רש"י בראשית א':כ"ו
נעשה אדם – ענוותנותו של הקב"ה למדנו מכאן, לפי שהאדם בדמות המלאכים ויתקנאו בו, לפיכך נמלך בהם. וכשהוא דן את המלכים הוא נמלך בפמליא שלו, שכן מצינו באחאב שאמר לו מיכה: ראיתי את י"י יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו (מלכים א כ"ב:י"ט). וכי יש ימין ושמאל לפניו, אלא אילו מיימינים לזכות ואילו משמאילים לחובה, וכן: בגזירת עירין פיתגמא ובמאמר קדישין שאילתא (דניאל ד':י"ד). אף כאן בפמליא שלו נטל רשות, אמר להם: יש בעליונים בדמותי, אם אין בתחתונים בדמותי, הרי יש קנאה במעשה בראשית.
נעשה אדם – אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו, ויש מקום למינים לרדות, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן. ואם כתב: אעשה אדם, לא למדנו שיהא נדבר עם בית דינו אלא לעצמו. ותשובת המינין כתב בצדם: ויברא את האדם (בראשית א':כ"ז), ולא כתב: ויבראו.
1. Why 2 separate dibbur hamaschils for the same words.
2. The first time it is ענוה while the second time it is ענוה and דרך ארץ. Why the difference? מאי שנא?
3. The first time he consulted with the מלאכים and פמליא שלו, the second with his בית דין. Is that the same? If it is then why is it מלאכים the first time and בית דין the second time?
4. The Gemara [Shabbos 89] says that angels don't get jealous??
5. If the reason Hashem consulted was to prevent jealousy, then we can't learn ענוה??!! It wasn't about ענוה but preventing jealousy!!
---
A derher: עצם בריאת האדם was conducted with ענוה and דרך ארץ. The more humble and mentschlich one is - the more human.
