'ועד בית' או 'זהות לאומית'
הבה נדמיין סיטואציה בה הייתה קמה כאן בארץ ישראל מדינת הלכה, כל
החלטות הקבינט היו מתקבלות אך ורק על ידי מועצת גדולי התורה. והכל
מונהג על פי התורה. במצב כזה היינו באים לחילוני בתל אביב, ומבקשים
ממנו להתגייס לצבא המדינה. היינו מציעים לו, נקים לך פלוגה על טהרת
החילוניות, "פלוגה דמוקרטית מיוחדת", וללא חשש חזרה בתשובה, האוכל
טרף לחלוטין. האם הוא היה מסכים להתגייס לצבא הזה?
רק בתקופה האחרונה, בימי הרפורמה המשפטית, עמד ציבור גדול של אנשי
השמאל, והודיעו בתוקף, 'אם תהיה הפיכה משטרית אנחנו לא נתגייס
לצבא'. ומה עם שוויון בנטל?! טענתם הייתה ברורה: אם המדינה איננה
'דמוקרטית' כראוי על פי שיטתנו, אנחנו לא נהיה מוכנים
לשרת בצבא שלה. הם לא מוכנים להיות חלק מהמדינה
הזאת. מה הבעיה ? מה אכפת לך מהשקפת העולם של
הצבא? של המדינה? הרי תוכל להמשיך לחיות באופן אישי
כאוות נפשך. מה מפריע לך?? למה שלא תשתתף בנטל
הביטחון?
מהי הנקודה ? פשוט מאד: צבא ומדינה אינם 'ועד בית'
גדול. בוועד בית זה אכן לא משנה. ישנם כמה אנשים
בשכנות, צריך להתארגן ביחד, יחיה כל אחד על פי השקפת
עולמו ברמה האישית, בדברים הציבוריים כמו מעלית וכדו '
עושים לפי הרוב, והכל בסדר. כאן מדובר בענין אחר
לחלוטין: המדינה והצבא זוהי מערכת 'לאומית', זו המערכת
של העם, של ה'לאום', זוהי הזהות של העם. בעולמו של
איש השמאל הדמוקרטיה היא הלאומיות, היא הזהות, היא
צורת המדינה. על זה הוא נלחם. אם זה לא דמוקרטיה, זו
לא המדינה שלו. הוא לא יכול להיות חלק מזה. הוא לא
יהיה בצבא. זו לא שאלה אישית של 'להסתדר' עם אנשים מסוג אחר, זוהי
שאלה עקרונית מהי המערכת, מהי הזהות הלאומית שלו. הוא לעולם לא
ילחם עבור מדינת הלכה. להיפך, הוא ילחם בחירוף נפש כדי שזה לא יהיה,
כדי לשמור על הזהות הלאומית הדמוקרטית.
גניבת הזהות הגדולה בהיסטוריה – ה' ישראליות'
נשים לב מה ארע כאן, בעם היהודי, בעם ישראל. כיצד אנו אמורים
להתייחס לכל המערכת הלאומית שקמה כאן בארץ ישראל בעשרות השנים
האחרונות.
לכל עם יש את הגדרת הלאום שלו, הזהות שלו. הגדרת זהותו של העם
היהודי במשך אלפי שנים היא ברורה מאד: עם יהודי, עם של יהדות, של
תורה. התורה היא לא משהו צדדי, משהו אישי, משהו נוסף. היא כביכול
'הלאומיות' של העם בעצמו, של העם היהודי. הביטוי עצמו הינו זר לנו, אבל
משמעותו בהקשר הזה ברורה: ' לאומי' מלשון 'אומה', התורה היא האומה
בעצמה. כל עם מתגבש סביב הטריטוריה, המדינה, הדגל, הצבא , השפה ,
סגנון החיים המשותף. העם היהודי הוא שונה, הוא אחר, זוהי העובדה.
הזהות הבסיסית שלו כעם היא היהדות, זוהי מערכת החיים היסודית שלו.
גר שמקבל עליו תורה ומצוות נעשה חלק מהעם היהודי. ומי שעוזב את
היהדות למעשה מתנתק מהעם. יש יהודי צרפתי ויהודי מרוקאי . הם לא
משותפים בשום דבר פיזי, אבל הם אותו עם, מערכת חיים אחת. במה ?
בתורה, ביהדות. זהו העם היהודי משחר יצירתו ועד היום. זוהי הזהות
הייחודית שלו. עם התורה, עם ד', עם נצחי. הוא לא נולד אתמול.
