An explicit source. KORACH!!!
"כי כל העדה כולם קדושים ....."
רש"ר הירש במדבר ט"ז:ג':ג'
ויקהלו וגו' ויאמרו וגו' – קרח, דתן ואבירם קמו לפני משה, ולאחר שהחמישים ומאתיים איש, שהוסתו על ידם לתמוך בטענותיהם ובדרישותיהם, נאספו בהמוניהם, אמרו קרח וחבריו, תוך טענה שהם המדברים מטעם הציבור: "רב לכם" וגו'.
תיבת "כי" מורה שההכרזה "כל העדה" וגו' מנמקת את הטענה הקודמת "רב לכם". אולם השאלה הבאה לאחריה ["ומדוע תתנשאו על קהל ה' "] אינה מנומקת על ידי התיבות שקדמו לה, מאחר שאינה קשורה אליהן בלשון "מדוע"; אלא היא שאלה חדשה, שהתווספה לקודמתה בלשון "ומדוע". נראה אפוא שהם קמו על משה בשתי טענות או ליתר דיוק בטענה ובתוכחה.
תחילה הם טענו: "כל העדה" וגו', ולפיכך "רב לכם". "כל העדה" – לא רק ככלל ("כֻּלָּהּ"), אלא "כֻּלָּם", על כל חבריה הפרטיים – "כולם קדושים, ובתוכם ה' ": כל אחד ואחד משישים ריבוא בני העדה הוא קדוש ולכן קרוב אל ה'. לפיכך, אין צורך בכהן כדי לבטא בשם הפרט את מחשבותיו ורגשותיו ולקרבם אל ה' בקרבן. ה' הבטיח להשרות שכינתו על שישים ריבוא אלה, ולא על יחיד כל שהוא; ולכן אינו זקוק לנביא כדי למסור את דבריו לשישים ריבוא אלה. לפיכך "רב לכם"; כולם קרובים לה', וה' קרוב לכולם, ואין צורך לא באהרן ולא במשה. נמצא שכל מעמדם של משה ואהרן הוא התנשאות עזת פנים המיוסדת על שקר.
יתירה מכך, גם אם היה הדבר נכון, שיש צורך ביחיד העומד בראש העדה ומייצגה, מדוע דווקא אהרן ומשה? מדוע לא תינתן לעם הזכות לבחור את נציגיו שלו? מה מצדיק את אהרן ומשה להעמיד עצמם בראש האומה?
-------
מלבי"ם במדבר ט"ז
(א) ויקח קרח – הנה אמרו חז"ל באבות כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים וכל מחלוקת שאינה לש"ש אין סופה להתקיים איזו היא מחלוקת שהיא לש"ש זו מחלוקת הלל ושמאי ואיזו היא מחלוקת שהיא שלא לש"ש זו מחלוקת קרח ועדתו, והיה ראוי לאמר זו מחלוקת קרח ומשה, כמ"ש זו מחלוקת הלל ושמאי, אולם חז"ל למדונו שמחלוקת שהיא לש"ש, כל כת משני צדדי החולקים מתאחדת בעצמה כי כלם מתכונים לתכלית אחת לש"ש, אולם מחלוקת שאינה לש"ש רק מפני אהבת הכבוד ואהבת עצמו, אז יש מחלוקת ונגוד גם בין האנשים שהתאחדו לעמוד בצד אחד, כי כל אחד מן היחידים מכוין תועלת עצמו ומתנגד לכונת חברו שהוא ג"כ מכוין תועלת עצמו, כענין שהי' מחלוקת גם בין קרח ועדתו, כי כל אחד מהעדה הרעה הזאת התכוין כוונה אחרת מתנגדת לזולתו, שהנה קרח רצה בכהונה גדולה שמ"ש שהתקנא על נשיאותו של אליצפן פי' שזה עורר אותו לחלוק על משה אבל אחר שנכנס בריב הי' מחלוקתו על כהונת אהרן, שלדעתו אחר שעמרם שהוא הבכור לקהת נטל חלקו במה שמשה היה מלך ראוי שהכהונה הגדולה תנתן לבן יצהר שהוא בן השני לקהת, אמנם מחלוקת דתן ואבירם ואון בן פלת, היה ענין אחר שהם התלוננו על שנטלה הבכורה מראובן, שלפי מה שהיה