על אודות שאלתך אם זה דאורייתא או דרבנן, הנה כל החקירה הזאת לא תתכן אלא אם היה הנידון ענין של חגיגה חד פעמית אבל מכיון שיש כאן לפנינו קביעות של חגיגה החוזרת מדי שנה בשנה ונכללת ע"י כך במחזור השנה, הרי יש בזה ענין של מועד והחוגג את היום הזה בעל כרחו שהוא משתתף במועד וחידוש מועד שלא ממקורותיה של תורה הוא מן החמורי חמורות. וכל זה היה נכון אפילו אם קביעות זו היתה לפי הלוח שלנו גם אז היה הענין מחמורי חמורות כנ"ל אבל מכיון שקביעות זו היא לפי התאריך הנהוג אשר מאז ומעולם היה המנהג אצלנו להוסיף את התיבה למספרם בשעת השימוש הרשמי בתאריך הנ"ל והלא עצם קביעות התאריך לעובדא היסודית של הוא מתן כבוד עצום לעבודה זרה הרי מילתא דפשיטא היא לכל בן דעת כי חגיגת מועד הקבוע לפי תאריך זה יש בו משום אביזרייהו. בכל זאת פרסומם של הדברים הפשוטים הנ"ל זקוקה היא לשיקול דעת מרובה כי כן מצינו בחז"ל שהחשש של איבה היה גורם גדול בהנהגתם והיינו שסברו כי הגדלת האיבה של אוה"ע לישראל יש בה גררא חזקה של פקוח נפש ועל כן כמובן שלא העלמתי ממך את האמת הברורה כמו שהיא אבל אתה מצדך במקומך תדע ותשכיל לשקול את פרסום הדברים במועצות ודעת.
על אודות שאלתך השניה, אינני בקי בטיב המנהגים ובהליכות הטכס שלהם אבל אחת אני יודע וזה הוא כלל מוצק מבלי יוצא מן הכלל, כי כל הנהגה וכל חידוש היוצא ממקורות הללו שאתה מזכיר במכתבך צומחים הם מתאות הדימוי לאוה"ע, וממילא כל הפורש מהם כמחובר אל החיים ולהיפך כל המתחבר להם כאלו פורש מן החיים. ולאמיתו של דבר צריך להתרחק מן המנהגים הללו ר"ל ומן הדומה ומן הדומה לדומה אבל שוב עלי לחזור על הדברים הנ"ל כי כל זה היא לקושטא דמילתא האמת הפשוטה והברורה אבל לפי התנאים ולפי הזמן צריך הרבה פקחות מעשית כיצד להשתמש בהם ממהר אני בשלוח המכתב כנ"ל.
הנני חותם בברכה ובאהבה ואתה שלום וכל אשר לך שלום
יצחק הוטנר
