זמן גרמא. ובאמת דכ"ה דעת רש"י להדיא בפ"ג דברכות (כ:) דליכא במ"ע דרבנן לפטור דזמ"ג יעו"ש, ובתוד"ה בתפילה וכו', וא"כ שפיר י"ל דאזיל לשיטתיה הנ"ל ומה"ט ע"כ דחייבות בזה, ודו"ק. וכן צ"ל דס"ל לרשב"ם.

ובדעת המאירי י"ל, דהנה בפ"י דפסחים שם ס"ל כוותיה דתוס' שם דגם במצ"ע דרבנן איכא לפטור דזמ"ג וכל דחייבות בד' כוסות בליל הסדר מדהיו באותו הנס, ומאידך ס"ל למאירי בפסחים שם וכן ברפ"ק דמגילה שם דהעיקר בזה כתוס' דמדעכ"פ "השתתפו" בנס ההצלה חייבום חז"ל בכ"ז, וכמבואר בירושלמי כן, ודלא כדפירש"י והרשב"ם דעל ידן נעשה הנס, ע"ש. וא"כ צ"ל דלדידיה כל דחייבות בלח"מ מדעכ"פ היו באותו הנס, דאל"כ היו נפטרות מזה מדין מ"ע שהז"ג.

(ה)

והנה יעוי' בשו"ע ה' שבת (סימן רצא' ס"ו) שכ' דנשים חייבות בסעודה שלישית, ובמג"א (ס"ק יא') כ' וז"ל, דלכל מילי דשבת איש ואשה שוין, עכ"ל. ומקורו מהרמב"ן בפט"ז דשבת (קיז:) בד"ה מצאתי וכו', ומהר"ן שם (ברי"ף רדמ"ד.) יעו"ש, וכש"כ מרן בב"י ע"ש. אולם צ"ע מ"ט לא כ' המג"א דה"ט מדהיו "באותו הנס" כש"כ ר"ת במרדכי ובספר הישר שם, וכן יל"ע מ"ט לא הזכיר לטעם ב' דר"ת הנ"ל דליכא "לפטור" דמ"ע שהז"ג "בדרבנן" ולכן ע"כ שחייבים בזה, ומ"ט הזכיר רק לטעם דהרמב"ן והר"ן הנ"ל ותו לא.

וי"ל דאזיל המג"א לשיטתיה בזה, דיעוי' במג"א בה' פסח (סימן תעב' ס"ק טז') שכ' דה"ט דנשים חייבות בד' כוסות מפני שהיו עיקר אותו הנס שבזכות נשים צדקניות נגאלו יעו"ש, והיינו דס"ל בזה דהעיקר כרש"י והרשב"ם דרק "מדנעשה" הנס "על ידן" חייבום חז"ל בזה, ודלא כתוס' ודעימיה, וא"כ שפיר לא הזכיר המג"א לגבי לח"מ וג"ס להאי טעמא דר"ת והמרדכי מדהיו באותו הנס דירידת המן, דהא בזה לא היו עיקר הנס ולא על ידן ירד המן בכפילות כ"א רק "השתתפו" בו ובכה"ג לא חייבום חז"ל, והבן בס"ד.

וה"נ י"ל דה"ט דלא נקט לאידך טעמא דר"ת דליכא במ"ע "דרבנן" לפטור דז"ג, דאזיל לשיטתיה דגם במ"ע דרבנן שהז"ג נשים פטורות, וכש"כ תוס' בפ"ג דברכות שם (כ:), ובפ"י דפסחים שם (קח:), ובסוכה (לח.) גבי "הלל" יעו"ש, דיעוי' במג"א בה' ר"ח (סימן תכב' ס"ה) שכ' דנשים פטורות מקריאת הלל מדהוי מ"ע שהז"ג, וכש"כ תוס' בברכות (שם) וכו', עכ"ד, ע"ש. וא"כ מבואר דס"ל כוותיה דתוס' הנ"ל. וכן יעוי' במג"א (סי' תפט' סק"א) שכ' דנשים פטורות מספירת העומר מדהוי מ"ע שהז"ג ע"ש, ומאידך יעו"ש לקמן (סק"ד) שכ' בשם הב"י דסה"ע בזה"ז הוי מדרבנן ע"ש, וא"כ מבואר כנ"ל. ושלשו המג"א בה' קידוש לבנה בריש (סימן תכו') שכ' בשם השל"ה דנשים פטורות מקידוש לבנה מדהוי מ"ע שהז"ג וכו' ע"ש, וא"כ מבואר כנ"ל.

וא"כ שפיר לא הזכיר אף לטעם ב' דר"ת דהא דחייבות בלח"מ מדליכא בדרבנן להאי פטור, דהא אזיל לשיטתיה דהעיקר בזה כהני תלתא תוס' דגם בדרבנן פטורות. וכן ס"ל למג"א שם (סימן קפח' סק"ט) דלח"מ הוי רק מדרבנן ולא מה"ת. ולזה הוצרך לתפוס לדברי הרמב"ן והר"ן דה"ט דחייבות "דלכל מילי דשבת איש ואשה שוין", ואתי שפיר. [וע"ע מש"כ בחידושים לפ"ד דר"ה, ובקונטרס "לא חודש ולא שבת" במס' סוכה לדון ולפלפל בדעת המג"א במ"ע שהז"ג מדרבנן, קחנו משם ותמצא נחת].