אבא, הרב בני אייזנר.
אומנם עבר עשור ועדיין קשה להוסיף את זצ"ל, בפרט כשאבא כל כך נוכח בחיינו. בכל מצב בחיי תוהה אני מה אבא היה מייעץ לי, עצם המחשבה מעוררת השראה, פותחת שערי בינה, הבנה, קבלה. ממלא את ליבי רוגע הנובע מאמונה איתנה.
אבא מתלמידי הרב צבי י-הודה זצ"ל, באופן הטבעי והאמיתי ביותר, הרבה בשני האלפין : א אמונה ו-א אהבה.
אמונה בקב"ה, שרחמיו על כל מעשיו. שהכל הכל לטובה. אמונה בתלמידיו, ביכולות שלהם, הייעוד שלהם בטוב שהם. אמון בבני אדם מתוך ענווה וביטול העצמי.
אהבה – כנה, אמיתית. אהבה הנובעת מעומק ההכרה. אהבה לתורה, אהבה לעם, אהבת הארץ אהבה לכל ברואיו .אהבה לכל אדם באשר הוא אדם. לחי לצומח, אהבה ליקום.
לאבא היתה חמלה לכל היצור. הוא חי בעולם ברגשי פליאה והכרת טובה על כל הניסים הסובבים אותנו. אבא נהנה מנופים יפים, צמיחה, פריחה שקיעה, נחלים ואגמים כוכבים וציוץ של ציפורים.
אבא האיר בחום מבטו, בעין טובה, בשאיפה להיטיב עם זולתו. אבא התעניין בסובבים אותו והיה אוזן קשבת לרבים.
אבא זכה ללכת בדרכיו, יתברך, לשלב בין העוז והענווה .היו מצבים שאבא היה נלחם את מלחמתה של תורה, כבוד תלמידי חכמים, מניעת חילול שם שמים ללא מורא. על ענינו האישיים היה מעביר על מידותיו ומקבל באהבה.
לאבא היה מסירות נפש למען התורה, העם והארץ. אבא העביר שיעורים בכל ישיבה, קהילה וקבוצה שפנו אליו בלי לבקש כל תמורה היה נוסע להעביר שיעורים, לשבתות בכל חלקי הארץ והעולם לפי הצורך. בתקופות מאתגרות לאחר פיגועים ואסונות אבא השתדל להגיע לשבת לקהילה להוסיף אמונה, נחמה ולחזק.
אבא היה מסתובב בין גדודים שונים בצה"ל לברר את אמיתות ייעודנו, את המנדט שהתורה הקדושה נתנה לנו . לחזק את ידי מגיני ארצינו. להוסיף תעצומות על חשיבות ההבנה שהמרחם על אכזריים סופו להתאכזר על רחמנים. אבא הרבה לדבר על סגולת ישראל, הקשר של העם לתורה ולארץ. החוט המשולש …
אבא היה מחדד את נושא השגחת ה' בעולם. הוא היה אומר שהשפה העברית קדושה ומדויקת, למילים בשפת הקודש יש משמעות ותוכן פנימי, אלוקי. ככה שזה לא מקרי שהמילה "מקרה" בהיפוך אותיות היא " רק מ ה' "
נח למקום ונח לבריות
אבא התבקש לישיבה של מעלה בשבת קודש פרשת נח.
הכל מדוייק, הכל מאתו יתברך. אבא היה נח לשמים ונח לבריות.
" הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ,רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ " ( משנה אבות ג ' י)
מפרשים את הפסוק "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" (משלי ג', ד') – קודם כל יש למצוא חן בעיני אלוקים ואחר כך בעיני אדם.
וכך מבארים את המשנה במסכת אבות (ג', י"ב) הפותחת בכלל "כל שרוח הבריות נוחה הימנו – רוח המקום נוחה הימנו", וממשיכה באזהרה: "והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה". מה הקשר בין התחלת המשנה לסופה? אלא כאמור, למרות שצריך אדם להיזהר שרוח הבריות תהיה נוחה הימנו, אין הדבר יכול לבוא על חשבון הזהירות במצווה קלה כבחמורה.
