Sunday, January 16, 2022

Praise The Good But Not The Bad

Lirfuas Ava Shlomit bas Elana Esther and Malka Rochel bas Sarah Yehudis

 ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק וּמָת֥וֹק לְמָֽר׃       

 Ah,
Those who call evil good
And good evil;
Who present darkness as light
And light as darkness;
Who present bitter as sweet
And sweet as bitter! 

[Yeshayahu 5-20]

On one hand - it seems really nice to always be positive. Only see the good.

But it is also dangerous. One can look for the good in the Nazis. Maybe they made medical discoveries. They were against homosexuality. They fought Communism. 

G-D FORBID!!!! We don't want to find ONE NICE THING to say about Nazis. B/c Nazis are evil and dangerous. ימח שמם וזכרם לנצח נצחים.

People say "Chaim Walder also did good things in his life". OF COURSE he did. But we don't want to talk about that b/c we want to emphasize that he was evil and thus we should stay far away from such people and from acting like such people.

It is not only dangerous - it is אסור!!

Rabbeinu Yonah in the Shaarei Teshuva talks about the כת החנפים who don't receive the Face of the Shechina רח"ל:

   

ויתכן כי יקר מקרה המשבח את הרשע מדרך פתיות. כי הפתי אומר לשבח טוב (הוא) אם היו יהיה על דבר אמת. ואם תהיה תמורתו. ומבלי הדעת שבח הוא את המתים. כי אמרו רבותינו על הרשעים רפאים יחשבו בחיים. ומתים קרויים שנאמר (קהלת ט) והמתים אינם יודעים מאומה. והשגגה הזאת עולה זדון כי לא יאהב העבד האדון. אם יאהב משנאיו ויקרב רחוקיו. הלא להם לדעת מדרך הדעת כי כן. ונאמר (משלי ג) וכסילים מרים קלון. וכבר הקדמנו פירושו:  

And it is likely that the case of the one praising the evildoers is from foolishness. For the fool (he) intends to praise the good - whether it is about the truth, or whether it is the opposite. And without knowing, he is praising the dead. For our Rabbis said (Berakhot 18b), [that] evildoers are considered like wraiths, as it is stated (Ecclesiastes 9:5). “But the dead know nothing.” But this unintentional sin is considered wanton. For a master would not love a slave, if [the slave] loves [the master’s] enemies and brings close those who he has distanced. Should they not know this from the intellect, that this is so? And it is stated (Proverbs 3:35), “disgrace uplifts dullards.” 

I write this because it often happens that after a famous person dies - social media swirls with paeans of praise. That is fine. But when the *religious* websites praise assimilated Jews whose entire lives run contrary to everything we believe in - I get the jeebie weebees.

Take this line [one of many-many-many from many sites]: "The comedian gradually drifted out of the public eye as he immersed himself in his devotion to Zen Buddhism." Oh, so this assimilated, lost soul, you just spent an entire article praising was an עובד עבודה זרה - and doubtless a מגלה עריות as well.   

Is that *mekarev* people??????

Not me. 

WE LOVE GOODNESS AND GOOD PEOPLE!!!!!!!!!!!!!!!!!!!💙💙

Loving good also means hating evil. אוהבי השם שנאו רע!!!!!!!!!!!!

Avoda Zara is EVIL. Being sexually impure [including marrying a non-Jew] is EVIL. Eating w/o a bracha is evil. Not keeping Shabbos is evil. If Hashem judges sinful people with mercy - GREAT! But it is not our place to lionize, extol and exalt sinful people.  

Says אוהבם של ישראל Maran HaRav ztz"l:



