The top conservative pundit in the US has come to Israel to share his wisdom and insight. During the course of a speech he opined that it is absurd that Charedim don't serve in the army and that tax payer money is being used to support their Yeshivos. In other words, this kippah wearing proud Orthodox Jew would like the Israeli government to "defund" all the Yeshivos [where no army service is done]. רחמנא לצלן מהאי דעה שבשתא!!!!
The short response:
1] The Charedim pay taxes TOO!!! It is not like everyone else pays taxes, the Charedim don't, and they get the money. Charedim pay like everyone else. So why shouldn't they get part of the pie?
2] The army is not a place for religious people. From an interview in Haaretz [!!!] with a former female soldier. “I felt there was no order. I don’t want to talk about my private life, but we’re all sexually harassed in the army, almost on a daily basis. Maybe there are some people who will say that I’m wrong, but that’s how I see things. Maybe the situations I was in were more extreme, but in my opinion these situations are not unusual. Being in the army is somewhat like being in the jungle. Lots of young boys and girls. I think the army has to do some homework about relations between men and women, in order to provide physical protection for young women. There’s something about this jungle in which many bad things can happen.”
A recent story - An Israel Defense Forces officer facing 79 charges for allegedly filming dozens of his subordinates while they were nude without their knowledge and collecting sexual images of soldiers and some civilians over the course of at least eight years, is expected to sign a favorable plea deal, according to a Monday report.
In December, Lt. Col. Dan ----- was indicted for using a variety of hidden cameras, including inside phone chargers, to film soldiers under his command, often installing them in their barracks and showers. He is also accused of taking soldiers’ phones for seemingly innocuous reasons and looking through them to see if they had nude or intimate photos on them and then copying them to his own device.
The indictment included the cases of 49 victims, both female and male, though there may have been others. The majority were soldiers, though he also installed the devices in homes, including his own, and thus also filmed civilians. In addition, he was accused of entering some of his victims’ rooms while they slept and ...... while filming them.
There are many more like him - as is well known. I love how the secular people like to pontificate to frum people about morality.
Avraham Avinu uttered the immortal words "רק אין יראת א-להים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי" - When there is no יראת שמים anything goes. Exhibit A - College campuses.
3] The Gemara in Sanhedrin defines as Apikorus who has no portion in the world to come as one who says "מאי אהנו לן רבנן" - What do we need the Rabbis [who learn Torah] for? What good are they!!? Rashi adds מאי אהני לן - והם אינן יודעין שעולם מתקיים עליהם -- The world stands on the shoulders of the Bnei Yeshivos!!! One who denies this is an APIKORUS!! No חלק לעולם הבא!!! Rachmana litzlan.
I know a guy who for decades never misses daf yomi and gives a lot of money to institutions he values. But he is a hard core מאי אהנו לן רבנן type of guy. FRIGHTENING.
4] The government funds churches, mosques, film, theater, sports and countless other projects that are far less important than the study of and devotion to a work [called the "Torah"] which is essentially our reason for being in this country in the first place and is responsible for there being an entity called "The Jewish People"!!!
Here is the longer answer:
מחד – ניצבים החילונים, אשר חלק גדול מהם באמת ובתמים אינו מבין לפשר ההשתמטות החרדי מהגיוס, וחש מנוצל, מרומה ומופלה. מדוע ילדינו מסכנים את חייהם ומקריבים את נוחותם, ואילו הם יושבים להם בישיבות הממוזגות?
מאידך – ניצבים החרדים, שחשים כי החילונים לא באמת מנסים להבין את הטיעונים ההגיוניים והשכלתניים שמובילים את דרכם.
על כל זאת חוגגת התקשורת החילונית במשחק כפול;
מחד – היא מציפה את הנושא שוב ושוב, תוך שהיא משקרת ביודעין ביחס לנתונים, ומציגה מקרי קיצון של נוער שוליים כ"מעשים של חרדים". מעשה נפשע של שריפת זרים על קברי חללי צה"ל שנעשה על ידי קבוצת פורקי עול – מוצג כ"חרדים שרפו זרים של חללים", והחרדי רואה ומתקומם על ההשמצה הבלתי הולמת שלא מגיעה לו.
