As long as the soul is within me, I thank You Hashem, my G-d and the G-d of my fathers.
The body doesn't know how to thank. The body is a cluster of cells, veins, tissue [not the kleenex type], etc. etc. The SOUL knows how to thank. It is the SOUL that appreciates what Hashem does for us. That is why the soul can say "א-להי" - MY G-d. Our soul in turn influences the body that even the body should be thankful. As long as my soul is within me, I [even the body] will thank.
Thank who? Not only Hashem, not only MY PERSONAL G-d, but Hashem as the G-d of my fathers! The soul can perceive all of the lights that come from the Avos all the way down to our times.
EVERY WORD is precise!!!
והנשמה כל זמן שהיא בקרבי, בקרב הגוף וכל כחותיו, הרי היא פוקחת את העין החמרית, עם כל הכחות החיוניים הנפשיים שלה להציץ ברב הטוב והאושר, הגנוז באוצר הטוב, של חיי האצילות העליונים, והיא גורמת, שהמהות כולה של האדם מתיחסת לאלהי אמת, בכל יחסות מציאותו, עד כדי הקריאה התמימה של הבטוי: אלהי. והיא עולה במעלותיה, מצרפת את אורות ההוים אל האורות ששטפו ועברו מחיי הקודש של האבות, אשר הנחילו לבניהם מורשת הקודש של האצלת זיו הנשמה, ברום פארה. וההודאה הזאת המפכה ממקורה של הנשמה שוטפת והולכת, בכל השטף הזמני שהוא ג"כ שוטף ועובר, והיא מתגברת ועולה, מתוך המצר, שהנשמה נתונה בו ע"י קישורה בקרבי איש, נתון בתנאי חיים חמריים, מוגבלים ועלולים לכל השפלה, ואור הנשמה האלהית הוא הוא אשר מאיר את כל המאפלים, ומרבה נהורים גם במעמקים. ומזה מתמלא רגש ההודאה בכל קדושת ערכו: מודה אני לפניך ד' אלהי ואלהי אבותי.
