זכר למחצית השקל

בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים.

וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעים על השקלים", מכריזים וקוראים לכל העם לתרום את שקליהם, מיום ראש חודש אדר, שאלו הימים הם המתאימים למצוה זו.

ולכן גם בזמנינו שאין לנו בית המקדש, נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל" כדוגמת מה שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו".

גם נשים צריכות לתת זכר למחצית השקל, וטוב לתת גם עבור ילדיו הקטנים, ויש נוהגים לתת גם עבור עוברים שבמעי אימם.

"זכר" דוקא

כתבו הפוסקים שיש להיזהר שלא לקרוא למעות אלו בזמן הזה "מחצית השקל" אלא רק "זכר למחצית השקל" משום שיש לחוש לכתחילה, שאם יקרא להם "מחצית השקל "הרי שמעות אלו תהיינה "הקדש" לבית המקדש, והן אסורות בהנאה, ואי אפשר יהיה לתת אותם לעניים.

וכן נזכר בפירוש בתשובות הגאונים, "מה שמכריזים על השקלים במקומכם (כלומר, כגון שקוראים לשקלי הצדקה "מחצית השקל"), לא יפה הם עושים, שקוראים אותם שקלים, ונאסרו איסור הנאה". ולכן נכון לומר רק "זכר למחצית השקל", שבזה יוצאים ידי כל חשש.

כמה הוא סך מחצית השקל?

כמה הוא הסך שיש לתת זכר למחצית השקל? שיעור מחצית השקל הוא סכום השוה לעשרה גרם כסף טהור (ומעט פחות מכך), ומכל מקום מי שקשה עליו לתת סכום זה מחמת מצבו הכלכלי, די שיתן מטבע אחד זכר למחצית השקל, כמו מטבע חצי שקל של זמנינו.

שיעור הסכום של מחצית השקל בשנה זו (תשפ"ד) בארץ ישראל, הוא כעשרים וארבעה שקלים בקירוב לנפש. והגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א, כתב שנכון לתת סכום של עשרים ותשעה שקלים, לצאת ידי חובת עוד שיטות. ובשאר מדינות העולם הסכום משתנה לפי ערך הכסף הטהור, ולפיכך צריך לשאול לבקיאים בתחום, כמה הוא שיעור מחצית השקל. (משקל אונקיית כסף הוא 31.1 גרם. לכן יש לחלק את מחיר האונקיה ל31.1 ולהכפילו בעשר, וזהו סכום מחצית השקל, וכמו שהזכרנו גם בשנים הקודמות).

למי לתת את הכסף?

למי צריך לתת את הכסף? הכסף צריך להינתן לצדקה לעניים. והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן תרצד סק"ב) כתב שיש לתרום את המעות לתלמידי חכמים עניים השוקדים על דלתות התורה. ונתינה זו היא צדקה חשובה ביותר. וכל המשתדל להיות עושה ומעשה להרים קרן התורה ולומדיה, יזכה לראות בהרמת קרן ישראל. וכמו שאמרו (בבא בתרא י:) במה תרום קרנם של ישראל ב"כי תשא".

שלושה מטבעות

כתב הרמ"א בהגה (סימן תרצד), שטוב לתת את סכום זכר למחצית השקל, בשלושה מטבעות, לזכר מה שנאמר בפרשת מחצית השקל שלוש פעמים "תרומת ה'". ומנהג זה הובא על ידי הגאון רבי חיים פלאג'י, וכן הביאו מרן רבינו הקדוש זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמוד קג).

ז' באדר

לשאלת רבים, האם יש מנהגים מיוחדים ליום ז' באדר, הנה בגמרא במסכת קדושין (לח.) מבואר כי ביום ז' אדר, שחל היום, נפטר משה רבינו עליו השלום. ומנהג חסידים ואנשי מעשה (הבריאים) להתענות ביום זה. וכמו שכתב מרן השלחן ערוך (סי' תקפ). ויש נוהגים לעשות לימוד מיוחד בליל ז' באדר, והוא מנהג יפה. אם יש עשרה בבית הכנסת שמתענים ביום זה, לא יוציאו ספר תורה בבית הכנסת, שאין זו תענית ציבור ממש. (ומכל מקום השליח ציבור אומר "עננו", אך לא יאמרנה כברכה בפני עצמה, אלא בשומע תפילה). וכן לא ישאו הכהנים את כפיהם במנחה של יום התענית.