חשבתי לעצמי לאחרונה בעברי סמוך למקום הכנות לתחרות ריצה המונית בירושלים, אילו חסכים גדולים יש בנפשם של כל אלו שלא מוצאים תוכן והשיגיות בחייהם האמיתיים עד שרודפים אחר יצירת השגים מדומים. לכשנבחן נראה שתחרות כזו היא עכ"פ משהו במציאות, עמוקה יותר הריקנות שבתעשיית הדמיון בעולם עד שכידוע עיקר המציאות בה מבלים את חייהם רוב העולם (עד כמה שרק מתאפשר להם) היא בריחה וניתוק מוחלט מהמציאות הריקה שנמצאים בה אל תוך מציאות חלופית מדומה. נותנים שרט בנפשם ......
אך הרואה טוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. זו לא חכמה להסתפק בלראות איך באה לידי ביטוי אצל אחרים הזעקה "וגם הנפש לא תימלא" הלא המסילת ישרים דיבר אלינו באמרו אם יביא לה כל מה שבעולם אינם חשובים לה כלום שהיא בת מלך כך הנפש אילו הבאת לה כל מעדני עולם אינם כלום לה, למה שהיא מן העליונים!!!
[אומרים שאתה מבקש 17-18]