ראובן הבכור ראוי שתצא ממנו המלוכה והכהונה כמ"ש ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עז ששאת הוא הכהונה ועוז הוא המלוכה, והתלוננו על שנתנה הכהונה ועבודת ה' לשבט לוי והמלוכה והקדימה בדגלים ליהודה וגם על שנתנה הבכורה ליוסף, וז"ש ויקח קרח [קיחה זו היינו קיחת דברים וטענות כמו קחו עמכם דברים] שקרח לקח לו טענות למחלוקתו מה שהוא בן יצהר בן קהת בן לוי – שאחר שיצהר הוא בן השני לקהת מגיע לו הכהונה הגדולה, ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת – הם לקחו טענות אל מחלוקתם מפני שהם בני ראובן, שחשבו שהכהונה והלויה מגיע לשבט ראובן שהוא הבכור ליעקב אחר שנפסלו הבכורות פטרי רחם ע"י חטא העגל:
(ב) ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים – ומה לקחו הם לטענות בריב הזה, הם טענו שהם נשיאי עדה קריאי מועד – והתלוננו על שעשה משה כ"ז בלא דעתם ועצתם כמולך ממלכה בלתי מוגבלת ומחלק שררות ומנוים כחפצו, שבדברים כאלה ראוי לשאול עצתם והסכמתם, וגם י"ל שהם רצו שהכהונה תנתן לנשיאי העדה הראוים לזה כפי מעלתם לא שתנתן לשבט אחד כולו שיהי' בירושה מבלי הבט על מעלת הכהנים ושלמותם, וגם י"ל כמ"ש הראב"ע שהיו ג"כ בכורים פטרי רחם וטענו שהכהונה מגיע להם:
מלבי"ם במדבר ט"ז:ג':ג
ויקהלו – ר"ל הנה לפ"ז כל עדת קרח היו מתנגדים זל"ז, שמחלוקת דתן ואבירם מתנגד לא לבד שלא תנתן הכהונה הגדולה לקרח כי גם התנגדו לכל שבט לוי ועמדתם בכלל, שלפי דעתם זה מגיע לשבט ראובן, והר"ן אנשים היו מתנגדים לשניהם, כי רצו שתנתן הכהונה לנשיאי העדה או לבכורי פטרי רחם, ואיך נקבצו יחד לכת אחת, אמר שנקהלו – בזה במה שכלם היו חולקים על משה ועל אהרן, בזה היו למקהלה אחת, הגם שבעקרי הדברים היו עתידים להיות ביניהם מחלוקות גדולות וחלוקי דעות, ויאמרו אליהם רב לכם – ר"ל לקחתם לכם גדולה יותר מן הראוי, כי אם תאמרו שאתם גדולים מן העדה מצד קדושתכם שאתם קדושים יותר מהם עפ"י הכנתכם אל הקדושה כל העדה כלם קדושים – וא"ת שאתם גדולים מן העדה מצד שבכם בחר ה' לנבאות אתכם ולהשכין שכינתו עליכם וקרוב ה' אליכם יותר מכל העדה עז"א ובתוכם ה' – ואחר שאין לכם יתרון על העדה מדוע תתנשאו, ובזה נפלו בטעות שטעו בעת מ"ת שרצו שלא יהיה ביניהם חלוף מדרגות, וישוו כלם בקדושה ובנבואה כמ"ש בפ' יתרו, וחשבו כי נתמלא שאלתם ואין הבדל בינם ובין משה ואהרן, וע"ז המליצו חז"ל שקרח שאל למשה טלית שכולה תכלת אם חייבת בציצית, ר"ל לעומת שהשיב משה שחייב בציצית, כי צריך חוט אחד מיוחד שבו תשכון הארת הקדושה שהתכלת מורה עליו אף שכל הטלית ממראה התכלת, וכן אף שכל העדה כלם קדושים צריך שיהיה אחד מהם הוא הקדוש שעליו ישכון ה' והוא יהי' השליח בינו ובינם והחוט שעל ידו תרד השפע אל העם, וקרח הכחיש זה שא"צ איש מיוחד אמצעי בין ה' ובינם אחר שכלם תכלת וכלם קדושים ובתוכם ה':
