Chasidishe Zmanim

Here are two letters from the Lubavitcher Rebbe ztz"l [check out the date on the first letter!!] on those who daven after sof zman.

I don't understand. If one davens after the zman it doesn't count. Mincha after dark is not Mincha. So what does all the kavvana in the world help? This morning I had matza for breakfast but will alllllllllllllllll the kavonos of alllllllllllllllll the sefarim - I was NOT yotzei mitzvas matza. For that I need it to be the night of the 15th of Nissan [and to be wearing a kittel....]. 

This is an oolllllllllllldddd טענה and I was disappointed that it wasn't responded to.

Another thing tha gets me is the assumption that people need to pass zman tfilla in order to have proper kavana. Chazal established the zmanim knowing that we need kavana. Why didn't they say that it depends on the person? Why don't we have Tanaim and Amoraim davening after the zman and explaining that they were yotzei b/c they were preparing themselves?

 

 When the local Chabad davens at 10-10:30 - can we assume that everyone there was really preparing for the last few hours to speak to the רבונו של עולם?? Of course not. So why be מכשיל people in missing zman tfillla for no reason???

I love Chasidus. But this zmanim thing really gets me.

There are other sources that try to be מלמד זכות [such as the Eretz Tzvi זצוק"ל] and maybe we will discuss those at another time.

ב"ה, ג' תמוז, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ו סיון, בו כותב שרוצה להשתתף בשיעור לימוד החסידות, אלא שרחוק המקום וכיו"ב מנעו זה ממנו.

- הנה לפלא שבן ישיבה יכתוב כזאת, והרי משנה מפורשת היא, ארבע מדות כו' הולך ועושה חסיד (אבות פ"ה מי"ד), ויותר מזה אמרו ובלשון של ציווי, הוי גולה למקום תורה, ויה"ר שעכ"פ מכאן ולהבא ישתתף ככל הדרוש בשיעורים האמורים וישתדל למלאות מה שהחסיר בזה בעבר, ועיין ג"כ אגרת התשובה לרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, סוף פרק ט' הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא שני דפים כו', ומזה מובן עד כמה גדול עוד יותר החיוב של זה שלא הי' רגיל לקרות בענין זה אפילו דף אחד.

במ"ש אודות התנהגות של אחדים שאינם מדקדקים כ"כ בקריאת ק"ש וברכותי' בזמנה. אבל קוראין ק"ש קטנה בזמנה.

- כבר ידוע פסק המשנה, אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ונפסק באו"ח סי' צ"ח סעיף ב' שהכוונה בזה להתבוננות המתאימה. ונפסק ג"כ ברמב"ם הל' תפלה פרק ד' טו-טז שתפלה בלא כוונה בטלה היא לגמרי, וכבר מבואר במ"א בכוונות אלו שלכן אין סתירה ממ"ש ברמב"ם שם פרק יו"ד הלכה א' ואכ"מ. ועפ"ז מובן שהכוונה האמורה עיקרית עוד יותר מאשר הדיוק בזמן, כיון שבלעדה התפלה בטלה לגמרי. ועיין שו"ע ס"פ.

 

ה'קפב

[ה' אד"ר, תשי"ז]

במענה על מכתבו, בו כותב שיש לו שיעור בדא"ח בכל לילה, אבל אינו מודיע הפרטים בזה, ז. א. מה לומד ואורך זמן הלימוד וכמה זמן יש לו כבר שיעור זה, אשר בהנ"ל, כמובן, תלוי' מדת ידיעת הענין אותו לומדים ושבזה תלוי' ג"כ פרטיות המענה על השאלה שלו במכתבו זה, ובפרט שאין זה דרך ללמוד תורה, איזה חלק שיהי' ממנה, להתחיל בקושיות טרם שרוכשים ידיעה מספיקה בענין עליו מקשים.

וכיון שאמרו רז"ל לדון את כאו"א לכף זכות, תקותי שכוונתו רק לטובה. ובמענה לשאלתו:

מהו הענין שמשתדלים ללמוד חסידות חב"ד, ולמה לא מספיק ללמוד חסידות פולין, והרי כולם ממענין אחד שתו - הוא הבעש"ט והרב המגיד ממעזריטש.

ונקודת המענה בזה היא, כדוגמת המענה לשאלה - מהו ההכרח ללמוד גם הגמרא נוסף על לימוד המשנה, והרי, כיון שרובה פירוש המשנה, יש להסתפק בלימוד המשנה, והרי כולם ממעין א' שתו וכו', שעד"ז הוא גם החילוק בהנ"ל - שבתורת תלמידי הבעש"ט וכו' באו הענינים נקודות נקודות, והלומדם בכח עצמו, אפילו אם ירצה להסבירם באריכות הביאורים, לאו כל מוחא סביל דא לכוון הפירוש לאמיתתו, ובאה חסידות חב"ד ששמה מורה על מטרתה להבין ולהסביר הענינים שבאו במשנה דתורת החסידות, וכמו שבגמרא נתוספו כמה ענינים ע"י הביאור והשקו"ט, שענינים אלו היה רק ברמז במשנה ולא עוד אלא שגם נתחדשו ענינים בגמרא, וע"פ מרז"ל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש - עד"ז הוא גם בהנ"ל, ופשיטא שבתורת חב"ד נעתקה ג"כ המשנה תורת הבעש"ט, ז. א. שבאה בה המשנה וגם ההסברה, ויש בכלל מאתים מנה. מובן ופשוט שבהנ"ל אין ח"ו כל פגיעה, אפילו דקה מן הדקה ח"ו ורק הוראה וכנראה גם במוחש, אשר מוכרחת ההוספה דלימוד הגמרא נוסף על לימוד המשנה, ועד"ז מוכרחת בימינו אלה ההוספה דלימוד חב"ד נוסף על לימוד המשנה דחסידות וק"ל. ועייג"כ המשל שאמר הרשב"ץ, וביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (התמים ח"ב ע' נו ואילך).

ב) במ"ש אודות שישנם חסידים (ובטח כוונתו לאלו הלומדים ומתנהגים בחסידות, לא לסתם הקוראים א"ע חסידים) מאחרים זמן ק"ש ותפלה וכו' מפני ההתבוננות שקודם התפלה וכו'.

הנה טעמם ונימוקם מבואר בכ"מ שהוא מפני ההכנה לתפלה, ולא כל האנשים שוים לאורך זמן הנצרך להכנה בזה מתאים לתכונת נפשם, אף שכל האנשים מחוייבים בהכנה זו, וכדבר משנה אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש, והובא הלכה למעשה באו"ח סי' צ"ב בהגהה, ובהכנה זו נכללה ג"כ טהרת הגוף, אשר אף שבטלוה לטבילותא דעזרא, הוא רק שבטלוהו להחיוב, אבל טהרת הגוף מועילה ביחוד לתפלה.

וכמובא מרב האי גאון ועוד נתבאר ע"פ חסידות בלקוטי תורה לרבנו הזקן פ' תבוא נ"ג א'.

וכלך מהדרך דשאלות קושיות ופרכות, בה בשעה שיש למלאות הזמן ולנצלו בלימוד, ובפרט כלך מקושיות על הנהגות של אחרים, והרי בידו לקום השכם בבוקר ולהיכון בכל הענינים האמורים - באופן שיוכל לקיים ק"ש ותפלה בזמנה. ואם הזמן אינו - הרי יכול לקום לפני זמן השכמה, ומי בידו מעכב.

בטח יודע ושומר שלשת השיעורים בחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכה.