Breathtaking!!! "Not Shayach". 😊
כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד וכו'. ולא נתבאר מה הם הדברים הרבה שהרי אמר אח"כ ולא עוד וכו' א"כ מה הם הדברים הרבה?
ונראה שזוכה לזה גופא שתורתו מתפשטת ומתברכת לדברים הרבה והיינו משום שהלומד תורה לשמה דבוק בשורש התורה ומי שדבוק בשורש התורה ממילא כבר מעצמו מתפשטת התורה לדברים הרבה. וכן הוא שם בהמשך המשנה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק.
וביתר ביאור עשרת הדברות מתחילים מאנכי ואמרו ז"ל שבאנכי כלול כל התורה כולה. וכן אי' בגמ' אמרה לפניו רבונו של עולם הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני אמר לה ואנכי לא אשכחך הרי שמכניס מעשה סיני במלת אנכי ובודאי דאינו אלא סימן ויד לכל התורה אלא שכל התורה הניתנה בסיני כלולה במלת אנכי. והביאור בזה הוא דאנכי הוא שורש התורה. באנכי מונח הא דקוב"ה ואורייתא חד הוא ומשם מתפשטת ומתפרטת כל התורה כולה והלומד תורה לשמה מתדבק בשורש זה וממילא כשדבוק בשורש זה ממילא זוכה לדברים הרבה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק.
ויש בזה עומק לפנים מעומק ודרגה על גבי דרגה. פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. פיה פתחה בחכמה זהו השורש וההתחלה של תורה בחכמה. ותורת חסד על לשונה דרשו חז"ל תורה ללמדה זו היא תורה של חסד שלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד והיינו שבשורש התורה שם מונחת הרצון העליון להשפיע ולהנחיל התורה.
ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו. ופרש"י הקול יוצא מן השמים לבין שני הכרובים ומשם יצא לאהל מועד. הקול יוצא מן השמים הוא שורש התורה בצורתה בגבהי מרומים ומשם יורד לבין שני הכרובים. כרובים הוא צורה של פנים בפנים, פניה מאחד לשני והיינו דעוד קודם שבא הדיבור אל משה ועוד בשורשו מצידו ית' כבר מונח בזה צורת השפעת התורה לאחרים ומשם יצא לאהל מועד אל משה. ונלמד בזה דבעצם שורשי הדברים נמצא רצון עליון שהתורה תתקבל למטה באופן של אחיזה בשורש ולהשפיע התורה לאחרים והוא גלוי נורא של הורדת התורה וכמו שכל הורדת התורה בכלל שצורתה בעולמות העליונים הוא בסוד ושורש עמוק ואעפ"כ היתה הרצון שתרד לעולם המעשה ועי"ז נתגלה רצון יותר עמוק ונעשה היכי תימצי של גלוי כבוד שמים שאינו שייך באופן של תנה הודך על השמים כך כאן נתגלה הורדת התורה באופן של אחיזה בשורש ולהשפיע התורה לאחרים וזהו עומק הדרגה של הלומד תורה לשמה שזוכה לדברים הרבה דזוכה לחיות עם שורש התורה ומשם הוא שבא כל הרבוי של השפעת התורה לאחרים זוכה לדברים הרבה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק.
[מרן רה"י שליט"א]