כאשר הקימו את המדינה בצביונה הנוכחי, זה לא היה אירוע טכני. לא
הקימו ועד בית. למעשה יצרו כאן זהות חדשה לעם היהודי, באו לשנות
ולעצב אותו כ'אומה' חדשה, אומה שהזהות הבסיסית שלה איננה היהדות,
אלא זהות לאומית ככל הגויים והעמים, זהות של מדינה,
של צבא. זהות 'ישראלית'. היהדות היא כבר לא עצם
האומה, היא עניינו האישי של כל אחד, כביכול. גם אדם
כופר אתאיסט שאין לו דבר עם יהדות נחשב כחלק בלתי
נפרד מהזהות הלאומית החדשה , הוא ישראלי. הוי אומר
הזהות היא אחרת, לא עם 'יהודי' אלא 'ישראלי'. עד היום
הוא היה נחשב כ'פורש' בפועל מהעם היהודי, מהיהדות,
מהיום הוא חלק מהעם הישראלי.
זייפו 'סיפור חדש' לעם היהודי. ' ההמנון הלאומי' מספר כי
התגשמה התקווה בת שנות אלפיים 'להיות עם חופשי
בארצנו'. במשך אלפי שנים מסר עם ישראל את מיטב בניו
ובנותיו שקפצו לאש על מנת להמשיך ולהתקיים כעם
יהודי. כעם של יהדות, של תורה. כל תלאות מסעי הצלב
גירוש ספרד שמדות ופרעות לאין ספור, היו נחסכים אילו
היו בני עמנו מסכימים לכפור באמונתם חלילה ולוותר על
שמם וייעודם כעם יהודי. מאות אלפי קדושים אלו הם
שהביאונו עד הלום. זהו הסיפור של עם ישראל. אולם כעת אנו שומעים
סיפור חדש: אלפיים שנה קיווינו להיות פשוט עם חופשי, כמו
הפלשתינאים, כמו האירים באנגליה, להיות עם חופשי בטריטוריה מסוימת.
זהו. זה הסיפור שלנו. להיות כמו הבלגים בבלגיה. זהו הדגל עליו אנו
נלחמים. האם אפשר לקבל את זה?!
אנחנו לא מדברים על כך שאנשים הם חילוניים ברמה האישית. לא זהו
הנושא כרגע. הנושא הוא הלאומיות החדשה. היומרה לייצג את העם היהודי
באופן שמזייף את זהותו. הרי לא באו להקים טריטוריה במזה"ת שמהווה
"אזור מחיה ליהודים", לא מייצגים כאן את 'איגוד פורשי היהדות', אלא
מתיימרים לייצג את הזהות של העם היהודי עצמו, בצורה שעוקרת את
מהותו המקורית. באיזו זכות ?! זו הייתה זעקתו של מרן הרב שך בזמנו "במה
אתם יהודים ?
כמובן שישראל אע"פ שחטא ישראל הוא, וכל יהודי
באופן פרטי עדיין נשאר יהודי, אבל הזהות, הזהות הלאומית החדשה,
ה'ישראליות' אין לה כל קשר לאומה היהודית. היא זיוף מוחלט.
העובדה שמאפשרים לכל אחד להיות יהודי – מקיים יהדות – בביתו הפרטי,
היא בדיוק כמו לאפשר לו להיות 'דמוקרט' בביתו הפרטי. כפי שדמוקרטיה
היא משהו לאומי, כך גם היהדות, להבדיל, היא משהו לאומי, היא האומה
בעצמה. עקרו את האומה, והמציאו אומה אחרת.
מדוע הצבא מעצב זהות?
ידוע כי הצבא תפקידו לעצב את זהות האומה ה'ישראלית'.
"אחר הקמת צה"ל, התווה דוד בן- גוריון, בהתאם לתפיסת הממלכתיות שלו,
עקרונות אלה: על העם מגן צבא העם; הגיוס חייב לחול על הכל ; לצבא
נועדו תפקידים חברתיים וחינוכיים והוא שותף מרכזי בתהליך של בניין
האומה". (אנצי' ערך 'מודל צבא העם').
איזו עזות מצח! 'בניין האומה'.. וכי האומה היהודית נולדה עכשיו שצריך
לבנות אותה מחדש? והרי האומה כבר קיימת, וכי אתה יכול להשתלט על
אלו הממשיכים את האומה המקורית כפי שהיא, ולהכריח אותם לבנות את
האומה שלהם מחדש כפי רוחך ?!
"בישראל ייעדה הממשלה לצבא משימות נוספות, בנוסף למשימתו
הצבאית.. באמצעות שילובם של כל מגזרי החברה
הישראלית ביחידותיו. השירות בצה"ל, וטיבו – הן של פרטים
והן של קבוצות אוכלוסייה – הוא חלק מכריע בהגדרת
הזהות הישראלית. ישנה זיקה בין ישראליות לבין שירות
בצה"ל" (שם).
