והנביא בחגי א' צווח ועתה כה אבר ה' צבאות שימו לבבכם על דרכיכם זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה לבוש ואין לחום לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב כה אמר ה' צבאות שימו לבבכם על דרכיכם וברש"י שם פירש שימו לבבכם על דרכיכם על עסקיכם שאתם רואין שאין במעשה ידיכם ברכה כמו שהוא אומר זרעתם הרבה והבא מעט והמשתכר משתכר אל צרור הנקוב כל ריוח שאתם עושים הולך וכלה כנותן מעותיו בקשר נקוב עכ"ל ועל כן צווח הנביא ליתן לב על זה והכפיל דבריו בזה כה אמר ה' שימו לבבכם על דרכיכם כמזהיר שלא לסגור את העינים מלראות שכל עמלנו הולך לטמיון ביד אויבינו ובמדרש תנחומא פ' תצוה כתב בזה"ל את מוצא כשגלו לבבל מה עזרא אומר להם עלו לא"י ולא היו מבקשים אמר להם עזרא זרעתם הרבה והבא מעט אוכל ולא לשבעה לבוש ואין לחום והמשתכר משתכר אל צרור הנקוב עכ"ל הרי דכל זה נאמר על הממאנים מלעלות אל א"י.
ובצפניה נאמר ופקדתי על האנשים הקופאים על שמריהם האומרים בלבבם לא ייטיב ה' ולא ירע והי' חילם למשיסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו יינם עיי"ש בסי' א' וממש כל זה נתקיים בימינו האלה כמעט בכל מלוכות איירופא והכל נעשה בשביל ההיסח הדעת שהסיחו מלעלות לארץ ישראל כמבואר במדרש תנחומא הנ"ל וכן התמרמר על זה הגאון יעב"ץ בהקדמת סדרו בסולם בית אל על שהסחנו דעתינו מארץ ישראל לשוב ולדור בתוכה ובהיותינו בשלוה בחוץ לארץ כמדומה לנו שכבר מצאנו א"י וירושלים אחרת ע"כ באו עלינו כל הרעות בשבת ישראל בארץ שפניא וארצות אחרות בשלוה ושוב נתגרשו ממנה עד שלא נשאר שם שארית לישראל בארץ דהוא צדיק ה' כי יצא מדעתם לגמרי ענין גלותם והתערבו בגוים כל זאת באתנו כי ארץ צבי שכחנו לשוב אל ארץ מולדתנו עיי"ש שהאריך בתוכחה בזה וזהו נמי הטעם שנעשה בימינו בעמנו בארצות האלו כי קול דודי דופק לעורר אותנו לחמוד לשוב לארצינו ואחרי כל זאת הנעשה אתנו בימים הקשים האלו אין ספק שימצאו דברינו שדה פוריה לעורר בלבות אחב"י בגולה לחשוק ולכסוף לשוב לארץ חמדה של אבותינו וישימו את לבבם על דרכיהם פה בגולה שאין בכל עסקיהם ברכה שכל עמלם בא עשו ונטל מידם ולא די שגזל ממונם ורכושם מידם גזל גם את גופם וחיים מהם כידוע ממעשה הנעשה עמנו במדינות איירופא ובעת כזה בודאי ישמעו לי.
