יום הכיפורים:
כל ימות השנה אין אנו הולכים על האדמה ללא מנעל לרגלינו, ללא חציצה. מבקשים להתנתק מן העפר השפל, להתעלות מהחומר.
לבד מיום אחד, אחת בשנה - יום הכיפורים, שבו כל הבריאה עושה תשובה יחד עם האדם. מעתה אין העפר שפל כי אם אדמת קודש. הוסרה הקללה מעל הארץ, והיא נספגת בקדושת יום הכיפורים ומצמיחה אור; אור זרוע לצדיק.
כך בכל שנה ושנה, אך קדושה כפולה מתנוצצת ביום הכיפורים של שנת שמיטה. מצוותה של השביעית דווקא בעפר, באדמת ארץ ישראל השבה בתשובה ושובתת בשנת השבתון. בזמן זה בא עילוי למקום, לחומר העפרי, בכוחם של שומרי שביעית.
עתה לא מבקשים אנו את הניתוק - כי אם את ההרמוניה עם הטבע; להתהלך ברגש בבית האלוקים הקוסמי. על אדמת ארץ ישראל ביום השבתון, בשנת השבתון, אנו מתהלכים חלוצי-נעל, שלא לחלל את קדושתה; קדושה ההופכת את עולמנו הארצישראלי למקדש רבתי, אחת בשנה.
-ע"פ כתבי הרב הדרי זצ"ל-
שבת שלום!
44
