Wednesday, January 31, 2024
לא תנאף
ר' יוסף בכור שור שמות כ':י"ב
לא תנאף – לפי שאמר לא תרצח, דמשמע אסור למעט הבריות, הייתי אומר אבל לגדל הבריות שפיר דמי, ולפיכך כל אשה שימצא אדם, בין אשת איש בין שאר עריות, יבוא עליה כדי להוסיף על הבריות. לכך נאמר: לא תנאף, דניאוף משמע ביאה של ערוה, כגון הבא על אשת איש, ועריות אבוטירא בלעז, וכן זימה.
רלב"ג תועלות שמות כ':י"ב
התועלת הארבעה עשר הוא במצוות, והוא מה שהזהיר מהניאוף. והנה תועלת זאת האזהרה הוא נפלא במידות ובדברים המדיניים; וזה, שאם בא האדם אל אשת רעהו - הנה תקרה מזה הרציחה; עם מה שיקרה בזה מהקלקול בקיבוץ המדיני, וזה, שאם תהיינה נקבות האדם בזה הענין במדרגת נקבות שאר הבעלי חיים, שיבוא עליהם אי־זה זכר שיזדמן, הנה לא יִוָּדַע מאי־זה משפחה יהיו הנולדים, ולא יהיה לקצתם מקצת העזר שיצטרך לאדם מבני המשפחה; עם שלא יִוָּדַע גם כן מהנולד מי הוא אביו, ולא יהיה בכאן איש משתדל בהנהגת הנולד ובמוּסרו, ויֵצאו מפני זה רוב הנולדים לתרבות רעה, לא ימלט מהם זולתי מעט מזער. ועוד, שכבר יקרה מזה שימותו רוב האנשים בסיבת ריבוי המשגל, לריבוי הנקבות המוכנות להם. ולזאת הסיבה מנעה התורה רוב העריות, כמו שיתבאר בגזרת ה' במה שיבוא. והנה תבוא האזהרה בייחוד בכל אחת מהעריות במה שיבוא, ולזה לא מנה הרב המורה זאת האזהרה, שהיא כוללת כל האזהרות ההם; וזה דבר ראוי; אלא שכבר היה ראוי גם כן שימנה 'לא תעשה כל מלאכה' (כ, ט) תשע ושלושים אזהרות לכמו זאת הסיבה.
הכתב והקבלה שמות כ':י"ב
לא תנאף – אין נאוף אלא באשת איש (רש"י, וערא"ם), ובואתחנן פרט יותר אין לשון נאוף אלא באשת איש, וא"כ בא"א דוקא הכתוב מדבר, דלישנא הכי משמע (ע"ש במשכיל לדוד לרד"פ), וז"ל הראב"ע רבים חשבו כי אין נאוף כ"א עם אשת איש, בעבור שמצאו אשר ינאף את אשת רעהו, כי מה טעם לומר זה אחר שאמר אשר ינאף את א"א, ואין פי' כאשר חשבו, והנה למעלה כתוב אשר יקלל את אביו ואת אמו מות ימות אביו ואמו קלל דמיו בו, והטעם כי עברה גדולה עשה שקלל אבותיו שהולידוהו, וככה אשר ינאף את אשת רעהו להודיע כי תועבה גדולה עשה שינאף את אשת רעהו, ומלת נאוף כמו זנות, והנה כתוב (ירמיהו ג' ט') ותנאף את האבן ואת העץ, ע"כ. וזה לשון הרב"ח לא תנאף הוא דבור השביעי מפני שאיסורי עריות הן שבע, ואלו הן אשת איש, אשתו נדה, אלמנה, בתולה, משכב בהמה, משכב זכר, וגו', ע"ש. והנה גם הוא כולל בזה כל עניני זנות, וכ"ד רבותינו (נדה י"ג) לא תנאף לא תהא בך ניאוף בין ביד בין ברגל, ובשבועות (מ"ז ב') אמרו, אזהרה לעוקב אחר נואף מנין, ת"ל לא תנאף, ובתנא דבי אליהו אמר זמרי בן סלוא עבר על לא תנאף, וכן בסנהדרין פ"ו לא אמרו דלא תנאף במחוייב מיתת ב"ד איירי, רק מחמת דבר הלמד מענינו. והמתרגמים שבחרו לתרגם במלת (עהעברוך) דוקא, עליהם להביא ראיה לאמת תרגומם זה.
לא תנאף – אין ניאוף אלא באשת איש, שנאמר ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת (ויקרא כ׳:י׳), ואומר האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים (יחזקאל ט״ז:ל״ב) (רש״י); וטעות היא ביד ראב״ע שהכחיש דבר זה, ונסתייע ממה שכתוב ותנאף את האבן ואת העץ (ירמיהו ג׳:ט׳), והוא לא הבין שאינו אלא משל, והכוונה על ע״א שהיא נמשלת לניאוף, כי האומה נמשלת כאילו היא אשת איש עמו יתברך, כמבואר בכל הפרשה ההיא (ירמיהו ג׳).
ספורנו שמות כ':י"ב
לא תנאף – עיקרו באשת איש, שהוא היותר מורגל אצל עוברי עבירה, ובכללו כל ביאה פסולה.
תורה תמימה שמות כ':י"ב
לא תנאף – תניא, שמעון בן טרפון אומר, אזהרה לעוקב אחר נואף מנין ת"ל לא תנאף – לא תנאיף.
עוקב אחר נואף נקרא זה שמרגיל את חבירו לניאוף ומזמין לו זונות, וטעם הדרשה לא תנאף לא תנאיף לא נתבאר, ומהרש״א כתב דדריש מדלא כתיב לא תשכב את אשת רעך כדכתיב גבי עונש ואיש אשר ישכב את אשת רעהו, עכ״ל. ולבד שדבריו דחוקים עוד הם מופלאים, שבאמת כתיב בעונש ואיש אשר ינאף, ונ״ל דמדייק משום דלפי חוקי הלשון היה צ״ל לא תְנָאף, כמו דמצינו הרבה בפסוק, כלם מנאפים (ירמיהו ט׳), וכלותיכם תנאפנה (הושע ד׳), ועם מנאפים חלקך (תהלים נ׳), אשה מנאפת (משלי ל׳), ולכן דריש דמפרשינן הלשון תנאף בשני המובנים תִנְאף וגם תְנָאף, וזהו המובן שלא ינאף לעצמו וגם לא יגרום לאחרים, וזהו גם טעם דרשה הבאה לא תהא בך נאוף בין ביד בין ברגל, כלומר, שלא תגרום לך נאוף.
מיקרופדיה
הגדרה[1] - איסור ביאה בנשים מסויימות, ואיסורים נוספים הנלמדים ממקרא זה
תוכן עניינים
1 אשת איש
2 אשת גוי
3 שאר העריות
4 המכין לנואף מקום
5 קריבה לעריות
6 הרחת בשמים שעל ערוה
7 השחתת זרע
8 לא ילבש
9 מלקות
10 הערות שוליים
אשת איש
איסור אשת-איש (ראה ערכו), אזהרתו מהכתוב: לֹא תִּנְאָף (שמות כ יג; דברים ה יז. מכילתא יתרו בחדש ח; מכילתא דרשב"י שם; לקח טוב שם; חינוך לה). ואף על פי ששמענו אזהרת אשת איש מן הכתוב: וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ (ויקרא יח כ), אין היא אזהרה אלא לנואף בלבד, ולפיכך נאמר: לא תנאף, אחד האיש ואחד האשה (כן משמע מתורת כהנים קדושים פרק ט יא; ספר המצוות לרמב"ם ל"ת שמז; יראים ז,יח; כן משמע מסמ"ג לאוין צז). בכתוב זה נכללו כל איסורי אשת איש, בין נערה-מאורסה (ראה ערכו) שמיתתה בסקילה (ראה ערך נערה המאורסה), בין נשואה שמיתתה בחנק (ראה ערך אשת איש: האיסור והחיוב), ובין בת-כהן (ראה ערכו) שמיתתה בשריפה (ראה ערך בת כהן: בזנות. ספר המצוות לרמב"ם שורש ז), שׁשֵׁם האיסור אחד הוא, ואין חילוקי המיתה גורמים לחילוקי אזהרה (כן משמע מספר המצוות שם)[2].
אשת גוי
אשת גוי - שנחלקו בה אם יש לבעלה הגוי אישות בה לאסרה לישראל (ראה ערך אשת איש: האיסור והחיוב) - נחלקו בה ראשונים, אם היא אסורה לישראל משום "לא תנאף":
יש סוברים שכשם שנתמעטה מחיוב מיתה, שנאמר: אֵשֶׁת רֵעֵהוּ (ויקרא כ י), פרט לאשת אחרים (ראה ערך הנ"ל: שם) - נכרים - כך נתמעטה מלאו של לא תנאף, שהרי נאמר בכתוב: אשר ינאף את אשת רעהו (ויקרא שם), ומכאן שנתמעטה אשת הגוי אף מאזהרת ניאוף (הדר זקנים שם).
ויש סוברים שביאת אשת הגוי יש בה איסור משום לא תנאף (מזרחי דברים כא יא, לפי פרי האדמה מלכים ח ג), שהמיעוט "אשת רעהו" נאמר בכתוב המלמד עונש אשת איש - שנאמר בו: מות יומת הנֹאף והנֹאפת (ויקרא שם) - ולא בענין אזהרת לא תנאף (פרי האדמה שם).
שאר העריות
שאר עריות (ראה ערכו) מלבד אשת איש, נחלקו ראשונים אם נכללו אף הן באזהרת "לא תנאף":
יש סוברים שאזהרת לא תנאף אינה על שאר עריות, ולא נאמרה בכתוב אלא אזהרה לאיסור אשת איש בלבד (רש"י שמות כ יג, ודברים ה יז; כן משמע מספר המצוות לרמב"ם שורש ז, ול"ת שמז; פירוש הרא"ש שמות שם; כן משמע מיראים ז,יח; סמ"ג לאוין צז; חינוך לה), שסתם ניאוף הוא באשת איש, שנאמר באיסור אשת איש: מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת (ויקרא כ י. רש"י שמות שם; יראים שם ושם; סמ"ג שם), וכן נאמר: הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים (יחזקאל טז לב. רש"י שמות שם), שניאוף הוא משורש אנף שהוא לשון קנאה, ושייך דווקא באשת איש משום קנאת בעלה (מלבי"ם שם).
ויש סוברים שאזהרת לא תנאף כוללת את כל העריות (ראב"ע וחזקוני ורלב"ג שם; כד הקמח שבועות ב; כן משמע מדעת זקנים והדר זקנים שם; אברבנאל שמות כ א,יג, ושם כב כד), ואף ביאת אשתו נדה בכלל (כן משמע מראב"ע שם, בדעת רס"ג; כד הקמח שם), ואף ביאת גויה פנויה אסורה מכתוב זה (כן משמע מפסיקתא רבתי יא, ואליהו רבה כד, וילקוט שמעוני ואתחנן תתל, וראב"ע שם, בדעת רס"ג, ורבנו בחיי שם), ואף משכב-זכור (ראה ערכו. כן משמע מראב"ע שם, בדעת רס"ג; כד הקמח שם), וביאת בהמה (כן משמע מתנחומא בראשית כז, וראב"ע שם, בדעת רס"ג, ורבנו בחיי שם; אברבנאל שם כ א), שניאוף הוא לשון זנות, וכל העריות בכלל, כמו שנאמר: וַתִּנְאַף אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הָעֵץ (ירמיהו ג ט. ראב"ע שם כ יג; דרשות ר"י אבן שועיב שם ד)[3].
המכין לנואף מקום
יש מהתנאים שדרש: לא תנאף, לא תנאיף - לא תגרום ניאוף (רבנו חננאל שבועות מז ב) - אזהרה לעוקב אחר המנאף (שמעון בן טרפון בשבועות שם), שהוא מכין לנואף מקום ונשים לניאוף (רבנו חננאל שבועות מז ב), ונקרא עוקב, שהולך על עקביו להביא לחברו נשים לניאוף (ערוך, עקב); ויש מפרשים שעוקב הוא לשון גומר הדבר, כמו עקב שהיא באחרית הרגל, והיינו שהוא מסייע למנאף לגמור את הדבר (ר"י מיגש שם). ויש מהראשונים שכתבו כן להלכה, שהעוקב אחר המנאף עובר משום "לא תנאף" (סמ"ג לאוין קג; סמ"ק רצב; כן משמע מהמאירי שם)[4]. והפוסקים לא הביאו איסור זה (רי"ף; רמב"ם; רא"ש; טוש"ע), וביארו בדעתם ששאר התנאים חולקים על דרשה זו (חכמת שלמה אה"ע כב א, בדעת הרמב"ם והפוסקים).
קריבה לעריות
איסור קריבה לעריות (ראה ערכו) - היינו קירוב בשר לערוה בלא ביאה, המביא לידי גלוי עריות (ראה ערך גלוי עריות: האיסור והחיוב) - יש מן הראשונים שכתבו שהוא נכלל באזהרת "לא תנאף", ופירשו כן דרשה שדרשו חכמים: לא תנאף, לא תהא בך ניאוף, בין ביד בין ברגל (נדה יג ב), דהיינו על הנוגע באבר מאבריה של ערוה כדי ליהנות, וקראו אותו חכמים מנאף ביד וברגל. ואף על פי שנאסרה הקריבה לעריות מן הכתוב: לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה (ויקרא יח ו), לסוברים כן (ראה ערך הנ"ל: שם), נאסרה אף משום לא תנאף (כן משמע מפירוש המשניות לרמב"ם סנהדרין נד א; כד הקמח שבועות ב).
הרחת בשמים שעל ערוה
המריח בשמים שעל ערוה, פירשו ראשונים שזהו מה שדרשו חכמים: לא תנאף, לא תהנה לאף (פסיקתא רבתי כד; מדרש הגדול שמות כ יד), דהיינו שאסור להריח בשמים שעל ערוה (פירוש המשניות לרמב"ם שם; מדרש הגדול שם; חרדים מ"ע התלויות בחוטם א, ול"ת התלויות בחוטם א), והיינו בין באשת-איש בין בכל עריות (חרדים ל"ת שם), והוא איסור מן התורה, ואינו אסמכתא (ראה ערכו) בלבד (כן משמע מפירוש המשניות לרמב"ם שם); ויש ראשונים שנראה מדבריהם שאין איסור להריח בשמים שעל ערוה, אלא מחשש שמא יבוא על ידי כך לידי קריבה לעריות (אבודרהם ברכת הריח, בשם ר' גרשון; שו"ע או"ח ריז ד).
השחתת זרע
אסור להוציא שכבת זרע לבטלה (ראה ערך השחתת זרע: האיסור. רמב"ם איסורי ביאה כא יח; טוש"ע אה"ע כג א), שנאמר: לֹא תִּנְאָף (שמות כ יג), לא תהא בך ניאוף, בין ביד בין ברגל (נדה יג ב). שלא כתוב לא תנאף באשה - שבאזהרה כתוב: לא תנאף, ולא כתוב באשה כדרך שכתוב בעונש: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ (ויקרא כ י. מעדני יום טוב נדה ב מ; מהרש"א שם יג ב) - אלא לא תנאף סתם (רש"י על הרי"ף שבת לט ב מדפי הרי"ף ד"ה לא תנאף; מעדני יום טוב נדה שם), והיינו אפילו שלא באשה, אלא ביד או ברגל (מעדני יום טוב שם). וביארו ראשונים דהיינו שמשפשף מילתו ביד או ברגל (תוספות נדה שם ד"ה בין), וממשמש באמתו, ומוציא שכבת זרעו לבטלה (רש"י על הרי"ף שבת שם ד"ה המנאפין).
לא ילבש
האיסור שלא-ילבש (ראה ערכו) איש לבוש אשה, והאיסור שלא תלבש אשה לבוש האיש (ראה ערך הנ"ל), יש מן הראשונים שכתב שהוא נכלל ב"לא תנאף", שעל ידי זה הזכר מתייחד עם הנקבות, והנקבה מתייחדת עם הזכרים, והיא דרך המנאפים (כד הקמח שבועות ב).
מלקות
העובר על לאו של "לא תנאף" אינו לוקה, שהוא לאו-שניתן-לאזהרת-מיתת-בית-דין (ראה ערכו), שלהלכה אין לוקים עליו (ראה ערך הנ"ל. כן משמע מרש"י סנהדרין ט א ד"ה דאתרו, ותוספות שם ד"ה דאתרו; רמב"ם סנהדרין יח ב; סמ"ג עשין קה; מאירי מכות יג א), ואף העובר על שאר איסורים שנכללו בלאו זה ואין בהם מיתה (ראה לעיל), כיון שנכללו בו אף איסורים שיש בהם מיתה, הרי הוא לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין, ואין לוקים עליו (כן משמע מיבין שמועה (אלגזי) קפב; תקנת השבין עמ' קמח).
הערות שוליים
לד, טורים תקלג-תקמו.
יש מן האחרונים שכתבו בדעת תנאים ובדעת גאונים, שבכתוב זה לא נכלל איסור אשת איש (חכמת שלמה אה"ע כב א, בדעת שמעון בן טרפון בשבועות מז ב; ר"י פערלא לספר המצוות לרס"ג, פתיחה לעונשין ו, בדעת רבי אליהו הזקן).
ואף ביאת פנויה (ראה ערכו) - לסוברים שהיא אסורה מן התורה (ראה ערך הנ"ל) - יש שכללו לדעה זו בכלל איסור לא תנאף (כן משמע מראב"ע שם, בדעת רס"ג).
ויש מהראשונים הסובר שאינה אלא אסמכתא, והאיסור הוא מדרבנן (כן משמע מזהר הרקיע ל"ת י).
-----
ש: לפני כמה שנים נפרץ אתר בגידות, כלומר שירות היכרויות למטרת ניאוף, בו נרשמו 37 מיליון איש בעולם, מתוכם 170 אלף ישראלים, ונחשפו שמותיהם. מה יש לומר על זה?
ת: לצערנו אין שום חידוש. תמיד היה יצר הרע של גילוי עריות. זו אחת העבירות שבגללה חרב הבית הראשון וגלינו מארצנו. אנשי כנסת הגדולה בטלו את היצר הרע של עבודה זרה, אבל לא את היצר הרע של גילוי עריות. רק החלישו אותו בכך שאין אדם מתגרה בקרובותיו, - מלבד מקרים יוצאי דופן. אם כן, עדיין קיים היצר הרע של גילוי עריות, ויש מאוד להיזהר ממנו. בודאי שזה חטא ופשע נורא לארגן תעשיית בגידות. גם בלעדו, היצר הזה חזק ויש להילחם נגדו במסירות נפש.
ש: היום יש יותר בגידות בעם ישראל מאשר אז?
