שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. (יג, ב)
המתבונן בפרשת המרגלים לכאורה נראה שפרשה זו סתומה, הרי הקב"ה הבטיח לאברהם ליתן לבניו ארץ חמדה, ולהדיא אמר שהוא ארץ זבת חלב ודבש, ורצונם ומאויים היתה אחר יציאה ממצרים להגיע לארץ הנבחרת. וא"כ למה הוציא המרגלים דיבה על הארץ, אחר שראו המסות הגדולות והניסים שעשו השי"ת, ולמה אמרו טוב לנו שוב מצרים, ולא שמעו לכלב ויהושע שטובה הארץ מאד מאד.
והנה בהקדם דברי הגמ' (סוטה לד:) 'אמר ר' חייא בר אבא מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של ארץ ישראל דכתיב וגו'', הרי שמתחילה שליחותם כבר רצו לבייש את ארץ חמדה ורחבה. ומוכח מזה שיה בעצם מציאותם התנגדית לארץ ישראל ולכן רצו למצוא עילה שלא להיכנס בה. והא גופא תמוה, והרי הם היה דור מקבלי תורה דור דעה.
ומבאר המהר"ל, דאדרבה היא הנותנת, כיון שהם הדור שראו בעיניהם הניסים והנפלאות של הקב"ה, פירוש הדבר – הקב"ה מנהיג העולם בשני הנהגות, 'טבעית', ו'ניסית' ואין אחד נוגע בחברתה. וכלשונו המהר"ל 'כמו שיש לעולם הטבע סדר מסודר נוהג על פי טבעו כך יש לנסים סדר גם כן' (גבורות ה' בהקדמה ב'). וכלל ישראל מעת יציאתם ממצרים התנהג הקב"ה עמם בהנהגה למעלה מן הטבע, כאכילת לחם מן השמים, ולהיות במדבר הנורא ארבעים שנה וכדומה.
והכניסה לארץ ישראל כרוכה בזה לעבור להנהגה אחרת 'הנהגה טבעית', לחרוש בשעת חרישה ולזרוע בזמן זריעה. וכל אחד חונה תחת גפנו ותאנתו, והכל מתנהג מלובש בדרך הטבע. נמצא שיש התנגדות מעצם הארץ לההנהגה שלהם, ומטעם שלא רצו בהנהגה הטבע אלא הנהגה ניסית קיבלו הלישנא בישא.
וזה לשונו בחידושי אגדות (סוטה לד:) :
'שאין ראוי שיבא מכשול ותקלה כמו זאת שימותו ששים רבוא אם לא היה כונתם רק לדעת ענין הארץ, בודאי אין הקדוש ברוך הוא מביא מכשול כמו זה ע"י [מעשה] שלא היה כונתו לעבירה, אלא שהיה תחילת מחשבת' לעבירה לכך בא תקלה כמו זאת על ידם.
"ויוצאי מצרים הכל היה שלא בטבע כי אם על ידי נסים, ומי שכל ענינו על ידי נסים וכל הנהגתו על ידי נסים מתנגד אל הטבע, ולכך היו יוצאי מצרים מוציאים דבה על הארץ, שאין הנהגת יוצאי מצרים כמו הנהגת באי הארץ מטעם אשר אמרנו.
ולא היה רק יהושע בן נון מן אפרים וכלב בן יפונה הם חבבו הארץ, כי יוסף חבב הארץ ואפרים הוא עיקר זרעו, ודבר זה ענין מופלג מאד. וכן יהודה מפני שהוא קדוש הש"י זכה אל הארץ הקדושה, מכ"ש כל שבט לוים קדושים היו וזכו לארץ. וכל הדברים האלו מופלגים ועמוקים מאד מאד.
ולכך היו מוציאים המרגלים דבה על הארץ, שהיו מוכנים להתנגד לארץ לגמרי, כי ההנהגה שהיו מתנהגים דור המדבר אינו כמו הנהגה שהיו מתנהגים באי הארץ. ודי בזה למבינים. והבן מה שאמר אח"כ כי כלב הלך ונשתטח על קברי אבות, וכן משה קרא שם ליהושע, ואלו מצד עצמם היה אפשר להתפתות אל המרגלים, רק כי היה זכות אבות מגין על כלב עם התפלה, ועל יהושע היה מתפלל משה'.
------
היום זה הפוך. בא"י יש הנהגה ניסית ואילו בחו"ל הכל מתנהל [למראית עין] בטבע ובגשמיות. ואילו אי-הרצון לעלות נשאר אצל רבים.
