ועוד, כי כל הדברים הטבעים משתוקקים אל מקומם הטבעי. ואם היה הארץ לישראל מקום טבעי, והיו משתוקקים אל הארץ, היה נשאר זה נצחי. אבל היה כאן ההפך, שבכו בכיה של חנם, ולא רצו לבוא אל הארץ. לכן מורה זה שאין הארץ מקום הטבעי לישראל, ולכך לא היו נשארים שם. וזה שאמר שהיו בוכים בכיה של חנם, ומאסו בארץ חמדה (תהלים קו, כד), ודבר זה נקבע להם בכיה לדורות, שהיה גורם שגלו מן הארץ. כי הבכיה שהיו בוכים מורה שאין הארץ שייך להם לגמרי, כי חן מקום על יושביה (סוטה מז.), וכל דבר משתוקק למקומו שהוא טבעי לו. והם בכו, וזה מורה כי אין הארץ שלהם לגמרי, ולכך גלו. ודבר זה מבואר מאד. ודוקא היה תולה בדור שיצאו ממצרים, כי התחלת ועיקר ישראל הוא הדור שיצאו, וכאשר מאסו בארץ חמדה נראה כי אין הארץ מקומם הטבעי לגמרי. [נצח ישראל פ"ח]
בח"א לסנהדרין קד: [ג, רמג:] כתב דברים אלו, והוסיף: "וכאשר הם באים למקומם הטבעי, הם נחים בו, לא יצאו החוצה, ונשארים עומדים שם. ואילו ישראל היו משתוקקים למקומם, הוא הארץ, לפי אשר הוא ראוי, היו נשארים במקומם, שהוא ארץ ישראל לנצח. אבל עתה שלא היה להם תשוקה אל הארץ, ואדרבה, מאסו בארץ חמדה טובה, וכאילו אין הארץ מקומם הטבעי... ולכך לא היו נשארים שם... ודבר זה נקבע להם בכיה לדורות, שהיה גורם שגלו מן הארץ, שלא נשארו במקומם, ודבר זה מבואר מאוד". ומלשונו שם משמע שבודאי א"י היא אכן מקומם הטבעי של ישראל אף לאחר חטא המרגלים, אך ישראל הם אלו שבכו ועשו את הארץ "כאילו אין הארץ מקומם הטבעי", ולכך מידה כנגד מידה נענשו שלא היו נשארים בה.
ולולא דמסתפינא הייתי אומר שהנהירה של היהודים דיירי חו"ל בזמני נופש, למקומות אחרים בחו"ל, דוגמת פלורידה, מראה שאין הארץ טבעי להם. הרי למה נוסעים לשם כאשר הנסיעה לא"י כ"כ קלה ונעימה יחסית? והוא רחום יכפר....