ת: קשה לדעת. אם מחפשים באינטרנט את הערך "אחוז הבגידות בישראל", מגיעים למספרים מחרידים, 30%, 50%, 85%. יש לקוות שאלה אינם מספרים אמיתיים.
ש: חז"ל אומרים: "רובם בגזל, מעוטם בעריות וכולם באבק לשון הרע" (בבא בתרא קסה). אם כן, זה רק מעוט?
ת: גם מעוט, זה דבר נורא ואיום. זו עבירה שחייבים עליה מיתה. והיא ביהרג ואל יעבור. גם גוי אסור בניאוף וחייב עליה מיתה, כשבע מצוות בני נח. זה גם הורס את הילדים. מרן הרב קוק במאמרו נחמת ישראל מברר באריכות שגילוי עריות אינו רק עבירה בין אדם למקום אלא עבירה בין אדם לחברו כי היא הורסת את המשפחה (מאמרי הראיה 279). אגב,לגבי "מעוטם בעריות", מסילת ישרים הוא מסביר שזה כולל לאו דווקא עריות ממש, אלא גם קרבה לעריות, וזה גם נורא ואיום .זה לשונו: "אין בכלל האיסור גופו של מעשה בלבד, אלא כל הקרב אליו. ומקרא מלא הוא (ויקרא יח): לא תקרבו לגלות ערוה" (מסילת ישרים יא).
ש: וכיצד נילחם נגד היצר הרע החזק הזה?
ת: כבכל מלחמה, יש להחזיק את האויב רחוק, להילחם בו בשטחו, ולא לתת לו להיכנס לשטחנו ,אפילו כמלוא נימה. יש פסוק במשלי: "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה. אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה. כן הבא אל אשת רעהו (משלי ו כז-כט). אחד הפירושים הוא שיש כאן מדרון חלקלק: מתחילה קרבה קטנה אסורה וזה מידרדר לגילוי עריות החמור.
ש: אך מול אויב כה מסוכן, כיצד יהודי פשוט שלא למד הרבה תורה, ידע להיזהר?
ת:בשביל זה אין צורך ללמוד הרבה תורה. כל יהודי פשוט קרא מסילת ישרים כמה פעמים, ושם יש פירוט מדויק של איסור "לא תקרבו". הוא מוסר לנו רשימה.
א. מעשה - כלומר נגיעה וחיבוק. "ואמרו ז"ל: אמר הקדוש ברוך הוא, אל תאמר: הואיל ואסור לי להשתמש באשה, הרינו תופסה ואין לי עון, הרינו מגפפה ואין לי עון, או שאני נושקה ואין לי עון. אמר הקדוש ברוך הוא: ...אשה שאינה שלך, אסור ליגע בה כל עיקר וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו, מביא מיתה לעצמו" (מסילת ישרים שם).
ב. ראיה – "כל המרצה מעות מידו לידה כדי להסתכל בה, לא ינקה מדינה של גיהנם". "שכל המסתכל באצבע קטנה של אשה וכו'". "ונשמרת מכל דבר רע, שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו היא פנויה, באשת איש אפילו היא מכוערת".
ג. דיבור – "כל המרבה שיחה עם אשה גורם רעה לעצמו".
ד. שמיעה – "קול באשה ערוה".
ה. עוד שמיעה ודיבור – "דיבור בדברי זנות או השמיעה לדברים האלה". "לא יראה בך ערוה דבר, ערות דיבור, זה נבול פה". כלומר דיבורים לא צנועים. "אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו, מגידים לו לאדם בשעת הדין".
ש: מה הכלל?
ת: "כל החושים צריכים להיות נקיים מן הזנות ומעניינו." "על דרך זה אסרו בענין זה של העריות כל מה שהוא ממינו של הזנות, או הקרוב אליו, יהיה באיזה חוש שיהיה".
ש: יש אנשים דתיים שטוענים שכל ההלכות האלה כבר לא שייכות לנו, ובמקום לברוח, יש להתמודד?
ת: חז"ל אומרים אחרת. וגם לצערנו המציאות של ריבוי הבגידות אומרת אחרת. גם מסילת ישרים אומרת אחרת: "ואם לחשך אדם לומר, שמה שאמרו על נבול פה, אינו אלא כדי לאיים ולהרחיק אדם מן העבירה, ובמי שדמו רותח הדברים אמורים, שמדי דברו בא לידי תאוה, אבל מי שאמרו דרך שחוק בעלמא, לאו מילתא הוא ואין לחוש עליו - אף אתה אמור לו: עד כאן דברי היצר הרע". "האמת הוא כדברי רבותינו זכרונם לברכה, שנבול פה הוא ערותו של הדיבור ממש".
ש: אכן יש כאן שאלה עקרונית: כל האיסורים האלה של תורה או דרבנן, הם איסור עצמי, טומאה עצמית, או כדי שלא להידרדר לגילוי עריות?
ת: גם וגם. "ומשום זנות הוא שנאסר ככל שאר עניני הזנות, חוץ מגופו של מעשה, שאף על פי שאין בהם כרת או מיתת בית-דין, אסורים הם איסור עצמם, מלבד היותם גם כן גורמים ומביאים אל האיסור הראשיי עצמו"
ש: דיברנו על מעשים. ומה עם מחשבות?
ת: נכון. שכחתי. "בענין המחשבה... ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום... ואמרו עוד: הרהורי עברה קשים מעבירה. ומקרא מלא הוא: תועבת ד' מחשבות רע"
ש: ובסיכום?
ת: להרבות בצניעות, להרבות בטהרה, להרבות בלימוד מסילת ישרים, להרבות בתורה.
How Money Can *Help* Buy Happiness
Eric Barker
Money can't buy happiness? Please. We all know that's just something rich people say to stop us from robbing them. Money might not buy lasting, profound joy, but it can undoubtedly rent some pretty good times.
We all fantasize about the kind of happiness that comes with six zeroes, a gated community and a butler to iron your money for you. Even if vast wealth doesn’t buy happiness, it’s better to have a Birkin bag to keep your sadness in.
But seriously -- can money really buy happiness? The latest research shows, yeah, more money = more happy… usually. The effect varies but there are some people who are rich and unhappy and more money doesn’t fix it for them.
Plenty of things could contribute to the inconsistency but we’ll focus on one here that’s well established by the research, and something we can use: how you spend your money. Some things we buy make us very happy, other less so. We may not have limitless piles of green rectangles but we can all spend what we have in better ways to increase our joy.
We’ll get scientific insight on the type of spending that increases smiles from the books “The Myths of Happiness” and “Happy Money”, along with the study, “If Money Doesn’t Make You Happy Then You Probably Aren’t Spending It Right” by Harvard happiness expert Daniel Gilbert.
Let’s get to it...
Buy Many Small Pleasures Versus Fewer Large Ones
You save up for the new computer or the big vacation thinking, “Yes, I’ll take the Costco-sized bundle of joy, please.” But turns out the pleasure we get from these things has the shelf life of an open carton of milk.
The research here is consistent: when it comes to happiness, frequency beats intensity. It's like someone finally looked at life's instruction manual and said, "Wait a minute, we've been assembling this happiness thing all wrong!"
Small pleasures? They're the unsung, miniature heroes of joy. Why? We’re less likely to adapt and take for granted all these little things than we are the one, big rare event. Splurging on a string of small delights is like giving your mood a constant, gentle nudge upwards.
Buy Experiences Instead Of Stuff
It's long been said that experiences are the spice of life, with material goods trailing behind like a bored sibling on a family road trip. This is true. When studied, 57% of people derived greater happiness from experiential purchases while only 34% got more joy from buying things.
Why? We quickly take material goods for granted. Research shows this happens more slowly with experiences. Also, we anticipate and remember experiences more, savoring them for longer and squeezing more enjoyment from them. You share photos and stories from vacations. Do that with a 4K TV and you’ll seem insane.
Now nobody’s saying you need to shun the material world like a monk with a trust fund. And there’s an exception worth noting here. Material purchases can make you very happy – if you turn them into experiences. If buying that new car means more road trips with friends, it might be an excellent happiness investment.
This next one may sound uncomfortable, but you know it works...
Delay Consumption, Increase Anticipation
Planning a vacation is like scripting your own fairy tale. You're the star of your own travel show, where everything goes perfectly, you always look fantastic in photos, and the locals find your inability to pronounce street names endearing.
The reality often involves sunburns, flight delays, and lost luggage. The vacation is still good, but it's no match for the blockbuster you directed in your head.
In the dark comedy that is our pursuit of happiness, there's a twisted little truth: the joy of anticipation often eclipses the actual enjoyment of whatever we've spent our hard-earned money on. It's like our brains are the ultimate bait-and-switch artists, hyping up future pleasures only to shrug nonchalantly when they finally arrive.
Study after study demonstrates this effect and we can extract two clear lessons: extend the anticipation period, and take more mini-vacations vs fewer big vacations. Simply put, structure your life so you’re always looking forward to something.
This next one is often ignored...
Consider The *Full* Effects of Your Purchases
Maybe you want to buy a new TV. Oh, and it’s not just a TV; it’s a gateway to other worlds, a window into the lives of more attractive people with more interesting problems. You imagine a sleek, shiny behemoth of technology gracing your living room.
But here's the kicker: that TV, as magnificent as it is, might just turn you into a hermit. Your social life dwindles to the point where your most meaningful conversation is with the pizza delivery guy, and even he's starting to look worried for you.
The farther things are in the future, the more abstractly we view them. But we often do better when we consider how our purchases will affect our future use of time and day-to-day lives.
