במדרש רבה ומקנה רב היה לבני וגו׳ שלש מתנות נתן הקב״ה בעולם חכמה וגבורה ועושר וכיון שזכה בא׳ זכה בכולם זכה בחכמה זכה בכל זכה בגבורה זכה בכל זכה בעושר זכה בכל. להבין הענין דנודע כי כל פעל ה׳ למעניהו כל מה שברא הקב״ה לכבודו בראו שאין לך שום הנהגה בזה העולם שהבורא ב״ה מנהיג בהם בריותיו כי אם שהוא יתברך צופה ומביט באור השגחתו שאינו מושג לשום נברא שהצורך הוא דייקא והתנהג בזה ההנהגה בעת ההיא ובדור ההוא וכן לכל אחד ואחד בפרטיות צופה השם יתברך שהצורך להנהגת האדם ההוא בכדי שידע וישיג כבודו יתברך ומציאותו אינו כי אם על ידי דבר זה כגון לזה בחכמה שחולק לו יתרון חכמה על זולתו ולזה בעושר ולזה בגבורה הכל הוא לכוונה שהוא יתברך מצמצם את עצמו כביכול אל האדם כפי אשר גזרה חכמתו יתברך שעל ידי דבר ההוא נקל לו להתקרב אליו ולהרחיב גבול הקדושה וזהו בחי׳ מלא כל הארץ כבודו כי הארץ ומלואה בכל הדברים ובחינות המתנהגין בו בזה כך ובזה להיפך הכל הוא לכוונה אחד למען כבודו שיודע כי לזה הצורך הוא כך שידע כבודו וגדלו ולזה כך. אך שבכל דבר יש התערבות טוב ורע שהוא סוד הבחירה ומי שאין לו דעת יכול על ידי זה להתרחק ממנו יתברך כמו בהתורה שבודאי הוא כבודו יתברך וכל עיקר עבודתו היא התורה ואעפ״כ אמרו זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המות ח״ו ואם כן אינו מן הנמנע וכל שכן שבמדה שמודד לו השם יתברך את עצמו כביכול שירחק אדרבה ממנו כל זמן שלא זכה לנצח הרע שבקרבו ושבדבר ההוא כי הכל מעורב טוב ורע כמבואר אצלנו במקום אחר באריכות וכמו שדרשו חכמי המשנה ז״ל ואהבת את ה׳ וגו׳ בכל מאדך בכל מדה ומדה שמודד לך הוי מודד לו במאוד מאד שנודע כי לכך נקראו המדות בלשון מדות שהוא יתברך מצמצם את עצמו ומודד אלהותו יתברך כביכול אל העולם בכלל או בפרט אל האדם כפי שכלו וטבעו המושג לו יתברך שצריך ונקל לו כך וכל מה שבא על האדם הכל הוא לטובתו שאין לך טובה גדולה מזו שהוא יתברך מצמצם אליו בכל מה שיותר נקל לו לדבק את עצמו אליו יתברך. וזהו ואהבת את ה׳ גו׳ בכל מאדך בכל מדה ומדה שמודד את עצמו לך הוי מודה לו במאוד מאוד כי בודאי הכל לטובתך כאמור ואם כן יכול לבא למדת ההשתוות על ידי זה שהוא מדריגה גדולה אך העיקר הוא האומנה הגמורה באמת גמור על זה. בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע כי נודע על ידי ההתרחקות ממנו יתברך הוא בסוד (משלי ל׳, כ״ג) שפחה כי תירש גבירתה שכביכול גבול הקדושה נכנע תחת הקליפות ח״ו כי כמו שהאדם פועל בקרב שבהדבר שמודד לו הבורא ב״ה א״ע אוחז ברע שבדבר ההוא ומגביר הרע על הטוב מחמת הכח החומרי שהוא גם כן כלול מטוב ורע מחומר יצירה ועל ידי החומר שהוא הרע נמשך לרע שבדבר ההוא שצמצם א״ע הבורא ב״ה אליו כי הכל הולך לשרשו ולמינו ואינו רואה הטוב שבדבר ההוא שזה נקרא יצר הרע ועל ידי כן גורם גם כן שגבול הקדושה נענע תחת הקליפה ח״ו שזה עיקר הגלות ושכל עיקר עבודתינו ותקוותינו להגביר