לאחרונה שמעתי על בחור ובחורה,
שנפגשו במלון הילטון בתל אביב לצורכי שידוך.
לאחר הפגישה הראשונה,
השדכן התקשר להורים של הבחורה והם אמרו:
שמע, הבחור מצויין. הייתה פגישה נהדרת.
יש רק בעיה אחת, שרצינו לברר:
"באמצע הפגישה הבחור התחיל לבכות.
ובכן, אם זה מהתרגשות אז בסדר.
אדרבה. בחור רגשן זה לא רע.
אבל היינו שמחים שתברר את זה״ֶ
השדכן התקשר להורים של הבחור,
לברר איך הייתה הפגישה וההורים משיבים:
"הבחורה הייתה נהדרת כליל המעלות".
השדכן, שואל:
"תשמע רגע, הבחור בכה מאוד באמצע הפגישה.
ביקשו לברר מה הייתה מהסיבה.
אם זה מהתרגשות אז זה בסדר גמור".
ההורים השיבו: "האמת היא שהבחור בכה,
כי הוא ראה שאומנם הוא יתחתן עם הבחורה,
אבל לאחר 120 הם לא יקברו יחד״.
השדכן היה המום! וחשב לעצמו:
מה עושים עכשיו.
אולי החתן הזה צריך אשפוז?
מה מעניין עכשיו איפה הם יקברו.
והאמת היא רבותיי,
שזה מה שקרה בדיוק אצלנו עם יעקב ורחל.
מיד כשיעקב פגש את רחל כתוב:
וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ.
מסביר רש"י:
"לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה".
תגיד יעקב, זה מה שמעניין עכשיו?
אתה הולך לעבוד בשבילה 14 שנה,
ואתה בוכה על כך שלא תיכנס עימה לקבורה?
לא רק זו אלא שכתוב,
שיעקב ממש נשא את קולו בבכי.
הכיצד זה?
כתב בספר פלפולא חריפתא:
יעקב אבינו כמובן לא ראה ברוח הקודש,
רק שהוא לא יקבר יחד עם רחל.
הוא ראה גם מה הסיבה שהוא לא יקבר עימה.
הסיבה היא כידוע,
משום לרחל יש תפקיד,
בכך שהיא נקברה בבית לחם.
לעתיד לבוא,
כשעם ישראל יהיה בצרות עצומות,
ויוגלה על ידי נבוזראדן,
הם יעברו דרך בית לחם - מקום קבורתה של רחל.
ואז,
יצאת רחל על קברה ובוכה,
ומבקשת רחמים על בניה,
שנאמר:
"קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים,
רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ,
מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ".
וה' משיב לה:
"כֹּה אָמַר ה',
מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי,
וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה,
כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה',
וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב
וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ,
נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".
יעקב אבינו רואה את רחל אשתו בוכה על בניה,
ואין פלא שגם הוא מתרגש ובוכה:
"וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ!"
ונסיים בדברים הנפלאים שאמר ר' חיים שמואלביץ ממיר.
בהגיעו לקבר רחל,
פרץ ר' חיים בבכי והתחנן ואמר לרחל אמנו,
"יודעים אנו את הכתוב בדברי הנביא:
"מנעי קולך מבכי",
אך אני חיים הקטן, שחוזר עכשיו מהמחנות ומהשרפות מתחנן בפניך,
תבכי, אימא, תבכי.
"ויין, מאמע, ויין".
שבת שלום.