מאידך – היא לא באמת נותנת שום הזדמנות לחרדים, לפחות פעם אחת, שעה אחת, לעמוד ולהסביר את עמדתם ושיטתם בנושא הכאוב והסבוך הזה. וניתן לבדוק זאת. בטלוויזיה של ימינו לכל אחד, ממטפלים מפוקפקים ועד כמרים נוצריים, אך בערוצים הגדולים לא יתנו שעה אחת (!) פעם בשנה, בשביל הרצאה אחת שתסביר את הנושא ללב החילוני. מדוע? נושא ארוך, ולפעם אחרת.
לפיכך, הסוגיה הזו שתמיד נמצאת במרכז, עולה ומוצפת שוב ושוב ושוב – כואבת משני הצדדים, ונחשבת לאחת הסוגיות הבלתי פתורות בעמנו. זאת למרות, שאפשר בהחלט להגיע להבנות הדדיות, גם אם לא הסכמות, ואת זה ננסה לעשות בתשובה הבאה.
לפני כן – הקדמה קצרה.
"כחרדים" – מי, כמה ולמה?
האמת היא שקשה עד בלתי אפשרי לענות על השאלות ששאלת, בתור "חרדים". כי ההגדרה 'חרדים' היא חדגונית, אך מתעתעת מאוד.
ברשותך, אפתח את התשובה עם התמקדות רבתי בשתי המילים הראשונות "למה כחרדים…" ואשאל אותך – מה הכוונה "כחרדים"?
השיח במדינת ישראל ובכלל, מורגל בשימוש תדיר במילה "חרדים" ככינוי גורף לכל פלג האוכלוסייה האורתודוכסי, אשר אינו מחשיב את עצמו ל'לאומי' ונבדל בכך מהציבור הדתי לאומי.
אבל,
כתנאי מקדים לכל עיסוק בהשקפות ודעות ה"חרדים", מן הראוי לשאול: בכמה אנשים מדובר? מה גודל הקבוצה הזו?
והתשובה עשויה להפתיע את מי שלא עיין לאחרונה בנתוני הדמוגרפיה של ישראל. במדינת ישראל חיים כ-9.1 מיליון אזרחים, מתוכם 6,734,000 מיליון יהודים, ומתוכם 14 הם חרדים. במספרים זה יוצא 942,746 איש. וזה על פי סקר שנערך מעל גיל עשרים, כשסביר מאוד להניח שבגילאים הנמוכים האחוזים גבוהים יותר, כך שהמספר כנראה גם עובר את המיליון בשופי.
אז בא נדבר על מיליון איש.
המיליון האלה מחולקים לשלושה חלקים מרכזיים שכל אחד מהם מתחלק עוד ועוד ועוד.
- הציבור הספרדי – כולל ציבור ש"ס הכללי (שחלקים גדולים ממנו הולכים לצבא, הרחבה בהמשך) את הציבור הש"סי התורני יותר, את הציבור הישיבתי ממש, יש גם את כיסא רחמים והמסתעף, את חסידי ברסלב הספרדיים ועוד.
- הציבור החסידי – מונה לפחות 166 חסידויות שאני ספרתי, שבראש כל אחת מהן אדמו"ר עם דעה שונה והשקפות שונות.
- הציבור הליטאי – שהיה יחסית ההומוגני בין שלושת התת-מגזרים, מפוצל גם הוא לצ'אלמער'ס, חזונ'אישניקים, בריסקער'ס, תלמידי הגר"ח גריינמן, 'שונאים', 'מחבלים' וכל מה שביניהם.
על כל הרבגוניות הזו, יש להוסיף גם את ציבור בעלי התשובה הענק על שלל גווניו ודעותיו, את ה'חוצניקים' מכל קצוות תבל שחיים לעצמם נטולי מגזר, וכמובן את הרבבות שמעדיפים לחיות כאן סתם בתור "שומרי מצוות" בלי השתייכות מגזרית, שבטית, עדתית, קהילתית וכדו'.
