Things don't just "happen". Certainly not the history of the Jewish nation. Hashem's hand carefully guides us along. This is the the flow of Jewish history from Bayis Rishon, according to the Rav ztz"l ["מאמרי ראי"ה במאמר "דרך התחיה]:
First came the period of Nevuah. That was an intensely spiritual period. It was less about intellectual pursuit, Halachic minutiae and pipul [although of course the Halacha was observed] and more about spiritual feelings and emotions. The Neviim lead the people with their heightened spiritual accomplishments and senses.
But this spirituality translated into something negative [everything good can lead to bad. E.g. incest is called by the Torah "chesed". Chesed gone terribly awry] and the Jews served idols. So off to Galus we went.
השפע הפסיכי נטה אל הרעה האלילית והנשמה החזקה הישראלית, המושרשת באלהים חיים, האל הקדוש, נשבתה מטהרה. התנועות הקבוציות שבקרב האומה, כמו הפוליטיקה שלה וכדומה, ינקו פסיכיקה זרה ותהי לה לרעל עד שנשברה. דלדולה של האומה, גלותה מארצה, גרם הפסק הזרם הנפשי, שהיה עומד לפנים במרום עזו.
Then we came back home!! But things were no longer the same. No more intense spirituality but rather an new emphasis on scholarship and strict Halachic practice. The Gemara says that the letters of the Torah were changed into a different font [נשתנה הכתב] in the time of Ezra when they returned from Galus Bavel. This symbolizes the fact that the old way of serving Hashem wasn't workable anymore and a new Derech was forged. No more Nevuah but rather scrupulous fidelity to Halacha was the norm. The Yetzer for Avoda Zara was abolished and with it Nevuah. Intense super spirituality was not the path to Hashem any longer. However, the spiritual desire wasn't completely quashed and remained latent [see Sanhedrin 64a that it was placed in a דודא דאברא - lead container]. Then came a lot of Jewish hatred - among Jews. This was a result of the remnants of the latent Yetzer of Avoda Zara which found expression in destructive hatred. This destroyed the Beis Hamikdash. There were still individuals with Ruach Hakodesh but they were the exception rather than the rule. The intellectual approach to serving Hashem wasn't strong enough to withstand the tests of daily life. The yearning for the intense spirituality of yesteryear was still felt from time to time. There were people who attempted to restore the days of yore by basing the new stress on learning on deep spiritual feeling but the time wasn't ripe.
באברים שבורים ובנפש רצוצה שבה אל ארצה אחרי הגלות הקצרה של בבל, ותבקש לכונן את מעמדה מחדש, אבל האון של הזרם הפסיכי לא היה לה עוד בכל מלואו. ותחת ההזרמה הנפשית, בא בבליטה יתרה הלמוד והשנון שיקבע בקרבה תכונה תרבותית על פי מקורה וצרכי הויתה, ותתכשר על ידן לקבל את ההזרחה הנשמתית של ההויה הרוחנית. נשתנה הכתב, אחרי שהכתב הראשון נהפך לה לרועץ. יצרא דעבודה זרה נפסק, אבל לא נוצח לגמרי, רק קולו נאטם בדודא דאברא, אבל במחשכים עוד הוסיף לחיות ולהשפיע. הוא היה צריך עוד להתקיים עד שיהיה מנוצח מכח האומה, וההזרמה הרוחנית הגדולה והמאירה תשוב להעביר את כל חשכו בהכללה כבירה אשר תכלול את כל האמץ שנמצא בטבעו הפראי של יצרא דעבודה זרה. אז יצאו כתות לאומיות שספגו את הצד החיצוני של הלאומיות ושמריה. נתגברה שנאת הבריות, המיוחדת ליצר הרע העושה את פעולתו ההריסית תחת דגל הלאומיות. אעפ"י ששנאה זו מכוונת לכאורה רק כלפי עם זר ואיננה מגעת בנחלת האומה גופא, ברבות הימים מתהפכת למארה פנימית ושנאת אחים מתגברת ומהרסת כל טוב לאומי. היחידים אמנם עוד שמשו ברוח הקדש, צפו באספקלריה של קדש אל הצד העליון של ההזרמה הנשמתית, שבתכונת הנשמה הלאומית בכללה, אבל אלה היו רק יחידים. הפדגוגיה הלמודית היתה חלשה נגד תביעת החיים, ע"כ נמסרו ארחות החיים ביחוד הפוליטיים בידי אנשים הרחוקים מהנשמה האידיאלית האלהית, שהיא מקור לנשמת ישראל. השאיפה לתגברת עצמית, להזרחה נשמתית של הימים הראשונים, היתה מורגשת לפעמים בקרב האומה. לפעמים הקיצו בעלי הזרמה נפשית גדולה שבקשו להחזיר את האומה לנעוריה ע"י פעולה אישית פסיכית ולהביאה לידי המעמד הנפשי, שהלמוד יהיה מבוסס על הגלוי הגמור של ההויה הרוחנית המוחשית במהלכה, אבל לא היתה השעה ראויה לכך.
It was in this weakened state that Christianity was born. The founder ימ"ש had psychic powers but his new religion was not free of idolatrous and pagan elements. [See here, here and here]. The Torah and Halacha were lost. But too much emphasis on the cerebral isn't healthy either....
במעמד חלוש כזה באה הנצרות ותעש בקיעים באומה. מחוללה היה בעל כח אישי נפלא, הזרמתו הנפשית היתה גדולה, אבל לא נמלט מהחסרון האלילי, שהוא תגברת ההזרמה הנפשית מבלעדי החנוך המוסרי והלמודי, וכ"כ נמסר לזרמת הנפשיות שלו ומסר לתוכה את הדבקים בו, עד אשר אבדו את התכונה הישראלית ונתנכרו מעשיהם ורוחם למקור מחצבתם. אולם העמידה רק על המזון הלמודי בלבד מתשת כחה של האומה יותר מדי.
Stay tuned!!!
