תורה שבכתב היא מדת שמים.
The written Torah is the trait of heaven.
כלומר, לא היתה התחלת ההדרכה הכללית של כללות התורה וחידוש הדרך שבא ע"י המצות בכללותם, יוכל להיות מתגלה, מפני הכח הרוחני האלהי המתגלה בעצם תוכה של כללות האומה, כי אם הדבר הוא גבוה ממנה.
That is to say: the beginning of overall guidance [provided by] the totality of the Torah and the new path that came about [at the giving of the Torah] as a result of the mitzvot in their totality could not have been revealed, due to the [relatively low level of] Divine spiritual power revealed in the essential inner being of the nation [of Israel]. [That is] because [the written Torah was] something higher than [the nation].
דוקא נשמה עליונה שעלתה אל הגובה האלהי במעלה בהירה ועליונה כ"כ שאין נפש האומה בכללה יכולה עדיין להגיע לה, היא יכלה לגלות אור התורה שבכתב בעולם. ומשה עלה אל האלהים.
[Therefore,] it was precisely a supernal soul—[Moses]—who rose to the Divine height on a clear and supernal level that the spirit of the nation in its totality could not yet reach. [That soul] was able to reveal the light of the written Torah in the world. “Moses rose to God” (Exodus 19:3).
אמנם אחר שכבר הוטבעה המטבע האלהית בנפש האומה ונקנה לה טבע חדש, אז מחוללת היא את הענפים כולם ע"פ רוחה, בדרך הסתעפות מהמקור האלהי.
Then, after the Divine image was stamped in the spirit of the nation and [the nation] acquired this as [its] new nature, it [brought about and] brings about all of the branches [of the oral Torah] in keeping with its spirit, [as the oral Torah] branches out from the Divine source.
ואין שום פלא שהרוח הגדול של האומה, ההולך ומקר משפעו האלהי הגבוה, מטבע עצמותה, כלול הוא בצדו העליון המקורי הזה;
And it is no wonder that the nation’s great spirit, which continuously wells from its Divine flow, which is higher than the nature of [the nation’s] essence, is incorporated, in its supernal, original aspect, [into that wellspring].
וכללות הרוח וסעיפי פרטיו כמו שהם משתלשלים באומה, הכל סקור הוא ומתבלט בהצד האלהי העליון, הצד השמימי, שמשם התורה שבכתב נתונה למשה, בכללות ההטבעה בתוכיות האומה ופרטיה.
And the totality of the [nation’s] spirit, and the branches of its details as they develop in the nation, all are viewed from and gain prominence [due to their] Divine, supernal aspect, the heavenly aspect, from where the written Torah was given to Moses, [as part of] the totality of [that spirit being] impressed into the nation, together with its details.
כלת משה וכל תכסיסיה. [מידת מלכות]
“Moses ceased (kalot) [constructing the tabernacle]” (Numbers 7:1)—[“the people of Israel were like a bride (kalah) entering under the wedding canopy” (Midrash)]—with all of its ceremonies.
התורה היורדת להאיר בישראל ובעולם כולו אינה במדת ארץ במידה ההתקבלותית האפשרית כבר בארצות החיים כי אם בבהירותה המבהקת של אספקלריתה המאירה של תנועת ההשתלמות במעלתה היותר עליונה שהוא תוכן "היחש העליון של האומה עם האלהות העליונה עם המגמה של המגמות עם הנצח וההוד שבעולמים ומלמעלה של כל כללותם" [אורות התורה א ב ].
מותאמת היא התורה הכתובה והמסורה בגיבושי ובמלבושי הופעתה מן השמים אל האידיאה האלקית היותר עליונה המבעת ביחס לריבוי העולמי את מהות האחדות התכניתית שעלתה במחשבה לפניו טרם בריאתו ויצירתו. בפועל יורדת היא אלינו מרום עולם מ"מקום שאין סתירות גבולים וניגודים רק אושר וטוב ורחב באין תכלית" [שמונה קבצים קובץ א סעיף קא] ומביאה לעולמנו מבטא של עצימות אחדותית אלקית רוממי-רוממה עד לאינסוף המגבשת ומלבשת עצמה להיגלות במלבוש של אצילות תהליכיית השתלמותיית יוצרת, הבונה את חטיביותו של הריבוי העולמי במהלך של התעלות המוסיף והולך אל נוכח מקור אחדותו העליון האינסופי כשמהלך ההופעה האידיאלית ההשתלמותית מגיע עד כדי התגבשות היגלותה בבריאה עצמה בחידור אורה הנוקב אל מעבה עימעומי ערפליה להורותה את דרך השתלמותה שמתוך מאפליהם שוב אין היא מאירה רק במלבושיה המגמתיים העליונים מחוללי חיי דבקות במתכונת של צורת הבעה מיקירה טוב טעם ודעת של חסד ויכולת שבגבורה החודרת ונוקבת אל פרטי הפרטים של החיים במצב העולם כפי מה שהוא בירידתו בכל תסבוכת עכירות הניגודים והסתירות הגלומים בו. אבל זאת לנו לעולם למודעת כי בתוך רצף פקודת שיפעת היגלות ירידתה על הר סיני התורה היא היא מן השמים בהארתה המקורית העליונה משמי שמי קדם "ואהיה אצלו אמון" [משלי ח ל] בשפעתה המתחדשת להאיר את האופק המגמתי היותר מתקדם הבלתי גמור בהופעתו שקודם לכן עוד לא נוצרה היכולת המציאותית להכיל את שפעת חופשו ההשתלמותי אמנם לתוככי המימדים המצומצמים היא יורדת להתנסח בשפה תהליכיית אידיאלית פועלת הנכונה כבר להם להארת דרך התאחדותם במקור הוייתם האפשרית להם במצבם אבל לעולם כמשך אחד של הארת המגמה היותר אחרונה בשמה ובעבורה ללא האפלה והקטנה של מטרת העל שלה, שאליה היא מובילה את המציאות להתעלות ממקור ישראל המבורך מגמתיותה העליונה עצמה בהארתה ממקור מקורה האינסופי היא המתלבשת בלבושים עולמיים של ההפרטה האחדותית של ההגלמה המצטמצמת לערכים התאחדותיים תהליכיים מחוללי השתלמות ותנועת האחדות שהיא מחוללת בפעולתה במרחבי חיי הריבוי העולמי היא כל תפארת עוזה. [בנתיבי הנצח]