The idea of going camping can inspire adventurous fantasies in the gorgeous wilderness. But a little self-awareness might tell you that the great outdoors, uh, is only great in theory. Because nothing beats spending a week pretending you’re homeless, fighting off insects, and discovering new, exciting ways to burn food over an open fire. Sleep on the ground outside? I can do that for free if I forget my keys after a night out. It's less “Walden” and more “Why am I doing this to myself?”
Know thyself and think concretely about the future results of your purchase.
Time for a tip that you don’t hear encouraged very often...
Following The Crowd Can Be A Great Idea
Sorry, you’re not always the unique snowflake you think you are. Popular things are often popular for a reason and we do ourselves a disservice by ignoring what brings others pleasure.
Study after study shows the best way to predict how much one person will like something is to see how much other people enjoyed it. Hardly shocking, but all too often we think we’re special, and that’s not the safe bet when it comes to happiness.
Usually, the secret to happiness isn't in some esoteric, hard-to-find experience, but in the shared joy of humanity's greatest hits.
But what about when we have a few choices in front of us? What’s a good litmus test to find the joy-optimizing option?
Spend Money On Fundamental Feelings
We spend a lot of money “keeping up with the Joneses.” Buying things to impress others. The research shows the happiness this brings isn’t very lasting. It's a never-ending cycle of "Look at me, I have things!" And let's be real, the only person who's actually paying attention to your new things is you, while you lie awake at night, wondering why your credit card bill looks like a phone number.
The spending that really pays emotional dividends fulfills deep emotional needs like competence, relatedness, or autonomy.
Pay money to develop a skill you’re passionate about. Or use that cash to buy a bunch of tacos and share them with your friends in the park. Or spend that money to get your life in order and feel like you’ve got control over your world.
Speaking of autonomy, that leads us to our next insight...
Buy Time
Maybe money can't buy happiness, but it sure can outsource some misery. Working fewer hours or paying someone to handle errands can free up time for things that really make you happy.
The key issue is how you spend that new free time. If you just watch mindless TV or scroll social media, the happiness benefits will be miniscule. But use that time for wiser activities and life can be grand.
You can start picking up interesting hobbies like you’re an 18th-century aristocrat. Learn to play jazz, read classic literature, take cooking classes, go to a shiur. You attend operas and only fall asleep twice. You're turning into the most interesting person at any party, and you don't even have to exaggerate your hobbies anymore.
Paying someone to clean your home can be a wiser purchase than a new computer. It's about embracing the fact that life is short, weekends are shorter, and you don't want to spend either wrestling with a vacuum cleaner.
And our final tip is one that you don’t want to do but makes life so much more enjoyable...
Make It A Treat
Remember when a trip to the ice cream shop was a monumental event? Now, as an adult, you can stroll into any store and buy a tub of ice cream. You can eat it for breakfast if you want. But does it feel special? No. It feels like you're an adult who's given up.
It’s the oldest lesson in the book: we want what we can’t have. And when we’re denied something for a while, we appreciate it so much more when we finally have it.
This strategy turns every little joy into a mini celebration. You're not just living; you're an event planner for the exclusive party that is your life. Eating your favorite food is no longer just “Tuesday night dinner”; it's “I Haven't Had This In Ages And Oh My God I Missed It So Much”.
Bingeing TV is fun but, as we discussed earlier, there’s a perverse fun in anticipating the next episode. Yeah, this might sound like an exercise in self-inflicted psychological torture or an adult version of the marshmallow test, but you know it works.
It’s about finding that sweet spot where you appreciate the things you love by not overindulging in them.
Okay, time to round it all up – and we’ll learn one more way that spending can boost smiles. And it may be the most important of them all...
Sum Up
Here’s how to spend your money to maximize happiness...
Buy Many Small Pleasures Vs Fewer Large Ones: Don’t save up all year to buy one colossal, wallet-destroying item. Spread the cash around for lots of little boosts.
Buy Experiences Instead Of More Stuff: More amusement parks and vacations. Fewer gadgets and TV’s.
Delay Consumption, Increase Anticipation: Looking forward to something is often more satisfying than actually getting it. The anticipation, it turns out, was the main event. The actual product is just the merch you buy on the way out of the concert.
Consider The *Full* Effects of Your Purchases: Going on a hot air balloon ride looks great on Instagram, but they don’t show the part where you’re praying with all your soul because you’re essentially in a wicker basket 10,000 feet in the air with a giant flame above your head. Next time you're about to make a big purchase, consider the full picture.
Following The Crowd Can Be A Great Idea: In our quest for happiness, we often forget a simple truth: looking at what makes others happy can be a cheat sheet for our own bliss.
Spend Money On Fundamental Feelings: Forget the suburban gladiator arena known as "keeping up with the Joneses." Instead of status, buy competence, relatedness, and autonomy.
Buy Time: The sweet paradox of modern living: we hustle for those almighty dollars, yet find ourselves too strapped for time to enjoy them. (And if you do want to inspire envy in others, lots of free time can have a far greater effect than money.)
Make It A Treat: We're living in a world of instant gratification, where pleasures are as easy to come by as bad decisions at a high school reunion. So create artificial scarcity. It’s like playing hard to get with yourself.
You're about to splurge on the latest, shiniest thing you definitely don't need when suddenly, a wild idea appears: "What if I buy something for someone else?"
It's a thought so alien, your brain almost files a restraining order against it. We're supposed to spend our hard-earned cash on other people? What is this, opposite day?
Yes, research confirms the old saw: it’s better to give than to receive. A 2008 study found, “Although personal spending was unrelated to happiness, people who devoted more money to prosocial spending were happier, even after controlling for their income.”
Why? Giving improves relationships and our relationships are the bedrock of happiness.
And then there's the joy of watching them open that gift. It's like a real-life unboxing video, minus the monetization. They’re excited and you get to watch with the smug satisfaction of a cat who's just knocked a vase off a shelf.
So go buy something for someone who is not you. Altruism is the express lane on the happiness highway.
Developing Good Habits
Washington Post
Many people think that motivation is the key to changing habits — and that you either have it or you don’t. But motivation is not a psychological trait or personality characteristic. It’s something you can cultivate.
“It’s about setting yourself up for success,” said behavioral scientist Katy Milkman, a professor at the Wharton School of the University of Pennsylvania and author of the book “How to Change: The Science of Getting from Where You Are to Where You Want to Be.” “Create an environment that’s conducive to making the choices you want to make. Think in advance about what could cause you to fail so you can think strategically about how you can overcome that obstacle.”
But once we find motivation, it doesn’t become a constant. It can come and go in waves.
“People tend to misjudge future levels of motivation — they don’t understand that high motivation today will drop down to low motivation or that other motivations will come in,” said B.J. Fogg, founder of the Behavior Design Lab at Stanford University and author of the book “Tiny Habits: The Small Changes That Change Everything.” “The other thing people get wrong is they think they’ll be able to sustain consistently high levels of motivation day after day. It’s just not how we’re wired.”
Another surprise: Motivation often comes from contemplating changing behavior, rather than before. Research shows that pre-motivational factors — such as risk perception and awareness of one’s own behavior — are important for people to build motivation to increase physical activity.
After we contemplate and mobilize ourselves to change our behavior, we often find that “it’s easier and more enjoyable to do than we thought it would be, and we find our rhythm,” said Wendy Grolnick, a professor of psychology at Clark University in Worcester, Mass., and co-author of the forthcoming book “Motivation Myth Busters: Science-Based Strategies to Boost Motivation in Yourself and Others.” “So instead of waiting for motivation to strike, it’s better to do something to spark it.”
With the right science-based strategies, you can make healthy changes, experts say.
Pinpoint what you want to do and why
Research suggests that self-determination theory — which refers to the quality, not the quantity, of motivation — matters most in changing behaviors. Ask yourself why you want to eat more healthfully, exercise more often, quit smoking or change other habits.
People feel most motivated when they have autonomy (when they feel it’s their choice to make this change, rather than feeling pushed or coerced), when they feel competent in making the change and when they feel connected to other people, Grolnick said: “When you see the value, meaning or usefulness to you in making the change, you’re more likely to sustain motivation.”
Talk yourself into it
You can bolster your autonomy and competence with motivational interviewing, which helps you explore your personal reasons for making a habit change and what you’re willing to do to get there, said William R. Miller, a professor of psychology and psychiatry at the University of New Mexico and author of the book “On Second Thought: How Ambivalence Shapes Your Life.”
Consider the following questions:
What are my three best reasons for doing this?
How important is it to make this change?
What steps have I taken to move in this direction?
What am I willing to do to make this change?
What am I going to do?
“Hearing yourself say it out loud can make it sink in as a commitment,” Miller said.
Announce your plans and ask for support from family and friends.
“The very act of asking for help is motivating because there’s some accountability in that,” Miller said.
Map out starter steps
Start with simple, bite-sized actions. To get into a regular walking routine, you could start by going for a walk around your backyard or put on your walking shoes, Fogg said.
“The starter step is kind of a mental jujitsu — it has a surprising impact for such a small move because the momentum it creates often propels you to the next steps with less friction,” Fogg said.
Make the pursuit more pleasant
If you encounter self-control challenges, try a strategy called “temptation bundling,” Milkman said.
Temptation bundling lets you engage in a guilty pleasure only while you are doing an activity you want to make a habit. To exercise more often, read a page-turner or listen to a certain podcast only while you are using a stationary bike or elliptical machine. To cook healthy meals, treat yourself to your favorite music or a beverage of choice while you are working in the kitchen. “It’s about making the path enjoyable,” Milkman said.
