תפילה שהיא דמיון לבקשת בשר ודם

 עתה, יש אופן של תפילה שהוא ההיפך מרחמים. כל מי שמעלה על דעתו, או כל מי שמתפלל במין כונה ומחשבה שכזאת, שאמנם חסר לי את הדבר הזה ואני מבקש אותו מהקב"ה, אבל אילו הייתי יכול לקבל את הדבר הזה מכל מקום אחר לא הייתי מטריח אותך רבונו של עולם, הייתי מסתדר, אבל מכיון שזה לא הולך לי, כבר בקשתי דבר פלוני מאדם זה ובקשתי בכל מיני אופנים, ולא עלה בידי, לכן אני מבקש זאת ממך ריבונו של עולם, [אדם יכול להעלות כך בדעתו, וקשה לומר שזה לא קורה, יתכן שזה אפילו מילתא דשכיחא..], כל מי שמתפלל במחשבה כזאת, נניח עתה לעצם העניין, מה היא תפילה כזו, אולם ודאי שהוא בכלל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו, התפילה הזאת סותרת את עצמה, זו לא תפילה דרחמים, באופן כזה האדם עושה את התפילה עצמה למעשה שהוא מנוגד לרחמים, מעשה שמפקיע אותו משייכות למידת הרחמים, ואז, במקום שהתפילה תהיה רחמים היא הופכת להיות ההיפך של רחמים, התפילה עצמה היא תפילה שמונעת רחמים. לעמוד בתפילה, אנו חייבים לעמוד, קודם כל, עוד לפני שאנחנו פותחים את הפה ומתחילים לדבר, בהבנה ובתפיסה ברורה של האדם, שבמקום שאני עומד, אין שם אלא הוא יתברך, זה נקרא עומד לפני המלך. עומד בפני המלך, הכוונה היא, שכל עצמי הוא ממנו, כל מה שאני צריך לקבל זה רק ממנו, אני מפקיע את עצמי מכל המערכות כולם האחרות. כל מי שמבקש מהקב"ה כדרך שמבקשים מבשר ודם, באותה דרך, יש לך את זה אז תן לי, אני צריך את זה, מי שמעלה על הדעת כך, הוא כופר. כל צורת תפילה שהיא בקשה שיש בה דמיון כל שהוא לבקשה מבשר ודם, זו כפירה גמורה, [אפילו אם נמצא כזו תפילה שכתובה בספרים בני מאות שנים], זו כפירה גמורה, זו עבודה זרה