האוזן היא דלת הגוף. השמיעה היא השער דרכו חודרים לנפשנו פנימה הקולות, התכנים, הרצונות.
לכל אדם קול עצמו; קריאה אישית הבוקעת מקרבו פנימה, מנשמתו. אך כדי שישמע קול עצמו, לעיתים עליו לאטום אוזניו; לסגור את דלת הבית בכדי למנוע מהרעש החיצוני להאפיל על הקול הפנימי.
כך מורה התורה בפרשתנו: "ויתד תהיה לך על אזניך", ופירשו חז"ל: "שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזניו".
זו עבודת חודש אלול - הדממה. סגירת דלתות הנפש, בכדי שישוב האדם לשמוע קול עצמו. זו דרך התשובה המכינתנו לשמוע קול שופר בראשית השנה; 'לשמוע', לא לתקוע.
העולם בימינו נעשה עמוס הברות. קולות שהפכו למלל, ללהג בלתי פוסק המאפיל על הקול הפשוט, הפנימי. זאת מבקשת הדממה להשיב - את ההקשבה לקול הפנימי, הפשוט; את שמיעת קול השופר הטבעי, האלוקי, שטרם הומר להברות קטועות.
בחודש אלול אנו מבקשים להכין אוזנינו לשמיעה הראשונה בהיסטוריה: "וישמעו את קול ה' אלוקים מתהלך בגן".
-ע"פ כתבי הרב הדרי זצ"ל-
שבת שלום!
