ביום שני בערב חבר שלח לי ווטסאפ ויראלי שנדמה לי שהוא רלוונטי לכל ימות השנה:
"מנהל בית ספר כתב לכל מורה שהתקבל לעבודה: 'מורה יקר, אני ניצול שואה וראיתי במו עיניי מה שאף בן אדם לא צריך לראות בחייו: - איך מהנדסים מלומדים בונים תאי גזים - איך רופאים מרעילים ילדים - איך אחיות מוסמכות רוצחות תינוקות - איך בעלי השכלה גבוהה ויוצאי אוניברסיטאות הטובות באירופה יורים ושורפים ילדים ונשים...'
'משום כך, אני לא סומך על השכלה. אני מבקש ממך: תעזור לילדים לגדול כבני אדם. ההשקעה שלך צריכה למנוע התהוות בהמות מלומדות, פסיכים מאומנים ואייכמנים חדשים. קריאה, כתיבה, חשבון חשובים רק בתנאי אחד, אם הם תומכים בילדים שלנו להיות בני אדם בעלי לב טוב!'".
עברתי בחיי מאות הורים אם לא יותר. תמיד שמעתי והכרתי הורים שלקחו את הילדים שלהם לחוגי מתמטיקה ואנגלית, שפה ושחמט וטיסנאות. היפ הופ ומחול מודרני.
הורים שמשקיעים אלפי שקלים בשנה והכול בשביל לשפר את המיומנויות הקוגניטיביות והמוטריות של הילדים שלהם.
פעם לפני כמה שנים, חשבתי לעצמי איזה עולם נפלא היה לנו, אם הילדים היקרים הללו היו נלקחים בנוסף לכל שיעורי המתמטיקה והאנגלית וחוגי העשרה למחוננים גם לחוגים מיוחדים לעין טובה והכלה ואכפתיות וחוגים שקשורים לאינטליגנציה חברתית ורגשית ואם ממש היינו רוצים להתפרע, הו אז, היינו לוקחים את הילדים שלנו לחוג לבני אדם ומהחוג הזה הם היו יוצאים עם כמה תובנות, כמו למשל המודעות להרים כיסא בסוף היום בשביל לא להכביד על המנקה ולהתכופף כשאתה עובר ליד חתיכת טישו, כי אם אתה לא תתכופף, מישהי בגיל של סבתא שלך תתכופף.
איפה ישנם בני אדם.