כעת, מלבד החלוקה הטורית – בל נשכח שלכל אחד מהציבורים הללו יש כמה שכבות של מודרניזציה, בכל ציבור קטן כגדול מהנ"ל יש את האדוקים (ה"צוּלִים"), יש את ה"נורמלים", יש את ה"קצת פתוחים", יש את החרדים האקדמאיים, יש את המודרניים מאוד, ויש את אלו שספק אם הם שומרי מצוות אך הזהות שלהם היא 'חרדית' ותחומי העניין שלהם משויכים ל'נייעס' החרדי.
מובן מאליו שבכל קבוצה וקבוצה כזו, יש את אלו המעמיקים וההגותיים יותר, ויש את השטחיים יותר. כמו בכל קבוצה אנושית.
לא יודע אם נעשה פעם ניסיון רציני למפות את כל המגוון הזה, ואני מניח שכן, אך ודאי שמדובר כאן על כמות גדולה מאות של זהויות והשתיכויות.
אוקי. מה הנקודה?
הנקודה היא – שלכל קבוצה כזו, ולכל זהות כזו, יש דעה שונה והסתכלות שונה על היחס למדינה, על ארץ ישראל, על החילוניות, על ערכי החיים, על סדרי העדיפויות, על הגיוס לצבא, על הבחירות ועוד ועוד.
אז איך אפשר לענות לשאלה בסגנון של "למה החרדים לא עושים צבא" בשם מיליון איש ששונים כל כך זה מזה?
אלא ששוב, לחילונים המסתכלים מבחוץ – נראה שהכול אותו דבר, רובם ככולם לובשים "שחור", אז זה הופך להיות "השחורים האלה", החדגוניים, הקבוצה המוכללת הזו שכל מה שאחד ממנה עשה – מייצג את כולה.
וזה בסדר, זה מובן, זו תכונה אנושית שכולנו טועים בה כשאנו נמצאים מבחוץ. אגב יש בעולם גם כאלו שסבורים שהפלסטינים והישראליים הם "מזרח-תיכונים" כמעט זהים, שניהם אוכלים את אותו חומוס וצועקים באמצע שדה התעופה. ולך תסביר…
ובכל אופן – מה החרדים חושבים על הצבא?
הקושי גדל ביתר שאת כשנוגעים בסוגית הגיוס לצבא, שהיא ככל הנראה הסוגיה הנפיצה והרגישה ביותר, בתולדות יחסי החרדים-חילונים במדינת ישראל.
בציבור החרדי הרבגוני, יש כמה וכמה תשובות לשאלה הזו. מאידך, אני לא מצאתי מקום בו הכל סודר בצורה בהירה שמאפשרת חשיבה עצמאית על הסוגיה.
לפיכך החלטתי בתשובה זו להרים את הכפפה (וימי הקורונה והשהייה בבית סייעו בכך), ולכתוב תשובה הרבה יותר ארוכה ממה שתכננתי לכתוב, וממה שתכננת מן הסתם לקבל, כדי לנסות ולהקיף (בנגיעות) את הנושא הנפיץ והרגיש הזה מכל היבטיו.
* * *
ובכן; למה החרדים לא מתגייסים לצבא ההגנה לישראל?
תשובות פרקטיות
התשובות לשאלה מדוע חרדים אינם עושים צבא, מתחלקות לשניים: תשובות פרקטיות, ותשובות עקרוניות.
ארצה להתחיל דווקא עם סדרת תשובות פרקטיות, שאינן מסבירות את ההתנגדות העקרונית של החרדים לגיוס, אך מהוות תשובה שעשויה להתקבל גם על האוזן החילונית.
תשובה מס' 1 – יש הרבה משתמטים חילוניים
מבחינה עובדתית, ישנם משתמטים חילוניים רבים, כמעט בשיעור זהה של משתמטים חרדיים. על פי נתונים שהוצגו בכתבה, 13% מסך המשתמטים הם חרדים, ולצידם 12% חילוניים.
בהתחשב בכמות ההשמצות שזוכה לה הציבור החרדי סביב סוגיית הגיוס, הרי שנתון זה מקומם מאוד. מדוע מתמקדים כל העת בחרדים שיש להם כמה וכמה סיבות טובות שלא להתגייס (סיבות שתובאנה כמובן להלן), אך מכמות המשתמטים החילוניים שוכחים לחלוטין.
עם זאת, טיעון לוקה בחסר, כי הוא אינו מהווה הצדקה להשתמטות מהצבא, לא פרקטית ולא מעשית.
תשובה מס' 2 – בשם הדמוקרטיה
אנו חיים, לכאורה, במדינה דמוקרטית.
במדינה דמוקרטית יש לכבד את דעת הזולת, גם אם חולקים עליו. לפיכך, גם מי שלא מסכים עם הטענות העקרוניות שתובאנה בהמשך, ביחס לאי גיוס לצה"ל – עליו להסכים על עצם אמירתן, כל עוד הוא סבור שהוא דמוקרט.
יאמר האומר: וכי כל אחד יוכל להמציא עקרונות הפוטרים אותו מחוב חברתי לפי העניין? ומה אם החלטתי שגזימת כלניות היא משימה חשובה ביותר, ולכך אינני רוצה להתגייס כדי לא לאבדה? הרי גם החרדי יבין שזו לא טענה לגיטימית.
התשובה פשוטה כמובן, הערכים שמחזיק בהם הציבור החרדי, אינם ערכים בני יום שהומצאו כדי להיפטר משירות צבאי, אלא ערכים בני אלפי שנים, שכולנו, כל בני העם היהודי הגענו משם בסופו של דבר. לפיכך, במידה וישנה התנגשות בין ערכים אלו לערך הגיוס לצבא – חובה על הדמוקרט להכיל את אי הגיוס שנוצר מכך.
טענה זו מובאת בחלק הפרקטי, משום שהחרדים אינם טוענים אותה באופן עקרוני. שהרי לפחות חלקם אינם מאמינים בדמוקרטיה כערך, (ולא מוכנים לתת לגיטימציה למשל לחילולי שבת שלא באזור מגוריהם, התנגדות שסותרת את הערך הדמוקרטי). ניתן להתפלפל עם הגדרות של ערך דמוקרטי-יהודי, אך נניח לזה כעת.
תשובה מס' 3 – ללמוד זה יותר קשה
תחביב יש לי, להעלות טרמפים (גם) בחורי ישיבות שונים ולדון עמם על נושאי הגות ורוח. ובאחת השיחות הללו תינה בפני בחור חמד את הטענה הבאה: "ללמוד זה הרבה יותר קשה מלהיות בצבא".
יתכן שזה נכון, אך אינני יודע מדוע יש שרואים בכך סיבה למה לא ללכת לצבא. המטרה היא לא "לעשות משהו קשה", אלא משהו מועיל. אם אין תועלת בלימוד התורה, מה בכך שהיא קשה יותר. אם יש תועלת – מה זה משנה אם היא קשה או קלה יותר.
תשובה מס' 4 – החרדים חסרי כישורים נדרשים
נפתח בתשובה גרועה למדי, אך כזו שנשמעת פעמים בשיח הכללי;
הנוער המודרני נחשף ברובו המוחלט לסרטי פעולה אלימים הכוללים סצנות רצח טרגיות, משחקי וידאו אלימים מאוד, אומנויות לחימה ועוד. בחורי ישיבה מן השורה בדרך כלל אינם נחשפים לכל זה, ונפשם עדינה ורגישה יותר. ממילא הם לא מתאימים לשירות צבאי קרבי.
ובכן – תשובה לא נכונה.
ראשית כל רוב התפקידים בצבא אינם קרביים, כך שהטענה קרסה.
מלבד זאת, גם אם נכונים הדברים כלפי חלק מבני הישיבות – ודאי שזה לא נכון כלפי כולם, ויש רבים שהאדרנלין זורם בעורקיהם והם היו ששים אלי קרב אילו היו מעוניינים בכך גם ברמה הערכית.
תשובה מס' 5 – הצבא לא מותאם לציבור החרדי
אחת הטענות המרכזיות שנטענות על ידי רבים היא, שמעבר לעצם הדיון העקרוני על הגיוס לצבא, הרי שהצבא כלל לא מותאם לקליטת חיילים מהציבור החרדי.