Piggyback certain actions
If you link a desired habit to something you already do (an anchor), you can create built-in prompts or reminders to engage in it, Fogg said. Some examples: After I get out of bed in the morning, I’ll do X number of push-ups or planks. When I see the stairs, I’ll take them instead of the elevator.
By letting one action become the trigger for another, the new behavior becomes automatic, Grolnick said.
Spend time with good company
Surround yourself with people who have the habits you’re trying to cultivate. “By watching people around you, their good habits will become normal to you, and their influence will rub off on you effortlessly,” Milkman said.
Ask someone with a stellar diet how they manage to eat healthfully at restaurants or inquire how a busy colleague always finds time for exercise when traveling for work. Once they share their secrets, “copy and paste” them into your life, Milkman said.
Be patient
“A lot of people think there’s some magic number of days to make a new behavior a habit,” Milkman said. But depending on the person and the activity, there are huge variations in that timetable.
In a pair of studies, Milkman and her colleagues examined habit formation among people who aspired to go to the gym regularly and hospital workers striving for better hand hygiene. The researchers found that while it typically takes months for people to become regular gym-goers, better hand-washing in the hospital becomes automatic in a matter of weeks. Milkman said: “It takes a meaningful amount of time to change habits,” often longer than people think.
Love Languages
If you have ever contemplated ways to improve your relationships, you have probably heard about love languages.
Washington Post
Love language, a theory about how people express and receive love, was introduced 30 years ago by Baptist pastor Gary Chapman. The notion that we all speak a love language has become so entrenched in public consciousness that it has spawned memes, satire and even a song by Ariana Grande.
But some scientists are questioning the validity of the concept. And others have suggested, that in some situations, love language thinking can do harm, encouraging adherents to stay in difficult or even abusive relationships. This month, a paper published in the journal Current Directions in Psychological Science reviewed the scientific literature and concluded that core assumptions about love languages stand upon shaky ground unsupported by empirical evidence.
“I feel like academics haven’t really taken this seriously,” said Emily Impett, a psychologist and director of the Relationships and Well-Being Laboratory at the University of Toronto who was a co-author of the paper.
Chapman’s book, “The 5 Love Languages: The Secret to Love That Lasts,” has sold over 20 million copies since its original publication in 1992 and been reprinted in 50 languages. The premise is that love means different things to different people, and the key to a happy relationship is understanding your partner’s love language. Their language might be words of affirmation (giving compliments), gifts (presents big and small), acts of service (helping your partner with chores or in other ways), quality time (doing things together) or physical touch (such as hugs, kisses or sex).
Responding to the new scientific review, Chapman said the success of his book speaks for itself. “I think the fact that so many millions of people have read the book, so many people have found it to be helpful in their relationship, that I’m convinced it can have a tremendous positive impact on a marriage,” Chapman said.
Science or pop culture?
There is little academic research into love languages. But when Impett and her co-authors Haeyoung Gideon Park and Amy Muise dug into the research literature, they found that some of the key assumptions behind “love languages” aren’t supported by relationship science. Here are their findings.
1. People don’t really have a primary love language
Discovering and learning to speak your partner’s primary love language is a key tenet of Chapman’s book. But when researchers ask study participants to rate the love languages on a continuous 5-point scale, they consistently find that people tend to rate all five love languages very highly indicating that most people connect with most or all five love languages. “In real life, we know that people often don’t need to make these kinds of trade-offs between do you want a partner who is going to touch you versus express love in some other way,” Impett said.
While it may seem like a small point, finding your “primary” love language is a cornerstone of love language advice. “If that’s the core assumption, then everything that follows kind of falls apart in a lot of different ways,” said Sara Algoe, a psychologist who runs the Emotions and Social Interactions in Relationships Laboratory at the University of North Carolina at Chapel Hill, and was not an author of the paper.
2. There are more than five love languages
Chapman claims there are five key love languages. But the research indicates that humans express love in more than the five ways defined by Chapman. In the review, Impett and her colleagues raise other possible expressions of love, such as supporting a partner’s personal growth and autonomy.
“We know that these things are really key for relationship satisfaction and might be more meaningful to couples with more egalitarian values,” Impett said. Research shows that developing conflict management strategies and integrating partners into one’s larger social network are also distinct behaviors that maintain relationship satisfaction.
Relationship experts say other important behaviors don’t fall neatly into a love language category. “There’s hundreds of them,” said Helen Fisher, biological anthropologist at the Kinsey Institute and author of Anatomy of Love. “Just being nice to your mother-in-law, being on time, creating interests together, learning things together, doing novel things together. It’s a little different than just spending time together.”
3. Sharing the same love language may not improve your relationship
The practical implication of love languages is that discovering and speaking the same love language as your partner is key to a successful relationship. “The dark side version of this theory that people might take away is that if someone doesn’t quote, ‘speak that language,’ then your relationship is doomed,” Algoe said.
But research shows that partners with matching primary love languages did not report higher relationship satisfaction than those with different love languages. Impett said rigorous statistical analyses suggest that receiving expressions of love in any form is associated with higher relationship satisfaction, regardless of whether the love language matched.
John Gottman, one of the pioneers of scientific relationship research, is also skeptical that learning your partner’s love language is a key to relationship happiness. “My general conclusion is that these dimensions are not very distinct conceptually, nor are they very important in terms of accounting for variation in marital happiness and physical satisfaction,” said Gottman, a psychologist and co-founder with his wife Julie Gottman of the Gottman Institute in Seattle.
Can 20 million readers be wrong?
Chapman, who has degrees in anthropology and a doctorate in adult education, said he formulated the five languages and wrote the book after a decade of counseling couples as a pastor in North Carolina and noticing patterns in problem areas that kept cropping up.
“I’m not a researcher,” Chapman said. “But I do think that there are significant numbers of people over the 30 years who have found that concept to be the thing that turned their marriage around emotionally.”
He said 133 million people have taken the 5 love languages quiz online. When he speaks at marriage conferences or goes on tour to churches around the country, a “half a dozen couples come up and say, ‘We just want to tell you, that book saved our marriage.’”
Chapman holds firm in his belief that almost everyone has a primary love language which “tends to stay with us throughout a lifetime,” he said. The only people he’s encountered who say all five are equally important are those who either were always loved or never loved, he said. There are also, “seasons of life and there are circumstances when another love language may jump to the top” for a period of time, he added.
“I mean all five of these are ways that anybody can receive love,” Chapman said. “We’re not going to turn away any one of them I think, but if we don’t have love in our primary language, we will not feel loved, even though our spouses speak in some of the other languages.”
He said some of the research criticizing love languages takes too strict of an interpretation of his work. “I was never dogmatic to say that there’s only five love languages,” Chapman said. But he says after years of people proposing a sixth, “I’m still open, but I’m a little more confident that these (five) are pretty much fundamental to human nature.”
So should we give up on love languages?
Impett said she hopes the research challenging love languages can start “conversations between partners about the importance of all kinds of needs, maybe opens up conversation of there being other idiosyncratic needs that people have in relationships.”
Brian Swope, a licensed marriage and family therapist from Philadelphia, said clients have come to therapy sessions discussing love languages.
“It gets couples asking some questions, and it gets them to start making some change,” he said. “If those questions aren’t going deep enough, then that change is only going to go so far.”
Gottman said he has also heard couples talk about love languages in therapy sessions. “I think the therapist has to then expand it and say, ‘It sounds like part of the problem is you’re not feeling very loved and appreciated.’ And that seems to actually characterize almost all couples who go to therapy.”
Gottman thinks the focus on love languages skirts around the important question, which is: “‘What can I do to make you feel more loved now, and help me understand where you are right now?’”
Chapman said he knows love languages aren’t “the answer to everything in marriage, for sure. But I think it could be a helpful tool for any individual or any couple that wants to enhance their relationship and especially meet each other’s need to feel loved.”
Interesssstinggg!!!
הג' רבי זיידל אפשטיין זצ"ל אמר שיש קבלה מרבי חיים ויטאל שאם יש מי שאומר פשט ברמב"ם והוא כתוב ומדויק היטב בדבריו ולעתיד יבא הרמב"ם ויאמר שלא התכוון לדברים אלו, האמת עם המדייק.
עז ושלום
איתא בגמרא (קידושין לא.) 'דרש עולא רבה
אפיתחא דבי נשיאה, מאי דכתיב (תהלים קלח, ד) יודוך
ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך, מאמר פיך לא
נאמר אלא אמרי פיך, בשעה שאמר הקדוש ברוך
הוא (שמות כ, ב-ג) אנכי ולא יהיה לך, אמרו אומות העולם לכבוד עצמו הוא דורש, כיון שאמר (שם יב)
כבד את אביך ואת אמך, חזרו והודו למאמרות
הראשונות. רבא אמר מהכא, ראש דברך אמת
(תהלים קיט, קס) ראש דברך ולא סוף דברך, אלא מסוף
דברך ניכר שראש דברך אמת '. והדברים תמוהים
מאד, וכי מה אכפת לן באותן רשעים מאומות
העולם, ובמה שיאמרו, שלכבוד עצמו הוא דורש,
ומה לנו ולמאמרם וללהגם, וכי צריכים להתפעל
מאותן סברות עקומות של אומות העולם.