מדוע השירות מגדיר זהות ישראלית? היאך שירות טכני של
ביטחון מעצב זהות? האם גם השירות במד"א מעצב זהות?
השוואה זו הינה טעות חמורה. מהותו של צבא, מהותה של
מלחמה – בכל העולם – היא מלחמה על זהות העם, על
המדינה. כאשר, לדוגמא, האוקראיני נלחם ברוסיה הוא איננו
נלחם על מנת להציל חיים. להיפך, הוא מוכן לשלם מחיר
עצום, להילחם עד מוות על מנת להישאר בזהות העצמית
שלו. כאוקראיני ולא כרוסי. על כך נהרגים אנשים בכל עם
ועם, על זהות העם שלהם.
האוקראיני לא יתרום כליה להציל אדם אחר פרטי מבן עמו, לעומת זאת
הוא ייהרג בשמחה במלחמה מול רוסיה. הוא נהרג למען הקיום שלו, למען
הזהות שלו, של עמו. המושג של צבא איננו פרויקט הצלה שיתופי, אין
דרישה מאזרח ללמוד רפואה בשביל לתת כתף להצלת חיים פרטית של
אנשים. הדרישה של המלחמה היא להילחם על הדגל, על הזהות הכוללת.
השירות בצבא הוא חלק ממושג ה'אזרחות', מהיחס למדינה.
אם לבריטניה ישנה מושבה באפריקה ומדינה אחרת נלחמת ומאיימת
לכבוש אותה, במקרה זה כמובן תשלח בריטניה את חייליה להילחם על
הטריטוריה שלה, האם אותם חיילים בריטיים נהרגו על מנת להגן על חיי
הכושים באפריקה? כמובן שלא . הם נהרגו למען הזהות של בריטניה.
טריטוריה זו היא חלק מבריטניה, והם נלחמו למען הדגל הבריטי. למען
ה'עם' שלהם, הזהות הגדולה שלהם, לא להצלת אנשים פרטיים.
גם כאן בארץ שישנו איום קיומי , מכל מקום מהות הצבא בעינה עומדת,
הוא לוז הלאומיות. ולהמחשה, לדאבוננו נהרגו במשך השנים יהודים רבים.
לו יצויר שהייתה מגיעה בעבר הצעה מארה"ב להגנה מוחלטת ליושבי א"י
למאה שנה קדימה. אולם בתנאי שהמדינה לא תוגדר כזהות עצמאית.
המדינה תמשיך להתנהל בנוחות, אותו ראש ממשלה ושרים, רק במקום
להיקרא ראש הממשלה הוא ייקרא מושל מדינת ישראל, הכוכב ה- .52 האם
ההצעה הייתה מתקבלת? - ברור שלא. במבט לאחור, לו אכן הייתה מגיעה
הצעה שכזו לפני עשרות שנים הרי היה נמנע הרג של אלפי חיילים. הכיצד
יתכן שלא היו מקבלים זאת? התשובה ברורה: המטרה היא לא להגן על
החיים, אלא להגן על הגדרת הזהות העצמית, לא להשתייך ללאומיות זרה.
בשביל זה מקריבים את החיים. המלחמה היא על הגדרת ה'עם', על הדגל,
ועל זה נהרגים. חייל ששורף את הדגל אינו יכול להיות חייל, בניגוד לרופא
או איש 'הצלה'. הצבא מתכנס תחת הדגל וההמנון, זוהי מהותו. החייל לובש
מדים, מאבד את אישיותו הפרטית ונהפך למייצג של הזהות הלאומית בגופו
וברוחו.
'שילוב ' או ' מחיקת זהות '
ברור אם כן, כי יש כאן עימות שורשי ומהותי בין 'העם היהודי' המקורי לבין
העם ה'ישראלי' החדש. שתי זהויות לאומיות שונות לגמרי המתמודדות על
אותה אומה.
נושא השירות בצבא איננו בעיה טכנית שהתעוררה במקרה. הוא לוז
העימות הזה. הוא לוז המאבק העקרוני על זהות האומה. כאשר נלחמים על
הזהות, על האומה, השאלה היא מהי הזהות ומהי האומה.
הצבא הוא 'צבא העם', והמאבק הוא מהו העם. אין כאן כל אפשרות לגישור.