אין לצבא את היכולת, את התקציב וכנראה שגם את הרצון להתאים את הצבא לגיוס חרדים המוני, מה שיצריך מערכות כשרות, הפרדה, שבתות, סדרי יום שונים, מקוואות ועוד. פעולה כזו לא באמת תסייע לצבא להפוך לחזק יותר, ולכך מפקדי הצבא אינם רואים לנכון לעשות זאת מבחינה מקצועית.
זוהי טענה די ניצחת, שאמנם אינה משקפת את העיקרון העומד מאחורי הסירוב החרדי להתגייס, אך פרקטית היא אינה ניתנת לוויכוח.
צבא הגנה לישראל לא יכול, או לא רוצה, את החרדים בהמוניהם בין שורותיו. בפועל, הצבא אינו מגיש שירותי דת במתכונת הראויה לגיוס חרדים המוני, וכל עוד הוא אינו עושה זאת – הרי שלגיטימי ביותר מצד הציבור החרדי להתנגד לגיוס.
תשובה מס' 6 – הצבא חושש מיצירת תנועת תשובה
נפוץ מאוד לראות שפעיל חרדי או מרצה אחד נכנס בין כותלי הצבא, ויוצר תנועת התקרבות ותשובה משמעותית בלב חיילים רבים. ראשי הצבא חוששים, ובצדק רב, שאם תגויס כמות גדולה של חרדים לתוככי הצבא, הם יצרו תנועת תשובה מסיבית שתשפיע על הצבא כולו.
יתכן וטענה זו נכונה, אך מי שאמור לשקול את צעדיו לפיה הם ראשי הצבא, ולא החרדים. כל עוד ראשי הצבא דורשים גיוס חרדים – לא ניתן לטעון זאת. כאשר הטענה מגיעה מצד אנשי תקשורת לשם ניגוח, כן אפשר להזכיר זאת.
תשובה מס' 7 – הצבא לא צריך אותנו
אחת הטענות המשמעותיות ביותר, גם היא פרקטית ולא עקרונית, היא שהצבא כלל לא זקוק לחרדים.
בעבר, אחת המטרות הראשיות של הצבא הייתה להוות 'כור היתוך', ולהפוך את ערבוביית התרבויות שהתקבצו כאן בארץ, לתרבות הומוגנית 'ישראלית'. (ואולי זו אחת הסיבות העיקריות להתנגדות הנחרצת מצד הציבור החרדי, שלא רצה שיתיכו אותו בכור הלזה..)
כיום הצורך הזה כמעט ואינו קיים, התרבות הישראלית קמה והייתה, ובאופן כללי תרבות מונחלת באמצעות כלי המדיה השונים ופחות במסגרות חברתיות. מאידך – הסיכונים הרבים שמקיפים אותנו, והאתגרים הכלכליים של מדינת ישראל, יצרו מגמה לפיה הצבא הופך ליותר ויותר מקצועי.
כבר בשנת 2003 התבטא האלוף גיל רגב כנגד גיוס חרדים בטענה שגיוס זה אינו כדאי לצבא ואינו מסייע לקידום מטרות הצבא, ואמר "יותר משהם תורמים לצבא, אנחנו משקיעים בהם". הוא קרא להפיכת הצבא למקצועי בלבד, מה שישפר לדעתו את מערך הלחימה והתפקוד של צה"ל לאין ערוך. המתנגדים לדבריו, אגב, לא חלקו עליו מכוח טיעונים ענייניים בדבר חוסנו של הצבא, אלא שיקולים אחרים 'עקרוניים'.
בריאיון לקול ישראל אמרה השרה לשעבר שלי יחימוביץ:
״מצער אותי, שנושא שהוא כ״כ משמעותי וכ״כ בליבת החברה הישראלית, הפך לחומר בעירה, לספינים פוליטיים חסרי שחר, שאין מאחוריהם שום כוונה אמיתית…. אף אחד מעולם, שום ראש ממשלה ושום שר ביטחון לא ניסה לגייס חרדים בני 18 שהולכים ללמוד, והסיבה היא שצה״ל לא רצה את החרדים! אני ישבתי בוועדת חוץ וביטחון כשבאו נציגי החרדים ורצו לפתוח עוד בסיס נח״ל חרדי כי יש ביקוש לגיוס שר הביטחון אמר לא, זה עולה לי יותר מידי כסף״.
