הגר"מ קליין זצ"ל
שער ג
גם צריך לדעת שא"א בתחילת לימודו ללמוד כל המפרשים בבת אחת ואדרבה אם ילמוד מפרשים הרבה בבת אחת בשיטות שונות יתבלבל הדעת ולא יוכל לבוא לעמק השווה ולכן יותר טוב שבעת התחלת לימוד הש"ס שלא לעיין בכל המפרשים אפילו ראשונים בפעם ראשונה אלא בפעם הראשונה ילמוד למשל גמרא רש"י ותוס' רא"ש ומהרש"א וכיוצא בו ולא יבטל זמן הרבה בעיונים שאינם נוגעים לעצמם הפשט, אלא ילמוד היום ויחזור עליו ולמחר יחזור עליו עוד כמה פעמים, ויוסיף עליו מן החדש וכמ"ש רש"י מהדר לו מה שקרא אתמול ומלמדו עוד פסוק יותר וככה יתמיד בלימודו יום יום ואם ברכהו ה' בזכרון טוב ויוכל לחזור עד שידע בעל פה טוב מאד מאד ויועיל לו הרבה וככה ימשיך עד שילמוד כל הש"ס ויהי' בקי בכל או רוב הש"ס עכ"פ.
והיות כי צריך לחדד גם שכלו וללמוד לעיין גם מזה אל תנח ידיך לגמרי אלא ילמוד לערך חצי דף גמרא בכל יום בעיון ובעומק כפי האפשרי ויחזור עליו הרבה עד שיהיה שגור בפיו ויהיו שניהם טובים שהלימוד בלי חזרה הוי כזורע ואינו קוצר ולכן יראה לכה"פ ללמוד בכל יום דף אחד גמרא או יותר מעט כפי יכלתו בכל יום ויום ויעבור עליו לכה"פ עד ד' פעמים או יותר ויוסיף דף אחד חדשות ובאופן כזה יעשה גם עם החצי הדף או כיוצא בזה שילמוד לעיון התורה. ואם יעשה כן יראה שלמד יותר ממאה דפים בזמן גמ' תוס' ועיקרי הראשונים ואם ימשיך ככה במשך ג' או ד' שנים יהיה בקי ברוב הש"ס ויתן לו סיפוק נפש שעלתה לו ללמוד כל כך בג' שנים וממילא אז ימשיך בהתמדה לעלות ממדרגה ומדרגה ולא ירצה שוב להחליף התורה שלמדה ורכש לו בעד לימודי חול או שום דבר בעולם כי יקרה היא מפנינים מזהב ומפז רב.
וז"ל השלה"ק מסכ' שבועות איתא במס' ברכות דף ל"ח ר' חייא כל תלתין יומין מהדר תלמודיה קמיה דר' יוחנן רביה וז"ל התוס' לאו דווקא כל תלמודא אלא כל מה שהיה לומר כל שלשים יום היה חוזר הכל לפניו ביום שלשים ואחד עו"ש הרוצה ללמוד ושיתקיים בידו יוצא הדבר בפיו כדגרסינן במס' עירובין פרק כיצד מעברין דף נ"ד ברורי' אשכחיה לההוא תלמידא דהוה גריס בלחישא בטשא ביה ואמרת ליה לאו הכי כתיב ערוכה בכל ושמורה אם ערוכה ברמ"ח איברים שבאדם שמורה בלב ואם לאו אינה שמורה בלב וכו' ר' זירא אמר מהכא שמחה לאיש במענה פיו וגו' אימתי שמחה לאיש בזמן שהוא מענה פיו וכו' ומי שרצונו ללמוד יחזור תמיד לימודו ויבין ויזכור וכו' ר"ל הוה מסדר מתניתי' מ' זימנין כנגד מ' יום שנתנה בה תורה ועייל קמיה דר"י ר"א בר אהבה מסדר מתניתי' כ"ד זימנין כנגד תורה נביאים וכתובים ועייל לקמיה דרבא ואם אינו חוזר בתלמודו ישכחנו וכו' ומי שרגיל בחזרת לימודו יהיו דברי תורה משוננין בפיו ומזומן להשיב לכל שואל וכו' ואמר רבא ליגרס אינש והדר ליסברא וכו' וכן איתא במס' שבת פ' במה אשה אמר רב כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין הוה גמרינן ליה לכולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קמ"ל דלגרס אינש והדר ליסברא פירש"י וכו' מזה מוכח דליגמר אינש תחילה הרבה ואח"כ יתרגל בעיון ואשרי מי שיבחר ויצא ידי שניהם ונוהג כפי מה שראיתי נוהגין הרבה חכמים שלמים דהיינו שלומדים בכל יום תלמוד משני מסכתות אחת לומדים בה הרבה במרוצה בלי עיון גדול ואח"כ מסכת אחרת לומדים בה מעט ובעיון ופלפול וחידוד עכל"ק.
