כשאנו עומדים בתפילה, אנחנו מבקשים מהקב"ה שימלא את כל החסרונות שלנו, וכשהוא ימלא לנו את החסר, אין הפירוש שהוא ימלא לנו את החסר ואז כבר יהיה לנו טוב, וחלילה כבר איננו צריכים יותר, ויותר לא נפריע, יותר לא נטריד, חס וחלילה, זו הרי סיבה ל'אסור לרחם עליו', לרחם מותר רק על מי שיש בו דעה.
בעומק הדברים, פירוש המילה דעה, זה חיבור, כידוע. אדם שיודע דבר מסוים, מתחבר אליו, כאשר אני יודע משהו, זה כאילו שמציאותו של הדבר הזה נעשית במידה מסוימת מחוברת למציאותי שלי, לכן דעה זה תמיד לשון חיבור. כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו, הכוונה היא, כל מי שכל בקשתו היא הפרדה, ניתוק ולא חיבור, זה נקרא מי שאין בו דעה. מי ששואף לניתוק, ששואף שימלאו לו את כל מה שחסר לו והוא לא יצטרך יותר, הוא לא רוצה יותר, הוא רוצה רק את זה, רק תן לי את זה, ושוב איני זקוק לכל.