"עלינו לכרוך אהבת אמונת ישראל ואהבת עם ישראל ביחד. והאהבה הזאת, שהיא שתים שהן אחת, חייבת שתהיה אהבה מעשית. כל זמן שלא נשתדל להיות שוים כל בני עמנו במעשה קיום התורה והמצות שכלם יכולים למצא בהן את תעודתם ולפחות גם בתור דברים המחזיקים ומעמידים את כחנו הלאומי א״א כלל שיחדור בנו הרוח הלאומי אל נכון. כל זמן שהעומדים בראש הציונות אינם מתקרבים במעשיהם לשמור את התורה והמצוות ולהראות גלוי לכל שהרוח הלאומי שהביאם עד כה להתימר בכבוד עמם ולבקש תקנתו מלב דגש, הוא שמביאם ג״כ לשוב למעשה המצוות ושמירת דת יהודית בפועל להתפאר באמונת ישראל ולהתיחס לשם ד׳ אלקי ישראל - התנועה הזאת גורמת רעות מוסריות רבות אלא שאנו מצפים שישובו הדברים לידי תיקון. אבל אל לנו לשכוח כי רוח ישראל איננו מתעורר כלל למעשה והוא נרדם מתון בשפל. הכל יודעים שהדברים צריכים תיקון אבל כשמתעורר רוח העם לתחיה ואין זכר לשוב לשמור את התורה ולהוקיר את האמונה הרי כאן מחאה גלויה שאין רוח ישראל נזקק כלל לתורה ואמונה. ודבר זה יוכל חלילה לגרום נפילה נוראה לרוח האמונה והרגש הדתי. ובזה הלא יודעים אנו שאז ממלא יפול חלילה רוח העם עד עפר ולא ישאר בהמשך הזמן שום מעמד לרוח הלאומי על מה לחול...לזאת, אחד הוא היתד שהכל תלוי בו. להכניס את האהבה הלאומית באהבת התורה והמצות כמו שהם באמת דבר אחד. רוח האהבה לאמונת ישראל ותורתו ושם אלהי ישראל לא יוכל לבא בלב הכלל, כ״א ע״י שמירת המצוות המעשיות וההליכה בדרכי התורה.

אין אנו יכולים בשום אופן לאהוב איש מישראל שעובר בשאט נפש על חוקי תורתנו הקדושה, שהיא חותם לבבנו ואשר רק בה מכירים אנחנו את כל מבועי החיים של לאומיותנו. כל זמן שאנו יודעים, שפלוני שהוא אחינו ובן בתתנו אוכל את שהוא פגול לנו, או מחלל שבתות ד׳ ומועדיו; אשר כל אלה גורמים עפ״י הרגש הדתי שלא נוכל להיות כראוי לאחים בני עם אחד, להשתתף באכילה ובשתיה ובכל דרכי ההתחברות הלאומית שמוסיפים אהבה ואחוה - המחץ גדול עד מאד, נוגע עד הנפש ולא מכל להרפאו . . .
 
אמנם אחים יקרים, נמצאו אחדים גם מגדולי ישראל היראים וחרדים על דבר ד', שבקושי התירו לעצמם מדת הסבלנות, להיות נוחים ועלובים ומרוצים גם לאותם שפרקו מעליהם עול התורה. אבל דעו נא, אחי, האמת המרה כי לא מלבם היה הדבר הזה; הם העמידו פנים צהובות מפני דרכי שלום. קיוו, אולי בזה להמשיך הלבבות מעט מעט לדרך התורה והמצוה, אבל לבם היה מלא מתרווח ושנאה פנימית עזה ועצומה היתה עצורה בעצמותם לאלה שחללו בזדון דת קדשנו וירמסו ברגל דגל עמנו, שלמענו באנו באש ובמים ושפכנו דמנו כמים! ואף גם זאת כי רק יחידים, שחוננו בסבלנות יתרה, יכלו עכ"פ להמשיך עליהם את הנעימות החיצוני, שאחרים החזיקוהו ג"כ לרושם של מעין חנופה; אבל הרבים אינם יכולים בשום אופן להבליג על גועל נפשם, ועוד כמות איבת עולם השמורה לכל עברין ומחלל קדש ביד רמה. כי ההכרה הפנימית גדולה מאד בקרב עמנו בכלל, שההעברה על התורה ומצוותיה, הוא הגורם הגדול לייבש את לשד תחנו הלאומי, אשר ממנו לחיינו הפרטיים והכלליים תוצאות.

אפס, כל זה, כל הטרגדיה המעציבה הזאת, איננו נמצאת, כי אם כל זמן שאתם מפשיטים את לאומיותנו את הודה, זיוה והדרה. כל זמן שהגזירה הקונגרסית "שהדת אין לה דבר עם הציונות" הקשה יותר מגזירותיהם של פרעה ושל המן - פורשת את כנפי המות השחורות והאיומות שלה על הרגש הלאומי היונק הרך והנחמד שלנו, בהפרידכם אותו ממקור חייו ואור תפארתו, היא זאת התורה שבה אנו מצויינים. ושעל זה היינו והננו עומדים להיות "עליון על כל גויי הארץ".