"Even a casual perusal of video clips from Arabic-language media on the remarkable Middle East Media Research Institute website (memri.org) demonstrates just how pervasive the death-cult philosophy of Hamas has penetrated the Palestinian mindset. We have all seen the videos of school plays featuring six-year-old boys with realistic toy guns capturing classmates dressed as Israelis and dragging them off into captivity. I used to dismiss these as expressions of a radicalized minority, but no more. There are just too many videos of mothers who express joy at the prospect of raising children who die as suicide bombers, because “we should devour the Jews with our teeth.”
I can’t imagine any Jewish mother saying this. I just can’t. And the tearful expressions of joy from a mother in Gaza when her son called her from the phone he took from the body of a yahudia after killing her and her husband, urging them to get on WhatsApp to see the corpses of the ten Jews he murdered?"
וְכֵן שְׁתֵּי מִדּוֹת, הָרַחֲמִים וְהָאַכְזָרִיּוּת. מְקוֹם הָרַחֲמִים, עַל הַדַּלִּים וְהָעֲנִיִּים וְהַחוֹלִים וְהַפּוֹרְשִׁים* מִן הָעוֹלָם, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אָפְנֵי טוֹבוֹתָיו, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַנְהִיג עַצְמוֹ, וְהָאָסוּר בְּיַד אוֹיְבוֹ, וּמִי שֶׁפָּקַד* טוֹבָה רַבָּה, וְהַמִּתְחָרֵט עַל עֲוֹנוֹתָיו, וְהַבּוֹכֶה עַל מַה שֶּׁעָבַר מֵחַטָאָיו מִיִּרְאָתוֹ אֶת עֹנֶשׁ הָאֱלֹהִים. וּמְקוֹם הָאַכְזָרִיּוּת, בְּהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים וְהִנָּקֵם מִן הַמַּשְׁחִיתִים בָּאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דְבָרִים יג, ט): "וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו".
מידת האכזריות שמזכיר כאן המחבר, לכאורה מאד לא מתאימה למידותיהם של ישראל, שנקראו רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים [יבמות עט.]. באכזריות יש צד של איבוד צלם אנוש, של סדיסטיות ורצון להזיק.
כוונת המחבר איננה לאכזריות הרעה, אלא לעשיית דין במי שצריך בלי שום פשרות, בלי ויתורים, כיוון שכך נכון וראוי להיעשות. רחמנות במקום שבו ציוה הקב"ה להתנהג בתקיפות וללא רחמים, איננה רחמנות אמיתית אלא הריסת הסדר הנכון במציאות, כיוון שיש מצבים בהם המצב המתוקן והטוב הוא פגיעה בעושי רע.
נוסף על כך, כשיש רשעים בעולם והם מזיקים לכל הסובב אותם – מי שמרחם עליהם ולא פוגע בהם, אינו מרחם על העולם שמתקלקל על ידם.
על כן אמרו חז"ל: 'כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים' [קהלת רבה ז, טז]. אם אדם מרחם על אכזרים – מידת הרחמים שלו איננה אמיתית, ועל כן סופו שיתאכזר במקום שבו צריך לרחם.