עו"ש ומכל מאורות העליונים כלולה מצאתי כי ט"ו דרכים צריכים לעסק התורה. הדרך הא') שיהיה הלימוד עם חכם גדול ובחברת חברים חשובים וארז"ל חרב אל הבדים אלו תלמידי חכמים שעוסקים בתורה בד בבד ר"ל ביחיד. הדרך הב') שיהיה עיון בספרים שחברום גדולי חכמי ישראל שדבריהם רבי הכללות עם הקצור ולא יושגח לחבורי רבוי הדברים כאילן רב העלים ומעט הפרי. הדרך הג') שיכוין האדם למה שיקרא וישנה לדעת הפירושים והמכוון המאמרים. הדרך הד') שיכוין תמיד לעשות סימנים למה שיקרא וישנה או ילמוד. הדרך הה') שיעיין ויקרא תמיד בקבוץ אחד ולא היום בקבוץ אחד ומחר בזולתו באותו הענין. הדרך הו') שיעיין תמיד בספרים יופי הכתיבה ויופי הקשירה ויהיה מקום העיון יפה הבנין. הדרך הז') שיהיה העסק בתורה בקול והדיבור המוחש שישמע מה שמוציא פיו ולא בחשאי ובקול נמוך כאוב מארץ אבל בהנעת כלי הדיבור כולם וכל כחות הגוף וכתב הרמב"ם כל המשמיע קולו בשעת תלמודו תלמודו מתקיים והקורא בלחש במהרה שוכח. הדרך הח') שיהיה תלמוד בשעיור בין במקרא בין במשנה ולזה תמצא ספרי המשנה הקדומים כתובים עם הניקוד והטעמים. הדרך הט') שיהיו הספרים מכתובה אשורית. הדרך הי') שיהיו הספרים מכתיבה גסה ולא דקה. הדרך הי"א) שילמד זולתו. הדרך הי"ב) שיהיו תלמידים ותלמוד בשוה ונחת ובישוב הדעת ובמתינות ולא יהיה אדם נמהר בעסק התורה. הדרך הי"ג) שיהיה העסק בתורה לשמה להשלים רצון האל ולהתקרב אליו. הדרך הי"ד) שייחד ויקבע זמן מוגבל לעסק התורה יפנה בו מחשבתו מכל עסק ומחשבה זולתה. הדרך הט"ו) להתפלל לאל שיתן לו חכמה ובינה וזכירה טובה. אלה הם דרכי ה' ישרים ילכו בם עכ"ל מספר עבודת הקודש.
גם צריך לסדר ללמוד בהלכה טור וב"י ושו"ע א"ח טו"ז וש"ך ושאר גדולי האחרונים בכל יום ויום קביעות גמור וילמוד למשל בכל יום טור וב"י לערך שעה או שעתיים כפי הזמן ועל זה ילמוד אח"כ המחבר והרמ"א על הטור עם קצת מפרשים וג"כ יעבור עליו בחזרה בכל יום ולמחר יעבור עליו ויוסיף לקח מן החדש וכמו שכתבתי לעיל הכל לכה"פ ד' פעמים לעבור בכל דבר וכל המרבה הרי זה משובח וגם ילמוד קצת ספרי מוסר ואיזה קיצור לידע הלכות הנוגעות בכל יום עד שילמוד כל השו"ע מן המקור ובטוח אני שאם ינהוג כן שיצליח בלימודו יותר מן המשוער.