אבא היה גאון בשילוב של שמירת המצוות מתוך כבוד הבריות, אבא הקפיד על עצמו ולא על הסובבים אותו.
הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל שואל, למה כתוב בפסוק ג' פעמים נח. אפשר היה לכתוב "אלה תולדות נח, איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלקים התהלך".
ומסביר שכדי להיות צדיק צריך להיות נח למקום ונח לבריות, וכל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו.
רבי חנינא בן דוסא מלמד שרוח הבריות היא המדד לרוח המקום, "כל מי שאהוב למטה בידוע שהוא אהוב למעלה" (פירוש רש"י ורע"ב).
אבא היה נח לבריות, אוהב אדם, חברותי, טוב מזג וכפי שהיה אהוב בעולם הזה בוודאי אהוב הוא בעולם שכולו טוב. "איש צדיק תמים", צדיק עם הבריות ("צדק צדק תרדוף") ותמים עם ה'.
אבא ידע לעמוד על עקרונות התורה, כבוד תלמידי חכמים ועל נושאי אמונה ללא מורא. דווקא העוצמות האלו גרמו לרבים להעריכו ולקבל את דבריו היוצאים מהלב.
כמו שכתוב: "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו" (משלי ט"ז, ז'). הגר"מ מאזוז שליט"א רמז זאת בפסוק הנ"ל "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים (וממילא) ואדם".
שמאל דוחה וימין מקרבת
אבא אהב את תלמידיו והאמין שגם במצבים מאתגרים צריך לנהוג במשנה חינוכית של : "שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת". להיות נח זו עבודה בקו ימין, בדרך החסד היורד מלמעלה למטה. החסד הוא בתנועה של השפעה לעולם, "ימין מקרבת", ולכן המבט העיקרי הוא על הבריות, להיות נח לבריות וממילא גם נח למקום. כן הדבר לגבי מצות האהבה בקו ימין: אהבת ישראל גדולה מאהבת ה', כדברי אדמו"ר הזקן, כי משמעותה "לאהוב את מה שהאהוב אוהב", כלומר, שלמות אהבת ה' היא כשהיא מתבטאת דוקא כלפי הבריות.
לעומת זאת, להיות נקי זו עבודה בקו שמאל, בדרך הגבורה והיראה, "שמאל דוחה". הנקיות היא תנועה של הסתלקות, כמו "נקיי הדעת שבירושלים", לעומת עבודת 'נח' שהיא בקו של קירוב הדעת, צריך לאחוז בשני הקוים גם יחד, נח בקו ימין ונקי בקו שמאל, והתכלית היא להגיע להתכללות ביניהם, בסוד עקדת יצחק כאשר אברהם איש החסד והקירוב התכלל במדת יצחק איש הגבורה והנקיות. והנה נח ועוד נקי = ריח, זו התכלית שמעלה "ריח ניחוח לה'" ע"פ דברי הרב גינזבורג שליט"א.
אבא, בנימין זצ"ל, נולד בארץ הקודש, מלא באהבה עזה לרגבי אדמתה, נלחם למען שלמותה, פעל למען פיתוחה, צמיחתה וקדושתה.
אבא היה מאמין בשני מובני המילה.אמונה מתוך להאמין , להכיר בקב"ה ואמונה מלשון אומן – לגדל
כך נאמר על מרדכי היהודי "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ" מרדכי גידל את אסתר, הוא העצים את עולמה ובנה את כל התשתית הרוחנית שלה. אבא שלנו מתוך האמונה שלו בבוראו הוא גידל והעצים את האמונה של תלמידיו ושל הסובבים אותו ומתוך כח זה גדלנו והתפתחנו בעבודתו ה' שלנו.
יהי זכרו ברוך .
שיהיה מליץ יושר בעד משפחתו, עמו והעולם כולו.
