הנה תלמוד התורה הוא ענין מוכרח לפי שזולתו א״א להגיע אל המעשה כי אם לא ידע מה הוא מצווה שיעשה איך יעשהו. אמנם זולת כל זה יש בתלמוד תכלית גדול לשלימותו של האדם וכבר הזכרנו הענין בקצרה בח״א פ״ד אמנם עתה נאריך בו יותר:
Behold that Torah study is a necessary matter. As without it, it is impossible to arrive at [proper] action. For if one does not know what he is commanded to do, how will he do it? However besides all this, there is a great function in study towards the perfection of man. And we already mentioned the matter briefly in Part I, Chapter 4 (On Human Responsibility 9). But now we will write about it at greater length.
ענין התלמוד תורה כפי ענין ההשפעות: בכלל ההשפעות הנשפעות ממנו ית׳ לצורך בריותיו יש השפעה א׳ עליונה מכל ההשפעות שענינה הוא היותר יקר ומעולה שבכל מה שאפשר שימצא בנמצאים והיינו שהוא תכלית מה שאפשר שימצא בנמצאות מעין המציאות האמיתי שלו ית׳ ויקר ומעלה מעין אמתת מעלתו ית׳ והוא הוא מה שמחלק האדון ית״ש מכבודו ויקרו אל ברואיו. ואמנם קשר הבי״ת את השפעתו זאת בענין נברא ממנו ית׳ לתכלית זה והוא התורה וענין זה משתלם בב׳ בחינות בהגיון ובהשכלה. וזה מה שביארנו שם כי הנה חיבר האדון ב״ה כלל מלות ומאמרים שהם כלל ה׳ חומשי תורה ואחריהם במדריגה נביאים וכתובים וקשר בהם ההשפעה הזאת באופן שכשיודברו הדיבורים ההם תמשך ההשפעה הזאת למדבר אותם ובתנאי שיהיה ההגיון הזה בגבולים שהוגבלו לו וכמ״ש לפנים בס״ד וכן בהשכלת מה שנכלל בדיבורים ההם לפי דרכיהם האמיתים תמשך ההשפעה הזאת למשכיל אותם. ואמנם מדריגות מדריגות יש בהשפעה הזאת ככל שאר ההשפעות והענינים שבמציאות ונתחלקו המדריגות האלה בחלקי ההגיון וההשכלה כפי מה שראתה החכמה העליונה היותו נאות שבחלק א׳ מההגיון תמשך מדריגה א׳ מן ההשפעה ובחלק אחר מדריגה אחרת וכן בהשכלה אך אין לך חלק מתלמוד התורה שלא תמשך בו מדריגה א׳ ממדרגות ההשפעה הרמה הזאת אם ישמרו בו התנאים המצטרכים:
Regarding Torah study according to the matter of the influences: Among the influences that are brought from Him, may He be blessed, for the needs of His creatures, [Torah study] is the most precious and sublime of all that can be found in existence. That means that it is the greatest entity of all that which can be found to be similar to His true existence, may He be blessed, and that can be found to have preciousness and sublimity similar to His true sublimity, may He be blessed. And it is that which the Master, blessed be His name, shares of His glory and preciousness with His servants. However, the Creator, may His name be blessed, bound this influence to something which was created for this purpose by Him, may He be blessed. And that is the Torah. And this matter is accomplished in two ways – by speaking and by understanding. And this is what we explained there. For behold the Master, blessed be He, put together a compilation of words and statements which constitute all of the five books of the Torah - and after them in [their] level, the Prophets and Writings. And He bound this influence in such a way that when these statements would be spoken, this influence would be brought down for the one speaking them; but on condition that this reading be according to the limitations that were set up for it, as we will write further with God's help. And it is likewise with understanding what is included in those statements - the influence will be brought down for the one who understands them according to their true paths. Of course as with all other influences and matters in existence, there are many levels of this influence [as well]. And these levels are divided among the [different] parts of the speaking and understanding - according to what the Supreme Wisdom saw as appropriate, such that one level of influence be brought down by one part of the speaking and another level by another part; and likewise with understanding. Yet you will not have any part of Torah study that will not bring down a level of this lofty influence, if [one] follows the necessary conditions.