ביום עיון שערכה תנועת הקיבוץ הדתי, אמר ח״כ רן כהן ממרץ אמר:
"צה״ל לא מגייס את תלמידי הישיבות, כי הוא לא רוצה אותם. הרמטכ״ל אמר לי במפורש שתלמידי הישיבות לא גויסו כי לצה״ל אין צורך בהם. לדברי הרמטכ״ל גיוס בני הישיבות אינו משתלם לצה״ל גם מבחינה כלכלית, כי את הכסף שעולה גיוסם לצבא ניתן לנצל בצורה טובה יותר בקניית אמצעי לחימה חדשים, שתועלתם תהיה גדולה יותר״.
שלום פרוינד – ynet
"הנקודה העיקרית היא שאף אחד באמת לא רוצה את החרדים בצבא. אף אחד בצה"ל לא ממש מעוניין לגייס חבורה שתקיים פולחן של תפילות 3 פעמים ביום, תדרוש מבנה לבית כנסת בכל מחנה צבאי, תתבע בתוקף להוציא את הבנות מתחומי השיפוט שלה, תבקש מטבחים כשרים למהדרין ומשגיחים צמודים מטעם הבד"ץ, תפציר שיבנו עבורה מקווה טהרה לטבילה, תעמוד על כך שבשבת ישבתו וכקינוח גם תזמין רבנים למסור שיעורי תורה כמה פעמים בשבוע. למי בצבא זה בדיוק חסר? כדי שחרדי יוכל להתגייס, צריך הצבא ללכת לקראתו בכל כך הרבה דברים, שכלל לא ברור אם הוא מסוגל או בכלל רוצה את זה" (שלום פרוינד, כתב ווי נט).
אמנון לוי – ynet
"החרדים לא מסוגלים לשרת בצה"ל, כי הוא מוסד חילוני מאוד, שלא מסוגל להתאים את עצמו אליהם. חרדי שמגיע לצבא נתקל בשונותו הדתית מבוקר ועד ערב. מהכתובות הגסות בשירותים, ועד חוט העירוב הקרוע שמסביב לבסיס, מענייני כשרות ועד ענייני צניעות. כדי שחרדי יוכל להתגייס, צריך הצבא ללכת לקראתו בכל כך הרבה מקומות, שלא ברור אם הצבא מסוגל לזה, בלי לוותר על עקרונותיו שלו. וכאשר חרדים כבר משרתים בצה"ל, מה הם עושים שם? בדרך כלל הם משגיחי כשרות. בשביל זה הייתה שווה כל הטרחה?"
יוסי קליין, הארץ:
"רציתם אותם בצבא, נכון? רציתם אותם בצבא בגלל ה"שוויון בנטל" וכל זה. רציתם, אבל לא חשבתם שהם יסובבו את הגב למדריכת צניחה ושייצאו מהחדר כשנשים שרות. רציתם אותם בצבא (יותר מ–80% לפי סקרים). הצבא לא התלהב, אבל מי יגיד לא לשוויון בנטל? רציתם אותם בצבא, כי זאת היתה הסחורה היחידה על המדף של לפיד, ולאף אחד לא היה אומץ להגיד לו: עזוב, הרי אתה יודע שהצבא יסתדר בלעדיהם. או אולי קיוויתם שהצבא יעשה אותם לפחות חרדים, לחרדים לייט, כאלה שאפשר יהיה להתפשר עם הפוליטיקאים שלהם".
הרב הצבאי הראשי אביחי רונצקי:
"מישהו צריך את הצרה הזו? מי צריך את החרדים בצבא? זו צרה צרורה להכניס אותם לצבא כי אין פתרונות לשותפות בצבא".
