מתוך כל מה שלמדנו במאמר זה מתבהרים הם לפנינו דבריו של המהר"ל בתחילת פרשת בחקתי על הפסוק "אם בחקתי תלכו" כתב רש"י שתהיו עמלים בתורה. ופירש מהר"ל כוונתו של רש"י, שכשם שהדרך מוליך את האדם ממקום למקום כמו כן העמילות לתורה מובילה את האדם מדרגא לדרגא.
ודברים אלו של המהר"ל סתומים הם דהרי בודאי כל עמילות בשאר המדות הטובות גם כן מוליכה את האדם מדרגא לדרגא ומדוע נתייחדה כאן מדת העמילות בתורה?
אמנם הם הם הדברים רק בתורה יוצרת היא מדת העמילות שינוי מהות שכן על ידי העמילות הוא יוצא מבחינת הרגילות ונכנס לבחינת נמרא. והלא ראינו מפורש בפסק הרמב"ם שבחינת גמרא לגבי שאר הבחינות בלימוד תורה היא כמו יחס המטרה אל האמצעי בעוד שבשאר מדות טובות בודאי שהעמילות היא שבח גדול ורוממות עליונה מכל מקום שינוי מחות על ידי העמילות אין כאן, ומפני כך ייחד רש"י את ה"בחקתי תלכו" לעמילות בתורה דוקא.
[פחד יצחק שבועות מאמר י"ז עיי"ש היטב וינעם לך]