ובפרט יש לעיין בזה, ע"פ מאמרו החריף והנוקב
של הרה"ק האלוקי מקאצק זיע"א, בדברי הכתוב
(שמות יט, ב) 'ויחן שם ישראל נגד ההר'. שעם בני
ישראל זכו לקבל את התורה, ע"י שנשאו פניהם
כלפי ההר, ובאופן דממילא הפנו גבם כלפי כל
העולם כולו, ובזה הראו שבגויים לא יתחשב, ואין
הם מתחשבים כלל בדעת שאר אומות העולם, אלא
אני וביתי נעבוד את ה', וכלשון חז"ל (בר"ר (אלבק) לך
לך מא) גבי אאע"ה 'ויבא הפליט ויגד לאברם העברי
(בראשית יד, יג) כל העולם מעבר אחד והוא מעבר
אחד'. והרי שבמתן תורה עצמו הראו עם בני ישראל
וגילו דעתם, שבגויים אל יתחשב, ואין הם מתפעלים
כלל מכל העולם כולו, ומראים גבם לכל העולם
כולו, ומדוע היה נצרך ליישב את דעתם של אומות
העולם, שלא יאמרו לכבוד עצמו הוא דורש.
אך יש לבאר ההבנה בזה ע"פ מאמרם ז"ל (שבת קיד.)
'ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל תלמיד
חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה, שנאמר (משלי
ח, לו) כל משנאי אהבו מות, אל תקרי משנאי אלא
משניאי'. ואמרו בגמרא ( יומא פו.) ' תניא ואהבת את
ה' אלקיך (דברים ו, ה) שיהא שם שמים מתאהב על
ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים,
ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות
אומרות עליו, אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו
שלמדו תורה, אוי להם לבריות שלא למדו תורה,
פלוני שלמדו תורה, ראו כמה נאים דרכיו, כמה
מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר (ישעיה מט, ג)
ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר . אבל
מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ואין
משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות ,
מה הבריות אומרות עליו, אוי לו לפלוני שלמד
תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו
שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה, ראו כמה
מקולקלין מעשיו, וכמה מכוערין דרכיו, ועליו
הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) באמו ר להם עם ה' אלה
ומארצו יצאו'.
והגדר העולה מתוך דברי הגמרא, שבדברים
שנצטוינו בהם בתוה"ק, צריך כל איש ישראל
לעשות כל מעשיו ע"פ התוה"ק, ומינה לא יזוע
לעולם, ואין לו להתפעל מדעת הבריות, ואדרבא,
אל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה', ו אדרבא
יש להסב להם את גבו, בהראותו שבגויים לא
יתחשב, אמנם במעשים נאים וראויים ומתוקנים
שהבריות נוהגים בהם, אם לא ינהג במידות
מתוקנות, וכמעשה בני אדם אנושיים, הרי שיש
במעשיו חילול ה', והוא עוון חמור שאין עליו כפרה
כלל, עד כדי כל משניאי אהבו מות רח"ל.
ולכך אף שמחד כל ענין קבלת התורה, היה במה
שסובבו עם בני ישראל והפנו גבם לכל העולם כולו,
והם בזים ומתעבים דעת אומות העולם בכל ענין
ובכל מעשה, עם כל זה במצוות שהשכל הישר
מחייבן, ואילולי נצטוינו בתוה"ק, עדיין היה ראוי
לנהוג כן מנימוסי המידות והכרת הטוב, אזי צריך
ליזהר ולהתחשב מאד מפני מה יאמרו הבריות,
שלא ייגרם ח"ו חילול ה' מתוך מעשיו, ואשר על כן
הראה לנו הקב"ה בתורתו הקדושה, היאך פעל
ועשה שאפילו אומות העולם לא יטענו שלכבוד
עצמו הוא דורש, ויראו שציוה על כיבוד אב ואם,
שהוא דבר אנושי מדרכי השכל הישר, ומתוך כך
יודו על ראש דבריו.
ואזכיר בזה מעשה הדרכה רבא, שזכתי לשמוע
מפי הרה"ק הפני מנחם זיע"א, בעת שכיהן
בראשות הישיבה הקדושה ישיבת שפת אמת,
שמעולם לא שילח בחור מן הישיבה הקדושה, זולת
פעם אחת, שאחד מן השארפע חסידישער בחורים,
מן החרדים ויראים לדבר ה', נתאחר בסעודתו
בחדר האוכל, יותר מן הזמן הקצוב לאכילה,
ונכנסה אחת מעובדות המטבח לסדר ולנקות,
וכאשר ראה דמות אשה לפניו, נעמד מלוא קומתו
וירק כנגדה בכותל, וכשנודע הדבר להרה"ק הפני
מנחם זיע"א, כינס את חברי הצוות וההנהלה,
והודיע שהוא מרחיק את הבחור מן הישיבה
לצמיתות, ולא הועילו שום דרישות ובקשות של
משפחתו ושאר נכבדים, ואמר שבחור אשר
מידותיו מושחתות עד כדי כך, מקומו לא ימצאנו
בישיבה קדושה, [ומאחורי הפרגוד ידוע לי, שדאג וחיזר
למצוא לו מקום הגון לתלמודו, ולא די בזה אלא שפעל ועשה ועישה
למצוא לו שידוך הגון לפי מעשיו, ועוד איסף מעות עבור נישואיו,
בלא ידיעת אותו בחור.]
באותם הימים ביאר לי הרה"ק הפני מנחם זיע"א,
את מעשיו ושיטתו, ושח בפני, שפעם אחת קרא לו
אחיו הרה"ק הבית ישראל זיע"א, והיה נסער מאד,
ואמר לו ששמע מפי אדם אחד, שהיה במקום
הצבא, היכן שבחורי הישיבות שתורתם אומנתם,
מתייצבים להגיש דיחויים, והיה שם אחד מבחורי
חסידי גור, שנהג שם במידת חסידות וצדקנות
יתירה מופרזת מאד, עד שהיה מן המתמיהים, וגרם
במעשיו לחילול ה', ואמר לו הרה"ק הבית ישראל
זיע"א, שאף שהוא מקפיד ביותר על חינוך הבחורים
בשמירת העינים הגדולה והמעולה ביותר, עד הקצה
הכי אחרון, מכל מקום ח"ו שלא יפלו לענין של
חילול ה' רח"ל, שאין לו כפרה עולמית, ועל כן יש
להדריך הבחורים בדרך הממוצע וההגון לילך בענין
זה, לשמור מכל משמר בשמירה מעולה ביותר על
קדושת ימי הנעורים, אבל בד בבד שלא יגרמו איזה
שהוא חילול ה' במעשיהם, ולא יהיו בכלל מחללי
ה', בבחינת אמרם 'כל משניאי אהבו מות' רח"ל.
ויש למצוא רמז לזה בדברי הכתוב דתהילים (כט,
יא) 'ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום'. וכפי
שהבאנו במאמ"א, אמרו חז"ל דמיירי על מתן תורה,
ה' עוז לעמו יתן, 'אין עוז אלא תורה שנאמר (איוב יב,
טז) עמו עוז ותושיה'. (מכילתא דרשב"י יתרו יט, יח). ואמרו
חז"ל (ביצה כה:) 'תנא משמיה דרבי מאיר, מפני מה
נתנה תורה לישראל, מפני שהן עזין. תנא דבי רבי
ישמעאל מימינו אש דת למו (דברים לג, ב) אמר הקב"ה
ראויין הללו שתנתן להם דת אש, איכא דאמרי
דתיהם של אלו אש, שאלמלא נתנה תורה לישראל,
אין כל אומה ולשון יכולין לעמוד בפניהם'. ובנוסח
סטרעטין שקיבלתי מזקנתי הרבנית ע"ה, מבית
אביה הרה"ק רבי משה מסטערטין זיע"א, אומרים
בפייט 'אדיר הוא', שאחר הגדה של פסח, ' עזוזים
עמך בית ישראל'. וזוהי עזותן של ישראל, שעומדין
כנגד כל אומות העולם, ואין מתחשבים במאמרם
ובעמדתם, ומוסרי נפשם על קדושת ה', ואין בושים
מפני לעג אומות העולם.
אולם יחד עם זאת סיים הכתוב ואמר 'ה' עוז לעמו
יתן - ה' יברך את עמו בשלום'. שיחד עם העוז שנתן
למו, ציום ובירכם בברכת השלום, בשלום ובמישור
הלך אתו, לכלכל כל מעשיהם בשלום ושלוה, שיהא
משאו ומתנו בנחת, ויהיו הבריות אומרות עליו,
אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה ,
ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו'.
וכאשר נתחזק בזה, נזכה ויתקיים בנו מאמר הכתוב
(ישעיה מט, ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך
אתפאר'. אכי"ר.
"איש לפי מהללו" ו"איש לפי מחללו"
משלי כ״ז:כ״א
(כא) מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב וְ֝אִ֗ישׁ לְפִ֣י מַהֲלָלֽוֹ׃
(21) For silver—the crucible, for gold—the furnace, And a man is tested by his praise.
רבנו יונה - משלי פרק כז פסוק כא
פירושו, מעלות האדם לפי מה שיהלל, אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושרש הצדק נמצא בו, כי לא ימצא את לבו לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו, ולגנות העבירות ולהבזות בעליהן מבלי מאוס ברע ובחור בטוב.