והנה זה פשוט שכל מה שתתעלה ההשכלה תגדל יותר מדריגת השפעה שתמשך על ידה ולא ישוה מי שישכיל לשון המקראות לבד עם מי שישכיל כונתם ולא מי שישכיל הכונה השטחיית שבהם עם מי שיעמיק בה יותר ולא מי שהעמיק בה קצת עם מי שיעמיק בה הרבה. אמנם היה מחסדו ית׳ שבכל חלק מן ההשכלה תמשך מדריגה מן ההשפעה עד שכל מי שהשכיל בה ירויח מן ההשפעה הגדולה הזאת מה שנקשר בהשכלה ההיא ומי שלא הגיע לשום השכלה אלא להגיון לבד כבר יהיה אמצעי לו לשיחולק גם לו קצת מן ההשפעה הזאת. ונמצא רובן של ישראל זוכים לה מי מעט ומי יותר:
And behold it is obvious that the greater the understanding, the greater the level of influence that will be brought down through it. And one who only understands the wording of the verses cannot be compared to one understands their intent, nor one who understands their surface intent with one who deepens [his understanding] more, nor one who deepens it a little to one who deepens it much. Still, it was from His kindness, may He be blessed, that a level of the influence be brought down with every type of understanding, such that any one who understands [some of] it benefits from the great influence that is bound to that understanding. And even the one who has not reached any understanding, but just speaks [its words], will have it as a means though which some of this influence will also be meted out to him.
ענין חלקי התורה: ואמנם זולת זאת ההדרגה הנמצאת לגמול השתדלות בני האדם בה כשיעורו האמיתי עוד נמצא בה הדרגה וחילוק לפי מה שצריך לתקן בה כלל הבריאה עד שאין חלק ממנה שלא יתוקן על ידו ויושלם חלק מחלקי כלל הבריאה. ונמצא שהרוצה לעבוד לפני בוראו עבודה שלימה צריך שיעסוק בכל חלקיה כפי יכלתו כדי שיגיע ממנו התיקון אל חלקי הבריאה כלה. ועל הדרך הזה אז״ל (קדושין ל.) לעולם ישלש אדם ימיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא ובכלל זה כל חלקי התורה שיחלק בהם זמנו עד שיאחוז בכלם ולא יניח ידו מא׳ מהם. אך שיעור העסק שיעסוק בכל א׳ מהם ראוי שימדד לפי מה שהוא האדם ולפי כל המקרים הקורים אותו וכבר דברנו מזה במאמר בפני עצמו ע״ש:
Regarding the parts of the Torah: However besides this gradation regarding the granting of reward for people's efforts according to the proper measure, there is another differentiation and division according to what requires refinement in the whole of creation. [This is the case] to the point that there is no part of it that is not refined by [Torah study]; such that a part of the creation will [always] be perfected by it. So it comes out that someone who wants to serve in front of his Creator with complete service must occupy himself with all of its parts according to his ability, so that the refinement come from him to all parts of the creation. And in this light, they, may their memory be blessed, said (Kiddushin 30a), "A man should always divide his days into three: A third for Scripture; a third for Mishnah; and a third for Gemara." And included in this are all parts of the Torah - such that one divides his time until he has reached all of them. Nor should he relinquish any of them; however the measure [of time] of his occupation in each of them is fitting to measure according to who he is and according to the events that happen to him. And we have already spoken about this in a separate essay, see there.