כאשר הם דורשים 'להשתלב', מהי משמעות הדרישה הזו ? מחיקת זהות
מוחלטת והיטמעות בזהות ה'ישראלית'. אין לכך כל פירוש אחר. לו יצויר
באופן תיאורטי שחלילה היה זממם עולה בידם לגייס את בחורי הישיבות
(היל"ת), ברור כי אילו היו מגיעים למצב שהזהות החרדית הייתה דומיננטית
ומשפיעה על אופי הצבא והמדינה, כאשר זה היה משפיע
'יותר מידי', באותו רגע הם אלו שהיו משתמטים ומסרבים.
שילוב הוא לא אפשרי, יש כאן שתי זהויות סותרות, אם
הזהות שלנו תשלוט בצבא הם יברחו, וכן להיפך, כל זמן
שהזהות שלהם שולטת אנחנו אלו ש'בורחים'. הוי אומר, הם
לא מבקשים שילוב אלא דורשים למחוק באופן טוטאלי את
זהות העם היהודי המקורי.
הבה ונשאל שאלת תם: לו יצויר שהיינו 'משתלבים' (חלילה ),
האם כוונתכם ליצור ביחד זהות חדשה משותפת שמייצגת
את שתי האומות, האם תסכימו עכשיו שעל חלק מהדגל
יצויר 'שולחן ערוך', לייצג את הצורה בה אנו מכירים את
האומה שלנו ? אומה יהודית? דם ישפך כדי שזה לא ייקרה.
לקיים מצוות בבית, למה לא, אבל לייצג את האומה עצמה
כיהדות? בשום פנים ואופן. זאת אומרת, אתם לא רוצים
'לשלב' אלא 'למחוק' אותנו, את הזהות הלאומית שלנו.
להכריח את מייצגי העם היהודי המקורי להיטמע בזהות
הישראלית החדשה, פרי מעשי ידיכם.
הם חשים את עצמם אדוני העם, ולא כך הוא הדבר! משל למה הדבר דומה,
שיבואו ויגידו כיון שאנו שחררנו את הכותל המערבי, אנו ננהל אותו, נהפוך
אותו למסעדה, רח"ל. גם אם שחררתם, הכותל הוא דבר יהודי וכך הוא
מוכרח להתנהל, א" א לנהל אותו בחילוניות. כך גם העם היהודי הוא דבר
יהודי וא"א לזייף אותו לחילוני. [אם זו קבוצת פורשי יהדות באוגנדה, זה
משהו אחר, גם בממשל בארה"ב ישנם יהודים שמחללים שבת ואף אחד לא
נאבק עמם, כי הם ארה"ב]. איננו מכירים בכזה דבר, זוהי השקפת ראשי
היהדות בדור האחרון. בסאטמר עוסקים בלשלול את המערכת הזאת,
והחזו"א עסק בלהקים עולם מקביל.
אנו מתנהלים איתם באופן טכני, בכספים, משלמים מיסים ומקבלים,
מייצגים בכנסת על מנת שלא להיפגע, אבל בנושא של הצבא מתנגשים
שתי העולמות. עובדה היא כי למרות שליחת הצירים לכנסת נשאר הציבור
עצמו מובדל, לעומת זאת שילוב הציבור בצבא משמעותו להפוך את עצם
הווייתנו ל'ישראלית' - לא יקום ולא יהיה.
הנשיאה בנטל העם – מהו העם?
זהו הנושא, זהו המאבק, מהו העם. מהי הלאומיות שלנו.
אנחנו באים ואומרים : רבותי, הסיפור האמיתי הוא לא מדינת ישראל אלא
העם היהודי, זהו הסיפור הגדול. כל האירוע הזה הוא פסיק בתולדות העם
היהודי. 80 שנה מתוך 3000 שנה. גם היום חיים מיליוני יהודים בתפוצות.
זהו 'העם היהודי' המקורי, מבלי קשר למדינת ישראל בדווקא. זוהי תפיסה
אחרת לחלוטין.
נוכל לבחון זאת בצורה פשוטה: מבחינתם, אם יתבטל הצבא הישראלי, זהו
בעצם 'סוף הסיפור'. חיסול מוחלט של הישראליות. מבחינתנו, לעומת זאת,
גם אם חלילה יושמדו כל התושבים בארץ, רח"ל, עדיין קיים 'העם היהודי'
בחו"ל, וכפי שהיה לאחר השואה הנוראה, כאשר הושמד עם ישראל
באירופה הוא קם במקום אחר. ובמבט היסטורי: פעמיים כבר גלה עם
ישראל מארצו, והמשיך להתקיים כעם במקום אחר. ולעומת זאת - לו יצויר
שהייתה מציאות תיאורטית כזו שתושמד היהדות חלילה, תושמד התורה,
זהו החיסול המוחלט. בכך נמחק העם היהודי והפך לאוסף של אנשים. זהות
העם נמחקה. גם אם יש לו מדינה , זוהי מדינת ניו זילנד. זה לא העם היהודי.
אנחנו הנושאים בנטל התורה, בנטל של נשמת העם וליבו. כל המעגלים
הרחוקים חיים כיהודים מכוחנו. מעולם לא התקיים עם יהודי מבלי מבצרי
תורה. אנחנו מחזיקים את נשמת העם היהודי. מבלעדנו, אין על מה
להילחם, ואין בשביל מה להילחם . אין עם יהודי בכלל.
הם לא יכולים להתכחש לכך, כיון שהם התיישבו על אותה
משבצת של העם היהודי המקורי. מי לדעתם נושא בנטל של
זהות העם היהודי שבחו"ל ]ומדובר על רובו של העם היהודי
כיום[? סיירת מטכ"ל ?! האם הם באמת יכולים להיות 'ראש
קטן' ולחשוב שכל הסיפור של העם היהודי מתחיל ונגמר אך
ורק במספר החיילים החסר כרגע באוגדה מסוימת בצה" ל
של שנת 2025? האם באמת לא מבינים שיש כאן סיפור קצת
יותר גדול וקצת יותר מורכב ?!
"שוויון בנטל ", האמנם?!
מובן כי אין חוצפה גדולה יותר מהצגת הדיון כ"שוויון בנטל".
כי הרי הדיון הוא מהו הנטל, מהו בעצם העם, מהי הזהות ועל
מה אנו נלחמים. לו יצויר שהמלחמה הייתה על הזהות
היהודית האמיתית הרי אנו היינו הראשונים להילחם ולמסור את נפשנו, והם
אלו שלא היו מתגייסים. הם היו נשארים שווי נפש, גם לו יצויר שהיה העם
היהודי נמחק, חלילה, והופך בזהותו לעם יפני או שבדי. אנו אלו שגם כעת
מקריבים ומקדישים את חיינו למען המשך קיומו של עמנו, עם התורה.
אלפי אברכים בוחרים בחיי עניות ומקריבים את הנוחות והרווחה הכלכלית
למען התורה, במשך כל שנותיהם, הקרבה שהם לא היו מסוגלים לבצע
אותה למען כל ערך שבעולם.
בדורסנות שלא תיאמן הם מגדירים את ה"נטל" אך ורק על פי הזהות שהם
עצמם המציאו, לפי ההנחה המוחלטת שאין כאן כביכול שום דיון, שאין כאן
שום נושא, שלא הייתה כאן גניבת זהות, שהעם היהודי המקורי לא קיים
בכלל ואין לו זכות דיבור מול אדוני הארץ החדשים, שכל היכלי התורה
הינם, חלילה, אלמנט מיותר בעם היהודי שניתן לבטל אותו במחי יד. ומתוך
כך עולה הטענה ה' מיתממת' מדוע משתמטים מהנטל.. האם אמנם זהו
הדיון? ההשתמטות?! כך הם מנסים להכתים את הציבור הנאמן לערכיו, בה
בעת שהם אלו שבאים בדרישה אבסורדית למחוק ולדרוס את הצד העומד
כנגדם בדיון.
כמה מופרך הוא השימוש בטיעון ה'שוויון', מדוע אלו מקריבים ואלו לא,
כאשר אלו המקריבים למען המדינה, הם מוסרים את עצמם למען הזהות
שלהם, למען הדגל האמיתי שלהם, כמו כל עם בעולם, בניגוד מוחלט אלינו
שבאים לדרוש מאיתנו להתמסר ולהתמזג עם זהות 'ישראלית' חדשה וזרה
לנו. הלזה שוויון יקרא ?!..
משל למה הדבר דומה, לסיטואציה דמיונית בה רוסיה השתלטה על
אמריקה, וכעת באים לאמריקאים המקוריים בדרישה להילחם עם הצבא
הרוסי, בטענה של 'שוויון'. כמובן שאין כאן כל 'שוויון', כאשר אלו מקריבים
למען הזהות שלהם, הדגל הרוסי, ואלו נדרשים להקריב למען דגל אחר.
כמובן שבאופן פרטי ניתן ודאי להבין ואף צריך להתחשב בהורים שכואבים
את כאבם האישי, מול דבר שאינם מבינים את שורשו, אבל לנצל את הכאב
לניגוח מחזיקי ומקיימי לב העם היהודי, זהו עוול ועיוות שאין כמוהו.
