כדי לצפות באמת לישועה, אנו צריכים לדעת ולקבוע במחשבות לבנו, את היחס הנכון למציאות שלנו היום. אנו חיים במצב הנוגד את החיים הנכונים בכל ענייניהם. האדם לא אדם, החברה לא חברה, האמת לא אמת, ההנאות לא הנאות. שום דבר בכל היקף המציאות לא קיים בצורתו הנכונה.
אם נתבונן בצורת אדם כמו שהיא נראית היום, נמצא כי זה הדבר המסכן ביותר שיתכן בעולם. כדי להמחיש את הדבר נצייר מוסד המיועד לנכים כמעט מאה אחוז. כל האפשרות של בני אדם השוכבים שם היא רק להזיז את העיניים. אדם המגיע שלם באיבריו ורואה אנשים במצב כזה, בודאי יאמר טוב מוות מחיים כאלו.
אם נשווה את מצבנו את בגלות, ביחס לאדם האמיתי הרי שאנחנו פחות מזה, שהרי אנחנו גם עיורים, וגם חרשים, וגם אילמים ביחס לצורת האדם האמיתית. האדם הרי נברא כדי לראות הכל, מסוף העולם ועד סופו (נידה ל:), כדי לשמוע הכל "שיחת מלאכי השרת, שיחת שדים, ושיחת דקלים" (סוכה כח.). על האר"י הקדוש (שחי לפני כארבע מאות שנה) כותב
תלמידי ר' חיים ויטאל (הקדמת עץ חיים), שמי שהיה בא לפניו היה רואה עליו מה עשה בימי חייו ומה עשו אבותיו,
"ומסתכל וצופה בעיניו נשמות הצדיקים הראשונים והאחרונים ומתעסק עמהם בחכמת האמת", כך נראה אדם.
האדם נברא עבור מערכת תפקוד מסוג אחר, חושיו ומעשיו היו צריכים להיות חובקים עולם ומלואו, והמלאכים נכונים
לפקודתו. ואילו אנחנו מסתובבים בעולם כיצורים עלובים, שאם רק מזכר הדבר צורת אדם הרי זה צריך לעורר רחמים
עצומים עד כדי קריעת הלב, היתכן שכך נראה האדם?
רבי חיים ויטאל כותב בהקדמתו לספר שערי קדושה שכיוון שרואה שיש אנשים בדורו שאינם מצליחים להגיע לרוח הקודש, על כן חיברו בספרו דרך להגיע לרוח הקודש. תארו לכם כמה רחמנות עלינו שבשבילנו זו בדיחה. עלינו באמת ראוי לבכות.
[רעה אמונה שיעור ל"ה]
אם נתבונן בצורת אדם כמו שהיא נראית היום, נמצא כי זה הדבר המסכן ביותר שיתכן בעולם. כדי להמחיש את הדבר נצייר מוסד המיועד לנכים כמעט מאה אחוז. כל האפשרות של בני אדם השוכבים שם היא רק להזיז את העיניים. אדם המגיע שלם באיבריו ורואה אנשים במצב כזה, בודאי יאמר טוב מוות מחיים כאלו.
אם נשווה את מצבנו את בגלות, ביחס לאדם האמיתי הרי שאנחנו פחות מזה, שהרי אנחנו גם עיורים, וגם חרשים, וגם אילמים ביחס לצורת האדם האמיתית. האדם הרי נברא כדי לראות הכל, מסוף העולם ועד סופו (נידה ל:), כדי לשמוע הכל "שיחת מלאכי השרת, שיחת שדים, ושיחת דקלים" (סוכה כח.). על האר"י הקדוש (שחי לפני כארבע מאות שנה) כותב
תלמידי ר' חיים ויטאל (הקדמת עץ חיים), שמי שהיה בא לפניו היה רואה עליו מה עשה בימי חייו ומה עשו אבותיו,
"ומסתכל וצופה בעיניו נשמות הצדיקים הראשונים והאחרונים ומתעסק עמהם בחכמת האמת", כך נראה אדם.
האדם נברא עבור מערכת תפקוד מסוג אחר, חושיו ומעשיו היו צריכים להיות חובקים עולם ומלואו, והמלאכים נכונים
לפקודתו. ואילו אנחנו מסתובבים בעולם כיצורים עלובים, שאם רק מזכר הדבר צורת אדם הרי זה צריך לעורר רחמים
עצומים עד כדי קריעת הלב, היתכן שכך נראה האדם?
רבי חיים ויטאל כותב בהקדמתו לספר שערי קדושה שכיוון שרואה שיש אנשים בדורו שאינם מצליחים להגיע לרוח הקודש, על כן חיברו בספרו דרך להגיע לרוח הקודש. תארו לכם כמה רחמנות עלינו שבשבילנו זו בדיחה. עלינו באמת ראוי לבכות.
[רעה אמונה שיעור ל"ה]