גבול הקדושה ולהקנות שפחה תחת גבירתה על ידי מה שנאחז בהטוב שבכל דבר ולהגביר כח הצורה והנשמה שהוא החלק אלקי שבתוך האדם הישראלי ואז כח החומר שהוא היצר הרע נכנע על ידי שכל עצמותי תאמרנה ה׳ גו׳ (תהלים ל״ה, י׳) כי בהתגברות הטוב בתוך האדם גם החומר עובד את ה׳ כי כל עבודת ה׳ צריך על ידי החומר והכל על ידי כח הנשמה שמתגברת עליו ונעשה אחדות גמור שגם הרע נמתק ונעשה כסא אל הטוב וכך נעשה גם כן למעלה ונקנה עבד תחת יד רבו והבן וזהו בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע:
וזהו (תהלים ק״ד, כ״ד) מה רבו מעשיך ה׳ כולם בכמה עשית כי נודע שהצירוף של חכמה כ״ח מ״ה כנודע מתיקונים שבכל מעשה ה׳ שבכל העולם שנשתלשל מחכמה העליונה שגזרה חכמתו יתברך שיהא כך הוא להביט הכ״ח מ״ה הוא מי המחיה הדבר ומה כוונתו והלא כבודו יתברך מלובש שם במעשה ההוא למען יכירו על ידי זה כבודו כאמור לעיל שהוא מודד א״ע על ידי זה ומשתלשל בכדי שיקל להן להכיר גדולתו יתברך וזה אינו כי אם מלאה הארץ קניניך להקנות עבד תחת רבו שיהא קנין הקדושה מלאה הארץ על ידי שיאחז בהטוב שבמעשה ההוא ולהכניע קרע על ידי שיתן לב לדעת כ״ח מ״ה הוא כאמור. וכמ״ש (ישעיה מ׳, כ״ו) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שתשאו למרום עיניכם שהן עיני השכל ולא שתשפילו לראות בהרע שבדבר ההוא ואז על ידי טוב ההסתכלות תחברו ותייחדו את אל״ה למ״י שהוא א״ס ב״ה מאחר שתשאו את השכל שלכם להאמין כי הוא העיקר שהדבר ושהוא למען כבודו תקשרו את אל״ה למ״י ויהיה יחוד אלהי״ם כמ״ש בתיקונים מ״י אל״ה הן אותיות אלהי״ם שהוא צמצום אלהותו יתברך בכל הדברים כפי שגזרה חכמתו שעל ידי כן יוכל להתקרב אצלו יתברך ואז תבינו כי מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר כי אין איש בעולם שיתנהג השם יתברך עמו בשום מדה שלא יהא במדה ההוא רוב אונים ואמיץ כח לאמץ על ידי זה את כחו שיגבור גבול הקדושה על הרע ועל ידי זה כשכל ישראל יסתכלו על זה ויתנו דעתם על זה יבא משיחנו במהרה בימינו מאחר שיתרבה גבול הקדושה. ולכן אמרו רז״ל עתידה ארץ ישראל שתרחיב את גבולה בכל העולם שעל ידי הרחבת גבול הקדושה בתוך ישראל בקרב לבביהם נעשה גם כן כך בכל העולמות ויתרבה גם כן בגשמי כי הכל תלוי זה בזה בהשתלשלות כנודע ולכן כשחטאו ישראל והגבירו גבול הקליפה נתמעטה ארץ ישראל ונקטנה כנודע מאמרם ז״ל ארץ צבי כתיב בה מה צבי הזה אין עורו וכו׳ ועל ידי כן יהיה גם כן הרחבת הדעת שהוא הגבול הקדושה בלי תכלית:
וזהו ומקנה רב היה וגו׳ מקנה מלשון קנית שהן הקנו עבד תחת רבו בקנין רב ובאמונה שלימה כאמור בשכל הגדול בכל המדות המתנהגים בעולם עד שהקנין שלהם היה רב מאוד וזהו ומקנה רב היה גו׳ ר״ל קנין רב היה לבני ראובן שהקנו את הרב על העבד ושהקנו העבד לרב על ידי טוב מעשיהן שאחזו הכל בהטוב עד שעל ידי זה נתרחבה גבול הקדושה ברוחני ונמשך כן בגשמי גם כן שעבר הירדן נעשה גם כן ארץ ישראל קדוש בקדושת ארץ ישראל ומזה תבין שארצות שכיבש דוד היה להן קדושת ארץ ישראל כי הכיבוש ההוא היה מקודם ברוחני כאמור על ידי עבודת דוד המלך ע״ה עם דורו ונמשך מזה גם כן כיבוש גשמי:
וזהו גם כן כוונת המדרש על זה הפסוק להודיע איכות קניית העבד תחת רבו שהוא בכל הדברים שנותן לו השם יתברך בעולמו ומתעלם ומתצמצם בהן לפניו בכדי שיאחזו בו ויכירו כבודו כי לית אתר פנוי מיניה וזהו זכה באחד זכה בכולם כי אם זכה ונצח את הרע שבהדבר ואחז בהטוב נדבק על ידי זה באור א״ס ב״ה ובודאי הבא לטהר מסייעין לו כי הטוב וחי החיים שנדבק בו על ידי זה לאורו יסע וילך להלאה ויתחזק יותר ויותר שכך ראה חכמתו יתברך שמו שעל ידי הדבר ההוא אם ירצה יהיה דרך עלייתו ומאחר שאחז הדרך ההוא בודאי יגיע למחוז חפצו בחיים העליונים בכל דבר ויזכה גם כן לחכמה וגבורה אם המדה ההוא היה עושר ואם המדה היה חכמה על ידי זה יזכה לב׳ דברים גם כן שהן עושר וגבורה מאחר שהוא דבוק בא׳ שהוא צמצום אלהותו אליו העיקרי בודאי כיון שנדבק בו יתברך יבא לכל השלימות כי הוא יתברך שלם בכל השלימות והוא דבוק בו גם כן והבן. וכן אם המדה היה אצלו גבורה שהוא יתרון כח מבזולתו והוא בכח ההוא נותן עיניו ולבו לאחוז בהטוב שישים כל כחותיו וחיותו בעבודתו יתברך ומכניע הרע שהיה יכול לבא מצד זה הגבורה אזי נקרא גם כן מקנה ונדבק בו יתברך ועל ידי זה סוף שזוכה בכולן כאמור והבן. וכן בעשירות אם יזכה לנצח הרע שמלובש בעושר ההוא שיוכל להרחיקו ממנו יתברך ואוחז בהטוב כי נודע שכמעט כל המצות תלוין בממון לעשותן על צד היותר טוב כמ״ש התנאה לפניו במצות וצדקה והכנסת אורחים אזי על ידי זה מקנה העבד תחת רבו. וכן בחכמה שאינו חכם להרע כי גם בחכמה הוא התערבות טוב ורע והוא אוחז בהטוב שראשית חכמה יראת ה׳ (תהלים קי״א, י׳) כיון שאחז בזה והקנה הרע שבו תחת הטוב לדבק בצמצום אלהותו ששם בחכמה ההוא וזוכה לכל הדברים על ידי שדבק בהשלם בכל השלימות במדה שמדד את עצמו הבורא ב״ה אצלו ועל ידי זה מביאין כל הדברים המתנהגין בזה העולם בצמצום אלהותו למקום מוצאם שמשם יצאו שהוא למעלה מן הצמצום:
וזהו ואלה מסעי בני ישראל וגו׳ שעל ידי בחי׳ אלה כנ״ל שהוא בחי׳ מי ברא אלה שהן כל הדברים שמתנהגין על ידי זה בזה העולם ומסעי הוא מלשון הנהגה אשר על ידי זה יצאו מארץ מצרים שהוא אותיות מצ״ר י״ם שהוא צמצום החכמה העליונה כאמור לעיל בחי׳ כ״ח מ״ה שעל ידי זה יבינו כ״ח מ״ה המלובש בהנהגה ההיא והן על ידי זה יוצאין מן הצמצום ביד משה ואהרן ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם שעל ידי הדעת הזה מכוונין מוצאיהן למסעיהן שהוא המקום שממנו נתצמצמה המדה ההוא מלמעלה ע״פ ה׳ שהוא יתברך גוזר כך בחכמתו הבלתי מושגת כאמור למעלה ועל ידי זה ואלה בכל בחי׳ אלה האמור מסעיהם למוצאיהם שכל מסעיהם והנהגותיהם למוצאיהם שהוא למעלה מן הצמצום מאחר שנדבקו על ידי זה בו יתברך והוציאו הדבר מן הצמצום למקום מוצאן כאמור למעלה:
