ד' אלהי, שועתי אליך ותרפאני. מפני שד' הוא אלהי, המשרה עלי את אלהותו, המיוחד לכל בריותיו כאילו רק הבריה הזאת היא לבדה שלו, כי אין הרבוי של היצורים מטשטש ומחליש כל דהו מהיחש והקשר היחידי והפנימי שבין היוצר ליצוריו, כי כולם נבראו כדי לדבקה בו, – ועל כן שם החק האלהי כי השועה אליו היא תביא את הישועה, מפני שבזה האדם חוזר ושב למקור הויתו, שהוא מקור שלמותו. והשלמות הגמורה מסלקת כל חסרון, והרפואה המוחלטה מוכרחת לבא. ד' אלהי, שועתי אליך ותרפאני.
O God, my God, I cried to You and You healed me. Because God is my God, who bestows His divinity upon me, unique to all His creatures as if only this one creature were His alone, for the multitude of beings does not obscure or weaken in any way the single, internal connection between the Creator and His creations, because they were all created to cleave to Him – and therefore the divine law established that calling out to Him will bring salvation, because in this way a person returns to the source of his being, which is the source of his perfection. And perfect completeness removes all deficiency, and absolute healing must come. O God, my God, I cry out to you and you heal me.