וז"ל ספר ארחות צדיקים בשער התורה, ויש ראיות גדולות ברורות מכמה מקומות בתלמוד שהיו כולם רגילין בחזרה ולכל אחד היה לו סכום מנין כך וכך פרקים ליום כשהיה טרודים ביום אז היו פורשין בלילה וכל ל' יום היו חוזרים תלמודם ובזה הענין היו לומדים גם כן בצרפת עד שהגיעו למעלות רבות לידיעה גדולה ולא הוצרכו לספרי פוסקים כי היו יודעים המצות מתוך התלמוד והתוס'. וכן בארץ צרפת היו עוסקים בעסק גדול וזמן רב והיו יושבים במקום אחד ללמוד כל התלמוד והיה חוזרים תמיד ולא פסקה תורה מפיהם והיו עושים כמו מעשים הראשונים כדאמרינן ליגמר אינש אע"ג דלא ידע מאי קאמר ואמרי' מעיקרא ליגמר אינש והדר ליסבר וכל זה אינם עושים עתה כי כל אחד רוצה ללמוד תוס' וכל חידושים וחידושי דחידושים קודם שידע צורת התלמוד א"כ איך יצליחו כיון שעושה להיפך מה שאמרו חכמי התלמוד כי כל מה שנאמר בתלמוד הכל אמת ואין להשיב עליו או לשנותו ולא להוסיף ולא לגרוע וכו'. ואם היו לומדים בקביעות יום ולילה אז היו לומדים והיו בקיאין בתלמוד והיו מתאוים ללמוד כי היה להם להבין בקל והיה אדם בא ללמוד לעולם נים ולא נים תיר ולא תיר והיו מוסיפין בכך יראת שמים שלימה וגם היו מתרבים התלמידים והיו עוסקים תמיד. אבל עתה מרוב טורח השמועות נעשית עליהם ההלכה כמשא כבד ולא יכלו עוד להביט בה ומתוך כך עוסקים בשיגעון ובליצנות מבלבלין ומבטלין ועוסקים במיני תחבולות ואין להם יראת שמים. ואמרו בויקרא רבא נכשל אדם בעבירה אחת ונתחייב מיתה לשמים מה יעשה ויחיה אם היה רגיל לקרוא דף אחד יקרא ב' דפין או לשנות פרק פעם אחת ישנה פעמים או ללמוד פרק אחד ילמוד ב' פרקים אלמא רוב גירסא עיקר כ"א היה הפלפול עיקר לצעוק ולהרים קול חצי יום בדיבור א' אז היה לנו לומר אם מתחילה היה רגיל להקשות קושיא אחת יקשה ב' קושיות. ובפ' האיש מקדש אמרינן כשמת ר"מ אמר ר' יהודה אל יכנסו תלמידי ר"מ לכאן מפני שקנתרנים הם וכל זה שלא היו רוצים להתבטל מגירסתן כי ר"מ היה חריף ולא עמדו חביריו על סוף דעתו. והא דאמר בפרק במה מדליקין אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין שואלין אותו נשאת ונתת באמונה פלפלת בחכמה משמע שצריך אדם לפלפל זה לימוד הגמרא שמקשינן משניות על ברייתות ומתרצינן להו אי נמי ע"י עסק והגיון בתורה נותן דעתו לדקדק ומוצא טעמו, אבל לישב כל היום לפטפט פשיטא שלא לעשות כן. וכן עתה רוב הלומדים מודים בעצמן שאין לומדים כהוגן ויודעים שאינם לומדים דרך הישר כי מרוב טורח הפטפוטים שהם מפטפטים הם מתבטלים לגמרי ולא ישיגו ללמוד לא תורה ולא נביאים וכתובים ולא אגדות ולא מדרשים ולא שום חכמה מחמת רוב תחבולות שלהם. ועיין בספר אור החיים להגאון מוה"ר יוסף יעבץ הקדמון שעל זה אבדה גלות ספרד ע"ש. הו"ד בס' מכתב הראשון.
והנה רבים טוענים כי אין זמן לכל זה ללמוד ביום אחד כל כך הרבה אבל באמת הדבר זה הוא טעות ומעשה יצר הוא או בכלל עצלות ועתה אתן לך בני קצת משל כשתקום בבוקר בשעה 5.00 או 5.30 ותלמוד שתי שעות עד 7.30 ואח"כ תתפלל שחרית עם ארוחת בוקר עד תשע ומתשע עד 1.00 או 1.30 תלמוד גמרא עם מפרשים מ-1.30 עד 2.00 ארוחת צהרים מ-2.00 עד 3.00 תלמוד איזה קיצור בהלכות לידע האיך להתנהג מ-3.00 עד 7.00 בערב תלמוד שיעור שני בגמ' עם מפרשים מ-7.00 ועד 8.00 ארוחת ערב ומנחה ומעריב (או שתתפלל מנחה מיד אחר ארוחת צהרים) מ-8.00 עד 10.00 תלמוד קצת בספרי מוסר וחזרה בשו"ע ובשאר ענינים ב-10.00 תלך לישן ולנוח לעבודת הבורא להשי"ת שמו ולקום בבוקר ולעורר השחר וכשתעשה כן תראה שיש לך זמן הרבה יותר ממה שחשבת רק שצריך לשמור על הזמנים בדייקנות גמורה כמובן כל ערום יעשה בדעת ויסדר כפי תוכן נפשו לאחד יותר טוב ללמוד בבוקר גפ"ת ואח"כ טור עם שו"ע והשני להיפוך וגם יש זמנים שיותר נוח ליה ללמוד בזה הכל כפי תוכן נפשו להוסיף ולגרוע על הסדרים הנ"ל אבל לשמור וללמוד כל הזמן הנ"ל ולפי"ז יוכל גם לישן כי אז יהיה יותר צלול בדעת ללמוד וזה בדוק ומנוסה, ודאי מי שיכול להוסיף על השעות מזה אשרי חלקו כי לא כתבתי זה אלא לתלמיד בינוני שלא יפחת ללמוד מזה הזמן ואם יעשה כן אני ערב לו שאי"ה בזמן קצר יתעלה בתורה וביראת ה' טהורה לשם ולתפארת.