המלחמה על קיום העם
דברים אלו אמר מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל בכינוס ראשי הישיבות כאשר
בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל חקקו חוק לגיוס בני
הישיבות:
"ר' סעדיה גאון אומר 'אין אומתנו אומה אלא בתורותיה'. כל האומות הם
במקום, בשטח.. עם ישראל לא כך: בתורתה. כלל ישראל זה אומה רק
בתורה, בלי זה אין אומה.. בלי תורה, בלי לימוד התורה, בלי לקיים את
התורה, זה לא אומה.. וכך היה כל הדורות, זה החיים של כלל ישראל.. כעת
ח"ו רוצים לעשות דבר לחסל את כלל ישראל.." )ימלא פי תהילתך רסט(
דברי רס"ג "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" אינם מילים בעלמא לחיזוק
התורה. הם מבטאים את הנקודה היסודית שדיברנו עליה. התורה איננה רק
האמונה של כל יהודי, היא האומה בעצמה. היא הלאומיות של עם ישראל.
משום כך היא איננה יכולה לשכון בכפיפה אחת עם תפיסה לאומית אחרת,
זרה.
המאבק שלנו הוא לא למען מגזר. הוא למניעת חיסולו של
עם ישראל. הוא על העם עצמו, על הדגל האמיתי. זהו מאבק
קיומי, כפי שכל עם נלחם על קיומו. מאבק על קיומו של עם
ישראל כפי שהתקיים ממעמד הר סיני ועד היום. המאבק לא
מתנהל בטנקים ובמטוסים, אבל המציאות היא שעם ישראל
הוא זה שכוחו עמד לו לאורך כל ההיסטוריה יותר מכל
האומות האחרות עתירות הנשק והממון. זהו סוד נצחיותו.
'ישראלים בני דת משה '
כמה מילים על דרך הכלאיים. על אלו ששרים את ההמנון
"להיות עם חופשי בארצנו" בבית הכנסת ביום העצמאות
ברגש רב ובדבקות. אילולי הם, היו כולם מבינים כבר מזמן
שאין גישור בין יהדות לישראליות.
לו יצויר שהיו מכריחים את אותם לאומיים לחלל שבת בצבא באופן קבוע,
הם היו פורשים. הם הרי שומרי מצוות. למרות זאת, העובדה שהצבא
בכללותו בז לשבת, איננו גורמת להם להתנתק, כיון שמדובר באנשים
שאינם דתיים. לעומת זאת, מה היה קורה אילו הצבא היה מוביל קו של
נסיגה לגבולות ,67 כדוגמא, ברור שהובלת קו עקבי מסוג זה תגרום להם
להתנתק סופית מהצבא ולא להתגייס. הבה ונניח, שכל פעולות אלו ייעשו
בצבא רק ע"י אנשים חילוניים/שמאלניים/ ע"י גוי בגרמא - לכאורה זה ודאי
יפתור את הבעיה, הוא, הדתי שומר את מצוות א" י, והכל מצוין. משום מה,
בנושא הזה השיטה לא עובדת... כאן זה לא משנה חילוני או שמאלני,
הבעיה היא בצבא בעצמו. הצבא איננו צועד בקו הנכון. הוא פוגע בזהות
ובלאומיות של המדינה. לצבא שכזה לא שייך להתגייס. ומדוע לגבי השבת
זהו רק עסק פרטי שלך? מדוע זו איננה בעיה של הצבא בעצמו? ברור מאד:
התורה בתפיסתו היא לא הלאומיות של העם, היא משהו צדדי, משהו נוסף,
של הדתיים. חזון אידיאולוגי. העם עצמו זה הישראלי. ביהדות המקורית
לעומת זאת, התורה היא עצמה האומה, היא הלאומיות, אין אומתנו אומה
אלא בתורותיה.
דוגמא נוספת, אחד מהלאומיים המפורסמים טען מדוע החרדים לא
מתגייסים ? כפי שאני לוקח סיכון שהבן שלי ימות, כך גם הם צריכים לקחת
את הסיכון שהבן יהיה חילוני. הבה נבחן את הדברים: לו יצויר שהסיכון היה
שהבן יערוק לשורות לחמאס, האם גם אז היה שולח אותו להילחם? האם
זו מלחמה למען העם היהודי כשהוא עובר לצד השני ?! זוהי הרי בדיוק
הדוגמא. נלחמים כאן בארץ על קיומו של עם ישראל. אדם נלחם על העם
היהודי והוא עורק להיות מומר, שייך דבר שכזה?! הרי נלחמים על העם
היהודי. העם היהודי זה לא טריטוריה, זה עם יהדות, זהו העם זוהי האומה,
זוהי הלאומיות שלנו. האם שייך להילחם על העם היהודי ולעזוב את היהדות
להיות ככל העמים?!