תנאי התלמוד: אך התנאים הצריכים להתלוות לתלמוד הנה הם: היראה בתלמוד עצמו ותיקון המעשה בכל עת. וזה כי הנה כל כחה של התורה אינו אלא במה שקשר ותלה ית״ש את השפעתו היקרה בה עד שע״י הדיבור בה וההשכלה תמשך ההשפעה הגדולה ההיא. אך זולת זה לא היה הדיבור בה אלא כדיבור בשאר עסקים או ספרי החכמות וההשכלה בכל שאר מושכלות המציאות הטבעי למיניהם שאין בם אלא ידיעת הענין ההוא ואין מגיע ממנו התעצמות יקר ומעלה כלל בנפש הקורא המדבר והמשכיל ולא תיקון לכלל הבריאה. ואמנם ההשפעה הזאת הנה ענינה אלקי כמ״ש ולא עוד אלא שהוא היותר עליון ונשגב שבענינים הנמשכים ומגיעים ממנו ית׳ אל הברואים. וכיון שכן ודאי שיש לו לאדם לירוא ולרעוד בעסקו בענין כזה שנמצא הוא נגש לפני אלקיו ומתעסק בהמשכת האור הגדול ממנו אליו והנה צריך שיבוש משפלותו האנושי וירעש מרוממותו ית׳. והנה יגל מאד מחלקו הטוב שזכה לזה אך ברעדה כמ״ש ונכלל בזה שלא ישב בקלות ראש ולא ינהג שום מנהג ביזיון לא בדבריה ולא בספריה וידע לפני מי עומד ומתעסק ואם הוא עושה כן אז יהיה תלמודו מה שראוי לו להיות באמת ותמשך על ידו ההשפעה שזכרנו ויתעצם בו היקר האלקי וימשך תיקון והארה לכל הבריאה. אבל אם תנאי זה יחסר ממנו לא תמשך ההארה על ידו ולא יהיו דבריו אלא כשאר כל הדבורים האנושיים הגיונו כקורא איגרת ומחשבותיו כחושב בדברי העולם ואדרבא לאשמה תחשב לו שקרב אל הקדש בלי מורא ומקל ראשו לפני בוראו עודו מדבר לפניו ומתעסק בקדושתו ית׳. ואולם כפי מדריגת המורא ושיעור הכבוד והזהירות בו כן יהיה שיעור יקר הלימוד ומדריגת ההשפעה הנמשכת על ידו וכמש״ל:
Conditions of the study: Now the necessary conditions to accompany the study are these: Awe during the study itself; and constant refinement of [one's] actions. And that is because the whole power of the Torah is only from that which He, may His name be blessed, bound His precious influence to it, to the point that speaking it and understanding it brings down this great influence. But without that, speaking it would not be different from speaking about other affairs or books of wisdom and learning about all the other understandings of natural existence in all its forms. For they only contain knowledge of that matter; but no precious power or elevation comes from it to the spirit of the one that reads, speaks or understands it at all; nor is there any refinement of creation at all. However the content of this influence is surely divine, as we have written. Moreover, it is the highest and most sublime of the matters that are brought down and come to the creatures from Him, may He be blessed. And since this is so, a man should certainly be in awe and tremble during such an occupation. For it comes out that he is coming forth before his God and occupying himself with the bringing down of the great light from Him towards himself. So he should surely be embarrassed by his mortal lowliness, and shake from His loftiness, may He be blessed. And he should surely rejoice greatly in his goodly portion that he has merited this - yet with trembling, as we have mentioned. And included in this is that he should not sit with light-headedness nor act with any manner of disrespect - neither towards its words nor towards its books. And if he does this, his study will be what it is truly fitting for it to be, he will bring down that influence that we mentioned, he will gather divine strength to himself and will bring down refinement and emanation for all of the creation. But if this condition is lacking in him, the emanation will not be brought down by him. And his words will be like all human words, his speaking will be like one reading a letter and his thoughts will be like someone thinking about matters of the world. Just the opposite, it will be considered blameworthy for him. For he approached the holy without awe and was light-headed in front of his Creator, while he was still speaking in front of Him and occupied with His holiness, may He be blessed. Hence, according to the level of his awe and the measure of his honor and his carefulness with it, will be the measure of the preciousness of the study and the level of the influence brought down through him, as we discussed earlier.
