הגר"מ קליין זצ"ל
שער ב
והנה כבר כתבתי בכמה מקומות שעיקר הלימוד לתלמיד שיצליח בלימודו הוא שילמוד הרבה תורה גמרא רש"י ותוס' רא"ש ור"ן ומהרש"א ויחזור עליהם הרבה פעמים כפי האפשר ובכל יום ויום יוסיף על מה שלמד אתמול ובגמ' (קידושין ל' ע"א) רבי חייא בר אבא אשכחיה לריב"ל דשדי דיסנא ארישיה וקא ממטי ליה לינוקא לבי כנישתא א"ל מאי כולי האי א"ל מי זוטר מאי דכתיב והודעתם לבניך וסמוך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב מכאן ואילך ר' חייא ב"א לא טעים אומצא עד דמקרי לינוקא ומוספיה פירש"י עד דמקרי לינוקא ומוספיה מהדר ליה מה שקרא אתמול ומלמד עוד פסוק יותר ע"כ הנה מבואר הסדר הלימוד שילמוד בכל יום תורה ולמחר יהדר על כל מה שלמד מאתמול ויוסיף בכל יום ויום על מה שלמד אתמול ולא יעבור עליו יום בלי תוספות לימוד. וכלל גדול הוא לכל מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה ולהיות נמנה בין הת"ח ללמוד כל התורה ואע"ג דלא ידע כולהו טעמי וכמ"ש בגמרא (שבת ס"ג) א"ר כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה הש"ס ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קמ"ל דליגמר אינש והדר ליסבר ע"כ.
ופירש"י ליגמר אינש שמעתא מרביה ואע"ג דלא ידע לכולהו טעמיה והדר ליסבר טעמיה דהא קשה ליה לרב כהנא ולא הוה ידע להאי טעמא ותלמודיה הוה קים לי' מדהוה בר תמני סרי ע"כ. ובגמ' (ברכות ס"ג וע"ז י"ט) ואמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה ואח"כ יהגה שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגה ואמר רבא לעולם ליגרס אדם ואף על גב דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר ופירש"י ואח"כ יהגה יעיין בתלמודו לדמות מילתא למילתא ולהקשות ולתרץ ובראשונה לא יעשה כן שמא יבטל והרב לא ימצא לו כל שעה ועוד לאחר ששנה הרבה הוא מתיישב בתלמודו ומתרץ לעצמו דבר הקשה והכ"נ אמרינן בהרואה הסכת ושמע הם ואח"כ כתת ומייתי לה דרבא התם ע"כ.
ובגמרא סנהדרין מ"ב כי בתחבולות תעשה מלחמה אר"א ב"ח אר"א אר"י במי אתה מוצא מלחמתה של תורה במי שיש בידו חבילות חבילות של משנה קרי רב יוסף אנפשיה ורב תבואות בכח שור ופירש"י מלחמתה של תורה הוראותיה ולעמוד על בוריה ועל עיקרה לא באדם המפולפל ומחודד ובעל סברא ולא למד משניות וברייתות הרבה כי מהיכן יתגלה הסוד אלא בבעלי משניות הרבה שאם יצטרך לו טעם בכאן ילמדנו מתוך משנה אחרת או אם יקשה לו דבר על דבר יבין מתוך משניות הרבה שבידו הא מני פלוני הוא ששמעניהו במקום אחר אומר כך עכל"ק.
הנה למדנו דלא תמצא מלחמתה של תורה ואי אפשר לעמוד על בוריה של תורה מתוך פלפול וחדוד אלא מתוך לימוד הרבה משנה וגמ' ופוסקים וכ"ש שלא יעמוד על הוראות התורה אלא מתוך לימוד הרבה חבילות חבילות משניות וברייתות ואף שאינו מבין כ"כ אין זה מגרע בשעת הלימוד כי אם לא עמד על בוריו במקום הזה יבין הדבר בלימודו הבא אחריו ואם לא נתגלה הסוד בפעם הראשונה יבין הענין שיחזור עליו שנית.
ורבינו הגדול תנא אלקי בדורות האחרונים מרן הגר"א זצ"ל בפי' על משלי (קאפ. ו') עה"פ תכין בקיץ לחמה פי' דהכונה שבימי הנעורים צריך לאגור הרבה תורה ואח"כ ליסבור להבין כל דבר על בוריו שאי אפשר להבין אף דבר אחד אם אינו יודע הרבה דברי תורה ע"ש והם ממש דברי רש"י ע"ז הנ"ל דכשלומד בימי הנעורים צריך ללמוד הרבה אף שאינו יודע לסבור הכל על בוריו וככה יעשה בימי הנעורים עד שירכוש לו ידיעות רבות בתורה.
ובספר א"ח כתר ראש אות מ"ט בשם רבינו הגר"א וז"ל, צוה לא' מתלמידיו לחזור סדר מועד ה' דפין ולכה"פ ג' דפין בכל יום שני פעמים הגמ', וח' פעמים הרא"ש ואח"כ פנים השו"ע שיהי' בקי בע"פ ולא לעכובא ללמוד כל התוס' והאחרונים, והלומד פוסק בלא גמ' אומרים ההמון שזה כדגים בלא פלפלין ורבינו אמר כפלפלין בלא דגים עכ"ל.
ובמעשה רב אות ס' כ' רבינו הגר"א וז"ל, ללמוד אחר התפלה תיכף ג' שעות בלי הפסק ללמוד רב אלפס בכל יום ולחזור היטב ספרי מוסר כמה פעמים בכל יום, ללמוד מקרא ואגדות ומדרשות, ללמוד גמ' ב' דפין בכל יום עם פירש"י ולחזור היטב, ללמוד שו"ע או"ח ולחזור היטב בכל יום ויום ללמוד מסכתא על פה ע"ש.
ובספר אבן שלמה פ"ח אות ב' (לימוד התורה) כתב עוד וז"ל: מתחילה צריך למלא כריסו מקרא משנה ואף על פי שאינו יודע לפרש המתניתין ילמד כולו גמרא בבלי וירושלמי תוספתא מכילתא ספרא ספרי וכל הברייתות ואחר כך לעסוק בפלפול חברים וזהו הדרה של תורה אבל המשנה סדר הלימוד, שלומד תחילה לידע איך לפלפל ואינו יודע משנה אחת כצורתה יאבד גם מקצת התורה ששמע בנערותו, עכל"ק.
ומיהו בכדי לבא לידיעת התורה צריך לחזור הרבה על מה שלמד והכי אמר רבא בר רב סחורה אמר רב הונא (ע"ז י"ט) מאי דכתיב (משלי י"ג) הון מהבל ימעט וקובץ על יד תרבה אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם קובץ על יד ירבה אמר רבא ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה אמר רב נחמן בר יצחק אנא עבידתה וקיים בידי ע"כ ופירש"י חבילות דגריס הרבה יחד אינו יכול לחזור עליו פעמים רבות ומשכח כי אתא רב דימי אמר משל לאדם שצד ציפורין ואם משבר כנפיה של ראשונה כולם מתקיימות בידו ואם לאו אין מתקיימות בידו משבר כנפיה פירש"י שלא תברח ע"כ.
מבואר דאופן שתשאר אצלו התורה הוא שיחזור עליה פעמים רבות ועי"ז יצליח בלימודו ועיין פסחים ע"ב ומגילה ז' תאנא מיניה ארבעין זמנין ועיין רמב"ם הל' ת"ת ויו"ד סי' רמ"ו, עכ"פ הם שני יסודות והעיקרים אשר עליהם נבנה לימוד התורה, ליגרוס הרבה ולחזור עליו הרבה והם הם עמודי התוך אשר עליהם סובב הלימוד לומד בכל יום דבר חדש וחוזר עליה הרבה פעמים ומוסיף ולומד וכן בכל יום ויום עד שידע כל התורה כולה.
[ועיין מהרש"א ב"מ ל"ג העוסקים במקרא וכו' הדר דרש להו הוי רץ למשנה כי הלימוד של הקטנים הוא במרוצה כדאמרינן פ' נערה כל המכניס את בנו פחות מבן ו' חביריו רצין אחריו להיות פקחין כמותו בתורה ואינן מגיעין למעלתו וכן הוא גם לימוד הנערות שהוא יותר במרוצה מלימוד הזקנה וכו' גם הלימוד בעצמו הוא אז במרוצה וכו' ע"ש ולכן אמר הוי רץ שהלימוד יהיה במרוצה ע"ש וגמ' תענית ח' ע"א שר"ל למד ארבעים פעמים משניות ואח"כ נכנס ללמוד גמרא אצל ר' יוחנן ע"ש וברש"י.
ועיין סוכה כ"ח ע"ב אוכל ושותה ומטייל בסוכה ופריך איני והאמר רבא מקרא ומתנא במטללתא ותנויי לבר ממטללתא ומשני ל"ק הא במגרס הא בעיוני כי הא דרבא בר חמא כי הוו קיימי מקמיה דרב חסדא מרהטי בגמ' בהדי הדדי והדר מעייני בסברא ועיין רש"י הא למיגרס כלומר תרי גוונא שינון הוו למיגרס גמרא הברורה לו כבר והיינו שמעתא צריך סוכה והיינו משנן וכו' מבואר מרהיטת דסוגית הגמ' היו מרהטים כלומר למדו במהירות כדי לידע הגמ' בעל פה הגמ' בעל פה ואח"כ הוא דמעייני בה. ולשון רבינו החת"ס יו"ד סי' קנ"ה והיות הוא בעל תורה לפי מכתבך יוסף אומץ הרבה בתורה ללמוד איזה דפים מש"ס בכל יום ולחזור עליו מבלי פלפול הנהוג רק להכניסו לקיום ע"כ. וכן הביא בכתר רא"ש בשם רבינו הגר"א ללמוד כמה דפים גמרא בכל יום ע"ש.
ובס' שבט מוסר פרק כ"ז בא"ד וז"ל כשתרצה ללמוד תורה בחר לך מקום שפל קורות וכו' ואני הכותב מעיד עלי שמים וארץ שרוב מה שחנני ה' לחדש בתורה וכו' היה במקומות שפלים ועל הארץ ובתוך אנשים עניים נבונים שפלים ונמוכי רוח וכו' ודע באמת שיותר יוכל האדם ללמוד ולהרבות תורה עם אנשים ת"ח ונמוכי רוח אעפ"י שאינם יודעים כ"כ ממה שיוכל ללמוד עם חכמים מחוכמים וכו' ע"ש].