כמובן, אצלו היהדות היא לא העם בעצמו, הלאומיות היא ה'ישראליות',
התורה היא משהו נוסף. ]זאת הסיבה שביהדות המקורית יושבים שבעה
על בן שבגד ביהדותו, לעומת זאת אצל הלאומיים ישבו שבעה רק על מרגל
שבגד בלאומיותו. באותו מקום ששם קיים בסיס הזהות, שם חווים את
הבגידה והאובדן [.
אין מקום לדיון אם הם מתקלקלים בצבא או לא, וכמה. גם כאשר שומרים
מצוות הם נמצאים בגוף הקלקול בעצמו. א' ב' של יהדות אין להם. עם
ישראל והתורה חד הוא. אין אומתנו אומה אלא בתורתה.
אין פלא שהם נלחמים בתופסי התורה האמיתיים, וכי אם אנחנו נעזוב את
הארץ )באופן תיאורטי (, הם יוכלו לבד למלא את מקומנו להמשיך את
מסורת התורה ? עם כל הכבוד הראוי, וכי הם מתיימרים להעמיד אדם אחד
שיכול לעמוד בשורה של גדולי הדור או להתקרב
לדרגתם בתורה. בכל זאת זה מספק אותם.. הם לא
מרגישים שזקוקים לנו להעמדת התורה בעם. הם לא
מרגישים שהם נסמכים עלינו. לדידם, מדינת היהודים
צריכה לחתור למצוינות בכל תחום, בהייטק ברפואה
בצבא בכלכלה. לעומת זאת, ביהדות, בתורה, אפשר
להסתפק בבינוניות. זה לא העם בעצמו, כאן אפשר
להסתפק במועט.
כך בדיוק זה נראה כאשר 'משתלבים' בישראליות. כלומר,
כאשר מציבים את הלאומיות הישראלית במקומה של
הלאומיות היהודית. כאשר לא מבינים את הסתירה
הפשוטה והבסיסית בין שתי מערכות החיים הללו.
זוהי הסיבה שהם ' מצליחים' להשתלב, הם פשוט מוחקים
את התורה מעצם הלוז של העם היהודי, והופכים אותה
לאורח חיים דתי פרטי בתוך מרחב הזהות הישראלי, וכך
אין כל סתירה. 'ישראלים בני דת משה'.
כך גם כל אותם פורצי גדר מתוכנו המדברים על 'שילוב', הם משלים את
עצמם כביכול שומרים את היהדות כיון ששומרים את המצוות באופן פרטי,
בטיפשותם הם אינם תופסים שהם מחקו את היהדות מזהות האומה,
והשאירו אותה כמשהו פרטי, ומבחינת הזהות קיבלו את הזהות הנגדית
באופן מוחלט. זהו השילוב.
זה מה שהשלטונות תובעים כעת מאיתנו. זהו השילוב בצבא , 'שילוב
בישראליות', להיות כמו אנשים אלו 'ישראלים בני דת משה'. כנגד זה בדיוק
אנו נאבקים. לא יעלה ולא יבוא, יהודים אנו ויהודים נישאר.
מה עם ההרוגים? על מה נשפך הדם?
אסור לנו להיחלש במאבקנו מחמת העובדה שלמרבה הכאב והצער ישנם
אנשים שמתים ונהרגים במאבק על קיומה של מדינת ישראל, שכן במאבק
למען העם היהודי - שאותו אנו מייצגים וממשיכים – נהרגו מאות אלפים
ומיליונים במשך הדורות. הם נאבקו כנגד כל אותם אויבים שניסו לשנות
בכח את זהותו של העם היהודי, מאבק בלתי מתפשר. הם נשחטו ונשרפו
למען המשך קיומו של העם כעם של יהדות. " מנשרים קלו ומאריות גברו -
לעשות רצון קונם וחפץ צורם". אנו הממשיכים הישירים שלהם ושל
מאבקם. דמם זועק, אך קולם אינו נשמע: אל תתנו לאף גורם לגדוע ולחסל
את זהותו של העם היהודי. היאבקו על כך אף במחיר חייכם! עם שאיננו
יודע מהיכן בא, לא יוכל גם ללכת לשום מקום.
