I often wondered during the war why there was no Takana that the Tzibbur should as per the din in the gemara and psak of the Shulchan Aruch. So odd!! I am sure that the Rabbonim had their reasons - probably the weakness of our generation. I recently read that the Zilberman community in the Old City did fast [I don't know how often].
I came across this Teshuva of the Munkatcher:
שו"ת מנחת אלעזר חלק ד סימן ה
כבוד ידידי הרב הגאון וכו'.
מכתבו הגיעני וכו' וע"ד אשר בקש הסכמתי אם לגזור תענית צבור לכל המדינה ביום א' דסליחות דהאי שתא שהוא כ"ו אלול (סמוך לימי ר"ה הבעל"ט) אודות צרות המלחמות הגדולות והיקרות והרעבון הנצמח עי"ז.
הנה אין דעתי מסכמת לגזור תענית לכל המדינה כעת בחולשת הדור הזה הגם שכתב כי יודיע שמי שהוא חלש וחולה יפדה א"ע וכן מעוברות ומניקות מ"מ נחזי אנן בגוף ההלכה בזה.
א') הנה פסק המג"א (בסי' תקע"ז ס"ק ב') בשם הר"ן דהיכא שצריכין להתענות רצופין שסכנתן בכל יום כגון עיר שהקיפוהו עכו"ם וא"א לגזור תענית בכל יום לפיכך אין לגזור תענית כלל עיין שם וה"נ במלחמה הנוראה הלזו שנמשכת זה שנה שלישית בלי הפסק אין לגזור תענית על הצבור.
ב') וא"ת אעפ"כ נגזור גם שאין מחוייבי'. ז"א כיון שכ' שבכה"ג אין לגזור בו תענית כלל בודאי מחוייבין אנחנו לשמוע לדבריהם ז"ל ושלא לגזור על הצבור תענית. ובפרט סמוך לר"ה שהוא סמוך לצום גדלי' שיצטרכו להתענות בשני שבועות זאח"ז ר11צופים וכיון שבעת המלחמה תענית צום גדלי' הוא מדינא מחוייבים וכמ"ש המג"א (סי' תק"נ במג"א ס"ק א') דבזמן שאין סכנה אין מחוייבים מדינא להתענות הד' צומות (אלא בט"ב) רק ממנהגא צריכין להתענות כל הד' צומות ואסור לפרוץ גדר עיין שם.
נמצא כי בשעת הסכנה ומלחמה ואין שלום אז מחוייבים מדינא להתענות בצ"ג ואיך נגזור תענית בשבוע שקודם לזה תענית שאינו מחיובא ויחלשו כמה וכמה שלא יוכלו להתענות בשבוע שלאחריו מיד ביום צ"ג שהוא חיוב מדינא ועי' באו"ז הגדול (הל' יולדת סי' ק"ט) וז"ל מעשה ביולדת שחל יום שמיני שלה בצום גדלי' ושאלו לרבינו תם זצ"ל אם יכולה לאכול והתיר לה דאע"ג דצום גדלי' דברי קבלה ודברי קבלה כד"ת אפי"ה התיר דאמרי' פ"ק דר"ה קרי לי' צום וקרי לי' ששון ושמחה וכו' בזמן שאין שמד ואין שלום רצו מתעני' רצו אין מתענין לכך הוא רשות גם עתה ומשום כך התירו לה לאכול עכ"ל האו"ז.
ונמצא לפי"ז דבזה"ז שאין שלו' ויש מלחמה וצרות כאלו הוא חיובא וצריכה גם יולדת מז' ימים להתענות ואם כי למעשה צריכין להתיישב לענין יולדת ונהגו להקל בדורות חלושות עכ"פ צריכין ליזהר שלא לגזור תענית בסמוך לו כיון שעי"ז לא יוכלו (אולי) להתענות בצום גדלי' כנז' ובפרט שלאח"ז בש"ק הוא יום הכפורים צומא רבא ואולי יחלשו עי"ז שיוכרחו לאכול ביוה"כ ח"ו ואם בשביל הבריאים ויחידי סגולה ממילא ינהגו כמ"ש המג"א (סי' תקפ"א ס"ק ח') דביום א' דסליחות נהגו רוב הקהל להתענות עיין שם והיינו למי שבכחו להתענות
אבל לגזור תענית על כולם בכלל בודאי אין מהראוי עתה כנ"ל ובפרט כי צריכין ליזהר לאשר אנו רואים כי אלו המלחמות הם חבלי משיח כפי שנראה מהכתובים ומהגמ' ומד' הזוה"ק (סוף פ' בלק) ובס' התמונה (אות ס') ופי' שם באורך וכן בשארי ספרי קודש ע"כ צריכין העיקר להתפלל על הגאולה שלימה ב"ב לא כן ההמון שהטעו אותם שצריכי' להתפלל עתה העיקר רק על שלום העמים ושעי"ז שיופסק המלחמה ישובו למצרים הוא הגלות המר בעוה"ר ושכינה הק' בגלותא ומאריכי' הגלות ומעכבים הגאולה עי"ז ואיך נכיז פנינו ונקשה ערפינו לבקש כזאת ממלך הכבוד אבינו ית"ש לחלל כבוד מלכותו ית"ש ח"ו וכמ"ש בס' הזכרון להגאון חת"ס זצ"ל כי אם נתפלל על השלום ה"ז עיכוב הגאולה כשאחז"ל במגילה מלחמה נמי אתחלתא דגאולה הוא עיין שם דבריו כי נעמו ובמה שסיים רק עצתי שנרבה בתורה ותפלה וכשהקול קול יעקב אין הידים ידי עשיו ולא ישלטו בישראל ואז נתפלל רק על הגאולה ולא נחוש על המלחמה כלל עכ"ל החת"ס וכן נעשה אנחנו העיקר לעורר על תיקון העונות המעכבים הגאולה ולהרבות בתורה ותפלה בכל מה דאפשר ועי"ז נזכה לאפרקא שכינתא וכנס"י מגלותא במהרה דידן וכו' (והארכתי בזה ואין עת וענין להעתיק ולהאסף פה) וה' הטוב יחוס ברחמיו ויאמר כביכול ית"ש למעני למעני אעשה למען כבוד שמו ויגאלנו בקרוב ובמהרה דידן ברחמים וכט"ס.
ידידוש"ת.
Tomorrow is the NY mayoral election and if it were permitted that would also be a good time to proclaim a fast. A Muslim jihadist being elected mayor of New-Jew York City. Just unbelievable.
