לחיצת יד לשלום -
הפרשה פותחת במעשה מאוד אגרסיבי שאותו ביצע פנחס. הוא היה מאוד לא פופולארי אני מניח. האלשייך כותב מיד על הפסוק הראשון: בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם שיש להדגיש את העובדה שהוא עשה את המעשה הקנאי "בתוכם" - למרות שרוב הסביבה התנגדה לכך וזה מאוד קשה לנהוג כך.
לכן, ה' נתן לו שכר מיוחד ואמר לו: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם.
במילים אחרות, למרות שהמעשה אולי היה שנוי במחלוקת ונטה בדעת הקהל לרעתו, ה' נתן לו ברכה של שלום.
וזה מצוי פעמים רבות שאנחנו עומדים בניסיון הזה. כשעומדים מול אנשים שמדברים לשון הרע, לפעמים בא לנו לומר להם להפסיק כי זה לשון הרע ולפעמים אין לנו את האומץ להרוס את הלהט שהם מצויים בו ולפעמים אנחנו פשוט נגררים פנימה.
השבוע, יובל דיין לא לחצה את ידו של נשיא ארה"ב. היא התריעה על כך מראש.
אני יודע רק לספר שכשאבי ז"ל ישב שבעה על אימו הגיעו לנחמו בו זמנית הרב פוברסקי שליט"א - שהינו רבו המובהק של אבי וגם נשיאת בית המשפט העליון.
הנשיאה הושיטה יד לשלום לאבי ז"ל והרב פוברסקי שראה זאת הורה לו שאין לו היתר להושיט חזרה.
לאחר מכן, הם התיישבו מסביב לאבי והרב פוברסקי פנה לנשיאה ואמר: אני בטוח שאת חושבת, מה יעקב הגדול עושה עם האנשים האלה. ויכולתי לענות: תדעי לך שאני חושב אותו דבר (מהכיוון שלי). אבל זה לא נכון. זה לא מה שאני חושב. הסיבה שהוריתי לו לעשות כן, הינה על פי ההלכה לטוב ולמוטב. והרב פוברסקי, בחינניות הקסומה ששייכת רק לו, פייס את דעתה.
כל שנותר לי לאחל ליובל דיין ולכולנו שנזכה לברכתו של פנחס:
הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם.
[דובי וינרוט]
Love it!👍😊