ספר פחד יצחק על פורים ענין א
דלכאורה, פירוש הכתוב הוא דהאיש ניכר מתוך אופן החילול שבני אדם מהללים אותו. ולזה בא רבינו יונה להוציא מפירוש זה ומבאר ד"איש לפי מהללו", היינו מתוך מה שהאדם מהלל ... כלומר, אם אנו באים להעמיד למבחן, את אפיו של האדם, עיקר השאלה היא: תנועת ההתבטלות שלו, להיכן הוא נוטה? - דתנועת התבטלות של האדם, נובעת היא מכוח הכרת החשיבות ... אבל האמת היא כי במבחן זה, של "איש לפי מהללו" נכללת היא שאלה מוקדמת לשאלה הנ"ל. כי עלינו לדעת, שלכוח זה של הכרת החשיבות, נמצא בנפש התנגדות גדולה. יש בה בנפשו של אדם נטייה חריפה לזלזול. לעומת כוח הכרת החשיבות, נמצא הוא בנפש מהלך שאינו רוצה לסבול שום חשיבות, ובזילותא ניחא ליה. שמו של הכוח הזה, המתפרץ בחזקה, להפקיע את עצמו מידיה של החשיבות הוא: "ליצנות".
Who do we become? A lot has to do with the type of people we revere and for whom we have adulation. Our objects of veneration are both a reflection of who we are inside and impact who we will become in the future.
Our culture has great respect for people who are the opposite of everything we are supposed to be.
If someone is "out there" and is a "social media influencer" then chances are that he is a chitzonyus-dike person [like that guy "Ehrman" who is always giving mussar when he himself is barely frum and has a Phd in ignorance and stupidity]. Who wants THAT? I can't think of one [not that I know most of them] such person who we want to have any type of similarity. That includes any politician, pundit or journalist. [I heard one popular internet rabbi lauding a certain blogger and saying how he agrees with just about everything the guy says. I am like - If I had any respect left for you it is now all gone. If this blogger-Am-Haaretz is your guy then something is very wrong].
The value of public personalities is to learn what to avoid. That is why the Torah is filled with narratives about villains, to know what NOT to be.
This is not to say that these people are all bad. Almost nobody is all anything. We are all a mixed bag of good and evil, pure and impure, holy and defiled. But for inspiration and knowledge we should look to truly great people and make sure we know the true place of people who lack the qualities of an Oved Hashem.
לקום בפני מסדרי הספרים
הפגישה שלי הראשונה עם רבינו, היתה לפני
שלושים ושמונה שנה, למדתי בחיידר ’תורת אמת',
באותה העת היו לי כאבים חזקים כל לילה בגב,
עשו לי צילומים ובדיקות, וראו שיש לי אבנים
בכליות והיה צריך לעשות לי צינתור, לילה לפני
התור נכנסתי עם אבי שליט"א לרבינו בכדי לקבל
ברכתו, רבינו היה שקוע בלימודו, וכאשר הרים
את ראשו, אבי סיפר לו שאני צריך לעבור טיפול
להוצאת האבנים, רבינו הסתכל עלי וחייך, ליטף
את פני, ואמר: ’המקום שלו זה בחיידר, הוא צריך
ללמוד תורה, הוא לא צריך להסתובב בבית חולים',
אבי שאל אותו, האם לבטל את הטיפול, ורבינו חזר
וחייך עלי במבט מלא אהבה: ’הוא צריך ללמוד ולא
ללכת לטיפולים', כמובן שדברי רבינו היו על אבי
כדברי בת קול, ומיד ביטל את התור (כאשר בטלפון
צעקו עליו בבית חולים שהוא אבא לא אחראי וכדו', אבל הוא בשלו
ע"פ דברי רבינו ויהי מה!, רבינו אמר שלא צריך, אז לא צריך), ומאז
באורח פלא חלפו הכאבים שהיו לי.
---
רבנו אישר את הסיפור דלהלן ואמר כי הוא נכון: הרבנית פינקל אשת חבר להגאון רבי בינוש זצ"ל אמרה כי מעולם לא כעס החזון איש, ורק אם אמרו מדוע לא עשו כך וכך שאם היו עושין היה נהיה אחרת, אז כעס ואמר למה לא עשו, כי ה' סיבב שלא יעשו. אם כן איך אומרים למה לא עשו.
רבנו נכנס לניחום אבלים והאבל דיבר: בתי נפטרה לפני כמה שנים באופן שלא הספיקו לתת את התרופה כמו שצריך ועתה אשתי נפטרה גם כן באופן כזה האם הדבר מלמד משהו? אמר רבינו, בסדר עולם מובא שנגזר על האדם מתי ימות, כמה פסיעות יפסע וכמה דיבורים ידבר. ולא צריך לחשוב כנ"ל שיש בזה שייכות.
---
זכורני ששאל אותו אדם, האם הוא יכול
לעשות תנועות כשמברך ומתפלל,
בכדי שיראו בניו את רצינות הדבר,
אע"פ שהוא באמת לא מכוין כל כך,
ענה רבינו ש'צריך לחנך שלא לשקר,
ותתנהג לפי מה שאתה', רבינו הוסיף,
שמה שהמחשבות בורחות לפעמים
והכונה לא מושלמת, זה טבעי, ומיד
ציין לו רבינו לירושלמי (תרומות פ"ח, ה"ד)
לגבי רבי יוחנן שגנבו לו את הכסף והיה
קשה לו לענות מחמת שכל האברים
תלויים בלב, והלב תלוי בכיס, ורואים
שהגוף מגיב מיד בצורה טבעית, אפילו
שלא מדעת האדם, וכן לגבי תפילה עצמה מצינו (ירושלמי הובא בתוס' ב"ב קסד:
ד"ה עיון) אמורא שאמר תודה לראשי שכורע במודים שאין אדם ניצול מעיון
תפלה, ע"ש.
----
פעמים היה רבינו מזהיר אותי בהזדמנויות שונות, שלא לעשות שום מעשה
משונה, והיה מפטיר בהלצה ’משונה משלם חצי נזק', ולפעמים היה מפטיר
’כל המשנה ובא אחר ושינה פטור', לדוגמא, אמר לי שלא לכוין לירושלים
כשהציבור לא מתפלל לצד זה, רק אם אני יודע את הכיון המדויק, אזי
לצדד מעט בראש לאותו הכיון (כגון בבהכנ"ס לדרמן שמתפללים למזרח, יש לצדד
מעט לצד דרום לכיוון ירושלים שהיא 45 מעלות דרומה).
---
לאחר הבר מצוה שלחתי לרבינו מכתב שאני רוצה
ללמוד איתו, הוא ענה לי שאכנס אליו, נכנסתי
ואמרתי לו שאני רוצה ללמוד איתו, הוא ענה לי
שאין לו זמן, שאלתי אותו, א"כ כיצד הלל ענה
על שאלות מטופשות למה עיניהם של תרמודיין
תרוטות וכד' (עי' שבת ל"א א'), ורבינו השיב שהלל
אחז ש'זה הרמה של מי ששואל אותו, וצריך לתת
לכל אחד את החשיבות לפי הרמה שלו, ועולם
חסד יבנה', התחלתי להסביר לרבינו, שאבי חוזר
בתשובה, ואני לומד בישיבה, וכל אחד יש לו מנהגי
אבותיו, ואני עומד נבוך שאינני יודע מה לעשות ואיך לנהוג, ולכן אני מבטיח לא לשאול שאלות משונות, אלא רק שאלות
הלכתיות או בהנהגה, הוא חייך ואמר לי ’תבוא בשעה זו כל יום שישי,
ותפרט לי את ספקותיך'.
מיני אז התעצם הקשר, ובמשך כל ימי חיי,
התייעצתי עם רבינו על כל צעד ושעל, לאיזה
ישיבה אלך, באיזה סוג לימוד לבחור, וכיצד
ללמוד, גם לאחמ"כ כאשר התחלתי בכתיבת
ספרי ההלכה ע"ס המשנ"ב, היה זה רבינו
שעודד ודחף כל הזמן להמשיך ללא הפסקה,
ודבר פלא היה לראות כיצד שכל פעם כאשר
קיבל ספר חדש שיצא לאור עולם, היה שמח
עליו כמוצא שלל רב, כאילו הוא בעצמו הוציא
את הספר, וכאילו מדובר בספר שלו, או בספר
חידושים של אדם גדול, רבינו חינך את הדור
כולו, להעריך ולדעת חשיבותה של תורה מהי.
---
פעם בחן אותי רבינו על מסכת והתנה עמי שאם לא אדע אחזור שוב,
הסכמתי, ואכן נכשלתי, היה זה מסכת ברכות, רבינו שאל אותי אם אשה
יכולה להיות מלך, את התשובה לא ידעתי, מיד הראה לי רבינו שזו גמ'
מפורשת (מ"ט א') אמר רב חננאל אמר רב לא אמר ברית ותורה ומלכות יצא
וכו' תורה ומלכות לפי שאינה בנשים ועבדים וכו', אמנם בין השורות... אבל
גמרא מפורשת...
---
נשאל הרב זצ"ל: מהו לעמוד בפני גבאי צדקה להמבואר בירושלמי
בכורים פ"ג ה"ג שצריך לעמוד בפני עושי מצוה?
והשיב: 'בדרך כלל גבאי צדקה לוקחים אחוזים לעצמן וזה לא לשם
מצוה אבל מי שאינו נוטל לעצמו כלום צריך לקום בפניו (עי' בפתחי
תשובה יו"ד סי' רנ"ו סק"א בשם תשובת יד אליהו סי' נ"ד)'.
והוסיף הרב: 'היה גבאי צדקה רבי דוד לייב שוורץ זצ"ל, ידעתי שאינו
נוטל לעצמו כלום, ותמיד הייתי קם בפניו'.
---
מענין לענין אמר הרב זצ"ל: 'גם מסדר הספרים בביית מדרש עוסק
הוא במצות חסד ואפשר שצריך לקום בפניו'.