צבי לביא:
״מפלגת העבודה מעוניינת יותר בעצם הגשת החוק לגיוס בני הישיבות, כדי לקשור את שמה למהלך הפוליטי, מאשר בגיוס עצמו. בחוק עצמו אין תועלת ממשית רבה. גיוס בחורי הישיבות הוא דגל חברתי – פופוליסטי מאשר צורך ביטחוני אמיתי. הגיוס והשירות הצבאי, מזמינים כאבי ראש שאינם חסרים לצה״ל. החזקתם בצה״ל אולי תעלה יותר מאשר התמיכה בהם בישיבות״.
נחום ברנע:
"מבחינה מעשית, אין דבר מופרך יותר ודמגוגי יותר מהדרישה לגייס את בני הישיבות לצבא. צה״ל שסובל עכשיו ויסבול בשנים הבאות מעודף בני אדם, היה שמח להחזיר הביתה חלק ניכר מהנערים והנערות שמגיעים לבקו״ם״."
אפשר להוסיף על זה עשרות ואולי מאות ציטוטים בנושא, מגורמים בצבא, בכנסת, בתקשורת ועוד, אבל הנקודה ברורה דיה: הצבא לא צריך אותנו. הוא לא צריך אותנו עד כדי כך שהוא העדיף (כנראה, על פי החשד) לזייף נתונים של גיוס חרדי, מאשר לגייס בפועל.
האשמות נגד החרדים באי גיוס ובהחלשת כוחו של צה"ל הן האשמות פופוליסטיות, שמתחברות עם יתר האשמות שמספקות אייטמים עסיסיים ומקוממים לשדרני התקשורת.
כאמור, טענה זו היא פרקטית בסופו של דבר, ולא עקרונית. אמנם הצבא לא צריך אותנו, אך למה מצדנו אנו אכן איננו מתגייסים? על כך בחלק הדן בתשובות העקרוניות.
עד כאן חלק התשובות הפרקטיות, שאת חלקן ניתן לטעון במסגרת דיון, אך אינן רלוונטיות למענה אמיתי על השאלה מדוע באמת החרדים אינם עושים צבא.
בשאלה זו נעסוק בתשובות הבאות, שנוגעות בפן העקרוני המוביל לאי גיוס החרדים.
הצבא מתנהל בצורה שנוגדת את ערכינו
טענה נוספת המשלבת פרקטיקה ואידיאולוגיה יחדיו, היא שחייל חרדי יצהיר כי אינו מעוניין להתגייס לצבא שאינו פועל לפי מערכת הערכים שלו.
הצעיר החרדי מאמין בסולם ערכים מסוים, שהצבא אינו מתנהל על פיו. אני כחרדי סבור שאסור לצאת למלחמה לפני אישור מגדולי ישראל, שיש להגביל את הסיורים והתפקוד בשבתות בהתאם להנחיות פוסקי הלכה ורק במקרים של פיקוח נפש, שלא תהינה נשים מעורבות עם גברים כלל (והרי הזהירה התורה שאני מאמין בה "ולא ייראה בך ערוות דבר ושב מאחריך").
כל עוד הצבא אינו עושה זאת – לא אוכל לסכן את עצמי עבורו.
החילוני כנגד יאמר: וכי כל אחד יבא וימציא לו סולם ערכים ויטען שהצבא אינו הולך לפיו? יש מדינה עם משטר דמוקרטי, והכל מוכרע על פי חוקי המדינה. כפי שאתה משלם מיסים, ומקבל תקציבים בהתאם לחוקים אלו, כך אתה מתגייס לצבא.
אך החרדי יבוא וישיב כי ערכיו אינם המצאה, אלא עקרונות יסוד של האומה מזה כ-3330 שנה וגם סב-סביו של החילוני נשחט עבור עקרונות אלו. לפיכך לא ניתן לדחותם בקש.
בנוסף, ביחד לתפקוד במדינה – הרי שאין לו ברירה כל כך, הגיעה קבוצה וקבעה כאן חוקים, ואין לו ברירה אלא לציית להם. אך ככל שזה נוגע לגיוס לצבא ומסירת ה'עצמי' שלו, לכך הוא אינו מוכן.
למה בנות חרדיות לא מתגייסות לצבא?