ענין התלמוד תורה כפי ענין ההשפעות: והתנאי הב׳ הוא תיקון המעשה כי הנה מי שירצה להמשיך השפעה ראוי שיהיה הוא הגון ומוכן להמשיכה. אכן אם הוא מטמא את עצמו באשמות ופשעים ומרחיק עצמו מבוראו וזונה מאחריו אחרי כחות הטומאה והרע ודאי שיאמר בו (תהלים נ טז) ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי וכו׳. וכן אז״ל (חולין קלג.) כל המלמד לתלמיד שאינו הגון כאלו זורק אבן למרקוליס. והנה איש כזה ודאי שתורתו לא תמשיך מן ההשפעה שזכרנו שום מדריגה כלל. ואעפ״י כן רז גדול גלו לנו החכמים ז״ל שאלו לא היו הרשעים עוזבים את תלמוד התורה סוף שהיו חוזרים למוטב כי אעפ״י שאין בכחם להמשיך שום המשך מלפניו ית׳ כמ״ש כבר דברי התורה בעצמם מקודשים ועומדים מצד עצמם עד שבהתמיד העסק בהם יגיע מהם פעם אחר פעם קצת התעוררות וכמו דמות הארה קטנה שבקטנות אל העוסק בם שסוף סוף תגבר עליו ותחזירהו למוטב. והוא מה שכתבו ז״ל (מדרש איכה רבה פתיחתא ב ב) הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה מחזירן למוטב. ואמנם פשוט הוא שאין הדברים אמורים במי שיתעסק בה דרך שחוק והיתול או לגלות בה פנים שלא כהלכה אלא שיתעסק בה לפחות כמי שמתעסק בשאר החכמות:
And the second condition is refinement of [one's] actions. For it is fitting for one who wants to bring down influence to be worthy and readied for the bringing down. Hence if he sullies himself with guiltiness and sins, distances himself from his Creator and is unfaithful to Him [by going] after other powers and evil - it will certainly be said about him (Psalms 50:16), "And to the wicked, God said, 'Who are you to recite My laws, etc.'" And likewise did they, may their memory be blessed, say, "Anyone who teaches Torah to an unworthy student is like one who throws a stone to Markulis (an idol)." And it is certain that the Torah of such a man will not bring down the influence that we mentioned on any level at all. And nevertheless, the Sages, may their memory be blessed, revealed a great mystery to us: If the evildoers would not abandon Torah study, in the end they would return to the good. For even if they do not have it in their power to bring down anything from in front of Him, may He be blessed - as we have written - [nevertheless,] the words of the Torah are already sanctified on their own. So they stand on their own, such that from continual occupation with them - one time after another - there will eventually be some arousal and the semblance of the tiniest emanation to the one who is occupied with them. And this is what they, may their memory be blessed, said (Eichah Rabbah, Petichta 2), "If only they had left Me and kept My Torah; for the light in it brings them back to the good." However it is obvious that these words do not apply to one who is occupied with it in a manner of frivolity and joking or to reveal understandings against the law (halakha). Rather he must at least be occupied with it like one who is occupied with other wisdoms.
הבדל בלומדים כפי הכנתם: ואולם מי שמטהר ומקדש עצמו במעשיו הוא ימשיך בתלמודו השפעה כשיעור ההכנה שהכין את עצמו וכשיעור שירבה בהכנה כן ירבה יקר התלמוד וכחו. והוא מה שמצינו בחכמים הקדמונים שתורתם היתה מעטירתם כח גדול ונותנת להם מעלה ויקר מה שלא נמצא בדורות האחרונים מפני יתרון הכנתם על הכנת האחרונים. וכבר אמרו על יונתן בן עוזיאל שבשעה שהיה עוסק בתורה כל עוף שהיה פורח עליו היה נשרף (סוכה כח.) מפני עוצם השראת השכינה שהיתה שורה עליו ע״י לימודו:
The difference in the studies is according to preparation: However the study of one who purifies and sanctifies himself with his actions draws down influence commensurate to the measure that he prepares himself. So according to the measure that he increases preparedness, so does the preciousness of his study and its power increase. That is what we see with the earlier Sages. For the Torah would crown them with a great power and give them stature and preciousness that was not found in the later generations. [This was] because of their greater preparedness than the later ones. And they even said about Jonathan the son of Uziel (Sukkah 28a) that at the time that he was occupied with the Torah, any bird that would fly above him would be burned as a result of the power of the concentration of the Divine Presence that descended upon him through his study.
Derech Hashem