הרבה מאד גנבים
פעם כאשר אירעה גניבה גדולה בבית רבינו, העזתי ושאלתי מדוע רבינו לא מסתכל במצח של האנשים ויראה מי הגנב (וכמבואר בזוהר על הפסוק אתה תחזה), רבינו ענה לי בפשטות: ’זה נכון, אבל אני רואה שיש הרבה מאוד גנבים שמסתובבים אצלי'...
Weight Gain
I hope I can keep my "New Year's Resolution" to lose weight.
I have gained 110 pounds [!!!!].
Since my birth.
Age For Chayalim
במדבר א':ג'
מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כׇּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.
כל יוצא צבא – מגיד שאין יוצא בצבא פחות מבן עשרים. [רש"י]
So no soldiers under 20.
What is the oldest age one may serve in the army? How come the pasuk doesn't mention this?
והזהרתה
רש"ר הירש שמות י"ח
(כ) והזהרתה – כאן בלבד בא הפועל "הזהיר" בשני מושאים ["אתהם" ו"את החקים ואת התורת"], ולא באף מקום אחר בכתובים. פעמים בא פועל זה ללא פירוט, כדוגמת: "וְהִזְהִיר אֶת־הָעָם" (יחזקאל לג, ג), או: "לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ" (שם לג, ח). בשני המקומות האלה נראה שפירושו: "להתרות", כדרך שבבניין נפעל – "נזהר", "הִזָּהֵר" – פירושו: לקבל על עצמו התראה. מאידך, "זהר" מורה ללא ספק על בהירות, אור בוהק; ו"הזהיר" פירושו: "להפיץ אור" – "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). "זהר" קרוב ל"צהַר", שממנו מתקבל "צָהֳרַיִם" – אמצע היום.
"הזהיר" מציין אפוא השלכת אור על דבר־מה למען אדם, שבלא זה לא היה רואה אותו או שם לב אליו. מכאן גם שני המושאים: לגרום לכך שקרני האור יפלו על חפץ כלשהו, ושהן יגיעו אל עיני אדם.
בפסוקנו, "והזהרתה" פירושו: לגרום לחוקים ותורות לזהור לנגד עיניהם באופן ברור ובהיר. לעשות את החוקים והתורות לחשובים כל־כך בעיני העם, עד שהם ישמרו בעצמם מלעבור עליהם.
"והזהרתָּה": דבר זה מוטל עליך בלבד, אתה עצמך תמסור להם את מצוות הלא־תעשה. "והודעת להם": את מצוות העשה.
והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון – חז"ל (בבא מציעא ל:) מבארים ציוויים אלה כך: " 'והודעת להם' – זה בית חייהם (פרש"י: ללמוד להם אומנות להתפרנס בו), 'את הדרך' – זו גמילות חסדים, 'ילכו' – זה ביקור חולים (אפילו לבן גילו), 'בה' – זו קבורה (אפילו לזקן ואינו לפי כבודו), 'ואת המעשה' – זה הדין, 'אשר יעשון' – זו לפנים משורת הדין".
"דרך" מציין תמיד תנועה לקראת מטרה – הווי אומר, השתדלות האדם להשיג את מבוקשו. בתחום המעשים שבחיי האדם, מורה "דרך" בדרך כלל על פעילותו למען השגת הפרנסה וסיפוק צרכיו. טוהר מוסריותו תלוי בטוהר פעילות זו.
נמצא שעל פי דעת חז"ל, נאמר כאן למשה כך: למד אותם את הדרך אשר ילכו בה בהשגת פרנסתם וסיפוק צרכיהם. בנוהג שבעולם, אין אדם מבקש אלא את טובת עצמו. אולם אצל עם ישראל, לא רק שעליהם לגמול חסד זה לזה, אלא שעל חסד זה להיות תכליתם בבקשם אחר טובת עצמם. על כל אחד לדאוג לעצמו, רק למען חברו. יתר על כן, עשיית חסד לאחרים קודמת לשמירת נפשו שלו (כגון ביקור חולים אף אם קיימת סכנה של מחלה מידבקת – "ביקור חולים לבן גילו"), ולשמירה על כבודו ושמו הטוב (כגון הטיפול במת וקבורתו מבלי להתייחס למעמדו או גילו – "קבורה לזקן ואינו לפי כבודו").
אדם שלא קיבל את האור הזוהֵר של הדרכת התורה, יחשוב שתכלית דרכו בחיים היא אך ורק טובת עצמו ואושרו הפרטי. אך כשתאיר את עיניו – "והודעת להם" – הוא יווכח לדעת שקיומו ופרנסתו עלי אדמות אינם אלא למען הזולת; הוא יבקש את ה"דרך" אל "בית חייו" רק בגמילות חסד, ירדוף אחר דרך זו מתוך מסירות נפש, ויקדיש עצמו אליה בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו: "ילכו בה".
"ואת המעשה אשר יעשון": כמו כן תבהיר להם את החובות שבין אדם לחברו, "אשר יעשון" – מה שמוטל דוקא עליהם לעשות. אמת–המידה הרגילה, בה אדם מודד את עסקיו עם חברו, רואה עסקים אלה מנקודת מבט אובייקטיבית טהורה; לכל היותר הם מתנהלים לפי קנה מידה של דקדוק הדין: " 'את המעשה' – זה הדין". אבל אדם שוכח שמעשיו עלולים להיות ישרים ונכונים מצד הדין, ויתכן שלחברו אין כל זכות לתבוע ממנו דבר; אך למען כבוד עצמו, ובהתחשב בערך אישיותו המוסרית, ובשל תפקיד האהבה וההקרבה העצמית המוטל על אישיותו, יתכן שהוא מחויב לפעול באופן אחר ולעשות יותר: " 'אשר יעשון' – זו לפנים משורת הדין". אדם חייב ללכת מעבר לדקדוק הדין ולוותר על זכותו.
זהו הפתח אשר דרכו נכנסת גמילות חסד לתוך תחום הדין. אין ביד הדיין לדרוש זאת מאיש, אולם על כל מבקש משפט לדרוש זאת מעצמו. סבור היה יתרו, שגם הוראה זו בנוגע למדרגה הגבוהה ביותר של חובתנו המוסרית והחברתית, צריכה לבוא ממשה עצמו.
אם האירוע הזה התרחש לפני מתן תורה, כפי שאנו מניחים שאכן כך היה, הרי מיושב היטב ש"הדרך ילכו בה" ו"המעשה אשר יעשון" מתייחסים בעיקר לחיובי האדם הכלליים.
Tuesday, January 30, 2024
An "Appreciation" Of Alan "Avi" Dershowitz
In a recent post we saw the story of the HS principal of Alan Dershowitz telling him that he would amount to nothing.
Sadly and tragically, he was absolutely right. And not only because AD is a mechalel Shabbos who lives basically the lifestyle of a Goy. And not only b/c he numbered amongst his friends the late not so great Jeff Epstein and has vehemently denied sleeping with a 17 year old girl in that context. [I don't know if he is telling the truth but a] he has every reason to lie and b] isn't it embarrassing that a man in his 70's-80's keeps company that would bring upon him such accusations? c] עמי הארץ have no נאמנות]. And not only because his son married a Catholic so this Orthodox born and raised Brooklyn Jew [who was called Avi in his youth] has non-Jewish grandchildren [whom he considers Jewish!!].
But because he is an עם הארץ [see https://www.aspaklaria.info/ under the entry "עם הארץ" for what our rabbis had to say about such people]. And THAT makes him, sadly, a failure. Such a good head went to waste.... World famous lawyer? Harvard law Prof.? Multi-Guzzilionaire? Not worth ONE Krias Shma that he never says or one mishna that he never learns.
Rav Shlomo Zalman ztz"l had sons who were/are tremendous Gedolei Torah in their own right. What was his secret? Well, he would pressure them to become great Talmidei Chachomim. He would instead impress upon them the utter גנאי and disgrace of being an ignoramous!! And it WORKED!!!👍😊
בפרק אלו עוברין אמר רב אמר ר"א עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכפורים... ויש לך לדעת כי דברי חכמים נאמרים באמת ובצדק. ואם כי כבר הרב הגדול על כל גדולי האחרונים רב אלפס ז"ל נתן טעם בדברים אלו. אמנם יש לך לדעת כי דבר זה יובן על אמיתתו כאשר תדע כי אין הדברים האלו אמורים רק באותם בני אדם הנבדלים מן התורה מכל וכל, ואין להם שיתוף וחיבור אל התורה, והם מן אותם עמי הארץ שאמר עליהם ר' עקיבא, שאומרים מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור, הם שנבדלים לגמרי מן התורה, והם נחשבו כבהמות נדמו, אבל אותם שיש להם חיבור וצירוף אל תלמידי חכמים נחשבים כמשפט תלמידי חכמים, כי המחובר לדבר הרי הוא כמוהו, וזה כי האדם נקרא בשם אדם בשביל נפש המדברת שבו... ובודאי גם על גופו הוא שם אדם, מפני שכל האברים מתחברים אל נפש המדברת, ועל כולם יקרא שם אדם, וכך כאשר האדם יש לו חבור אל השכל הוא התלמיד חכם, כאשר יש לו חבור אליו נכנס בגדרו עמו, ולכך אמרו לאהבה את ה' אלקיך וגו' ולדבקה בו, הדבק בתלמידי חכמים כאילו דבק בשכינה. ואינו מדבר רק במי ששונא תלמידי חכמים ומרחיק עצמו מהם.
But BARUCH HASHEM he can still do תשובה and save himself!!!😊😊😊
Mussar Haskel: The greatest thing you can give your children is a solid Jewish education that will inspire them to continue the learning process for LIFE.
Subscribe to:
Posts (Atom)