ואם כבר הארכנו כל כך – נגע בשאלת גיוס הבנות. מדוע בנות לא מתגייסות לצבא? הרי הן לא לומדות תורה!
במקרה הזה התשובה היא אחת, והיא פשוטה מאוד: על פי השקפתנו, אסור לבת ישראל להיות כפופה לשום גורם בעולם מלבד אביה או בעלה. נקודה. הצבא הוא מקור סמכות שאינו כמו מקום עבודה, אלא דורש כפיפות מלאה ומוחלטת לסמכויות העליונות יותר, ומשכך – אין בו מקום לבת ישראל.
על הבעיות הרבות שנבעו מהפרה של הנחיה זו ניתן להאריך רבות, אך אין שום צורך. אפשר לברר קצת את המציאות הדתית בקרב אלו שלא הקפידו על הנחיה תורנית זו…
אכן, אם הצבא ימצא את הדרך להעסיק נשים חרדיות במסגרת אזרחית ולא צבאית (נניח ביחידות סייבר, שתעסקנה נשים בעלות הכשרה של תכנות והייטק) – סביר מאוד להניח שתהיינה רבות שתסכמנה לכך בחפץ לב. אך במסגרת צבאית זה לא יקרה לעולם.
הציבור החרדי רואה בכך ערך עליון, והוא יילחם בכל מחיר.
ומה עונים לאם שכולה שבנה נפל על משמרתו?
כל התשובות הנ"ל נכונות במישור השכלי והאידיאולוגי. אך מה עונים לאם שכולה, ששואלת בלב כואב מדוע החרדים לא מתגייסים…
התשובה היא שלא עונים!
ולא כי אין לנו מה לענות.
אלא כי אין לנו זכות לענות.
מול האם השכולה הזאת, שהקריבה את היקר לה מכל עבור שמירת העם והארץ – אין לנו זכות לעמוד ולדבר, לטעון ולהצטדק. לא בשם השכל ולא בשם הרגש.
מול הכאב הגדול שלה, אנו צריכים לעמוד ולשאת עמה בעול הכאב הבלתי נתפס, ופשוט לשתוק.
אני, הגם שהנני אברך כולל ישיבישע'ר למהדרין שמשתדל לדקדק בקלה כבחמורה, ביום הזיכרון – לא מסוגל לשמוח.
ביום בו עשרות אלפי פצעים נפתחים מחדש, עשרות אלפי לבבות שותתים דם עוד יותר מכל יום בשנה, אין מקום לשמחה ולשחוק. ומערכת הערכים כלל לא משנה את זה!
האין אחינו הם, הקדושים שנטבחו בגבעות בלא רחם ודמם ניגר ארצה כמים??!!!
האין אחינו הם, הקדושים שמעיהם פרצו מבטנם וניגרו על דפנות הטנקים??!!!
האין אחינו הם, הקדושים שגפיהם נקטעו בפיצוצי התופת, לקול שחוקם של אויבינו המרים??!!!
האם אפשר לשמוח ביום בו עמנו בוכה?!
למרבה הפלא, דמעותיי אינן מתפוגגות מול זיקוקי הדינור העליזים של הערב למחרת. גם לא מול הנפנופים הנמרצים ביער הירושלמי מול ביתי. אלו לא מוחים את דמעותיי, ומפיגים את כאבי על אלו שלא יראו עוד את ההרים בוערים באש זריחות.
ולא משנה מי בחר את העיתוי ולמה, ולא משנה כמה צודקים אנחנו. מול כאבה של האם – עלינו פשוט לשתוק, ולהכיר בגודל הכאב וגודל הקרבן!
ואם לדבר איתה – זה אך ורק לספר שאכפת לנו. שבנה הי"ד יקר גם לנו, ליבנו גם הוא נושא אותו בדממה, מבכים אנו את לכתו בדמעה ולימודינו מוקדשים הם לעילוי נשמתו בגן עדן, במקום השמור לנטבחים על קידוש השם, אשר כמובא בספרים – דרגתם גבוהה עד לאין כל שיעור.
יתר על כך – אין לנו זכות לומר.