ועל כך זעק כבר מרנא הח"ח בראשית הציונות:
"פעם קראו לפניו מהעיתון "המליץ" מה שכתב אחד המשכילים, כי מקווים
כי נהיה במשך הימים כמו בולגריא שהרימה ראשה משפל מצבה תחת
הטורקים והינה ממלכה בין הממלכות. ובכה אבי, באמרו, וכי בשביל זה
נשפך דמנו במשך 1800 שנים כדי להגיע למעלת בולגריא ???" ]'תולדות
הח"ח' עמוד ס"ח[
משמעותה של התקופה האחרונה
בתקופה האחרונה נפל דבר בישראל. דבר נורא ומזעזע כל לב. השלטונות
שלחו יד בישיבות עצמם, ותפסו את לומדי התורה כעבריינים. עלינו לשים
לב מהי האמירה החמורה שמאחורי הצעד הזה, האמירה היא שהתורה היא
לא חלק מהסיפור של עם ישראל, חלילה. העם היהודי נלחם בשנים אלו
על קיומו, והתורה, היהדות האמיתית, מה היא קשורה? מה היא נוגעת לענין
של העם?! נלחמים על הישראליות, והיא זו שצריכה לשלוט בכל, אין משהו
אחר, התורה היא סתם דבר מיותר שרק מפריע, עפ"ל. תופסי התורה, נשמת
העם היהודי? תמצית הווייתו אלפי שנים? הצחקתם אותם. "אנחנו עמך בני
בריתך, בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המוריה"? - מה זה בכלל?! זה
מה שהם אומרים. אומרים ועושים. בכח הזרוע. באלימות. על כך קראו לנו
גדולי ישראל לצאת ולמחות! לא ניתן לשתוק על כך, על
אמירה כזו! על הכרזת מלחמה כזו על ד' ועל תורתו. תזדעזע
ארץ ישראל ת"ק פרסה על ת" ק פרסה, על נעיצת טלפי
הטומאה הזו בארץ הקודש בהיכלי הקודש!!
ידוע כי בשעה שבא רה" מ הראשון אל מרנא החזו"א הוא
שאל אותו כיצד נוכל להסתדר ולחיות ביחד, ענה לו החזו"א
בדברי הגמרא הידועים על שתי ספינות אחת טעונה ואחת
איננה טעונה, אין מקום לשניהם, אחת צריכה לזוז מפני
השנייה. הספינה הריקה תפנה מקום לספינה המלאה. זה מה
שקורה עכשיו. 80 שנה עוד הצליחו להסתדר, עכשיו הגיעו
להתנגשות חזיתית, בפועל, מיהו עם ישראל האמיתי, הצבא
מול הישיבות, כור ההיתוך הישראלי מול כור ההיתוך היהודי.
כבר לא עוסקים בדיבורים, עוסקים במעשים, הם כבר
פועלים בכח, באלימות, בדורסנות, להשלטת הצד שלהם.
וכנגדם אנו עומדים כחומה בצורה: הספינה הריקה היא זו
שתזוז . אנחנו הספינה המלאה, אנחנו ממשיכים את העם היהודי מאברהם
אבינו עד היום, משה רבינו, יהושע, דוד המלך, הזקנים הנביאים התנאים
האמוראים הראשונים והאחרונים. תורה שנמסרה לנו מהר סיני. מאות
אלפים של 'מלאכים הדרים עם בני תמותה' שמסרו אותה מדור לדור עד
ימינו אנו. לעומת זאת, מה יש בספינה שלהם? כלום! חיקוי והעתקה של
תרבות הגויים באירופה ואמריקה . וכשהם יורדים, יורדים עד התהום. אפילו
לכל אומה בגויים יש משהו, איזו אמירה ייחודית, תוכן כלשהוא, מה זה
'ישראלי'? פלאפל?! שום דבר! נלחמים בשביל להתקיים בשביל שיוכלו
להמשיך ולהילחם על קיום המקלט הבטוח. ומהי המשמעות של כל הקיום
הזה? הרי יש מספיק הייטק ומגדלים כבר באמריקה. וכפי שאמר מרן
הגרד"ל לשגריר ארה"ב 'מה עושה עם אירופאי בארץ מזרחית ?!'. ארץ
ישראל היא של העם היהודי האמיתי, שלנו, אנחנו עם ישראל!!!
במאבק הזה אנחנו ננצח. לא מפני שכוחנו הפיזי רב יותר. לא ולא. יתרוננו
איננו בכח הזרוע. מסירות הנפש היא סוד כוחנו. זוהי מלחמה קיומית על
עצם הוויית חיינו ונשמת עמנו. אנו ממשיכים את דרכו של עם ישראל
שמסר את עצמו על קיום התורה בכל הדורות בהקרבה מוחלטת ואינסופית,
ושום כח לא יכל לו. אין כח חזק כדבקותו המוחלטת של העם היהודי בד'
ובתורתו, כל כלי יוצר עלייך לא יצלח. וכבר הובטחנו "כי לא תישכח מפי זרעו".
הרב גריינמן
